האם לדעתכם פילוסופיה מולידה פסימיות, או מי שפסימי נמשך לפילוסופיה או להפך ולמה זה כל כך נפוץ החיבור הזה?

אני לא חושבת שזה קשור

לא בהכרח. למשל, יש כאלה שיעיינו בבעיית גוף נפש או בחירה חופשית ויגיעו למסקנה שהם אשליה, אבל זה לא בהכרח יגרום להם לפסימיות, ויש כאלה שזה יביא אותם לתחושה של אבסורדיות ופטליזם.

זה כל אחד והתפיסת חיים שלו

כשאת לומדת פילוספיה את מבינה הרבה דברים , אני לא חושבת שפסימית היא הגדרה נכונה .. אני לומדת פילוספיה ואוהבת פילוספיה אבל אני לא פסימית אני לא אומרת שהעולם רע מטבעו אבל אני כן מאמינה אנשים רעים טבעם .
הפילוספיה נותנת לך השקפה שונה על העולם ועל החיים בכלל.

הפילוסופיה המערבית משתמשת במדע ותרבות הרציונל לבחון את המציאות לא צריך זמן רב בשביל להבין שממצעי רוב המחקרים לא מראים (אבל חשוב לזכור שאין הוכחה חד משמעית לכך) ליקום לנו או לכדור הארץ. האדם שמשום מה רואה את עצמו מיוחד ומספר לעצמו סיפורים שמדברים על כמה הוא מיוחד וחכם ואלוהי. תופס את החדשות הללו כמדכאות ומעוררת תסכול . לא פלא שגם בעולם הזה, אנשים רבים חרף הממצאים בוחרים להאמין בסיפורים כאלו. הפילוסופים לא טורחים להסתיר או לייפות את המציאות מה שגורם לאנשים רבים לתייג אותם כ"אנשים פסימים".

שכחתי לכתוב אחרי המילה כדור-הארץ משמעות מיוחדת.