בבקשה תענו לי, אני ממש צריכה את התשובות שלכם עכשיו. מה משפטי המוטיבציה שלכם להתעלם ולהמשיך הלאה כשאנשים פוגעים בכם

ויורדים עליכם. תמיד פוגעים בי ויורדים עליי ואני מכריחה את עצמי לא להיכנס למיטה ולהישאר שם למרות שאני בוכה. נמאס לי כבר שלוקח לי הרבה זמן להירגע ואין לי עם מי לדבר על זה בכללי.
בבקשה תעזרו לי, מה המשפטים *שאתם אומרים לעצמכם כשאתם מרגישים כאילו חרב עליכם עולמכם*. לא לכתוב במטרה לנחם אותי, אני רוצה לקרוא את מה שמנחם אתכם וגורם לכם להעלות חיוך או לפחות להירגע! מה מחזק אתכם בעצם להמשיך הלאה ולא ליפול לעצב מתמשך שעלול להשפיע עליכם קיצונית.
תודה לכל מי שיענה, אני ממש אעריך את זה!