3 תשובות
אין לי מושג סורי
גזרת נליה: כל שורש שנגמר באות ה, צריך לכתוב אותו ככה למשל הפועל קנה - קנ"י/ה
גזרת נפיו: כל שורש שמתחיל באות י או ו, למשל ירד אז השורש יר"ד וגזרת נפיו
גזרת נפיו: כל שורש שמתחיל באות י או ו, למשל ירד אז השורש יר"ד וגזרת נפיו
גזרת נלי"ה [נחי(אות נחה), ל' הפועל, יו"ד או ה"א] - פעלים שמסתיימים ב-יו"ד או בה"א אם קריאה. הגזרה מתקיימת בכל הבניינים (קל, נפעל, הפעיל, הופעל, פיעל, פועל התפעל).
בגזרה זו האות לפני הה"א תנוקד בקמץ בעבר, ובסגול או צירה בשאר הזמנים בבניינים קל, פיעל, פועל, התפעל:
בניין קל - בנה, בונה, יבנה, בנה! (ציווי)
בניין נפעל - נבנה, נבנה (בעבר ובהווה - הניקוד זהה), ייבנה, היבנה (ציווי).
בניין הופעל - תחילית בקיבוץ - הוגלה, מוגלה, יוגלה.
בניין הפעיל - תחילית בחיריק בעבר ותחילית בפתח בשאר הזמנים הגלה, מגלה, יגלה, הגלה (ציווי), להגלות, הגליה.
בניין פועל - פ' הפועל בקיבוץ - גולה, מגולה, מגולה
בניין פיעל - פ' הפועל בחיריק בעבר, ובפתח בכל שאר הזמנים - גילה, מגלה, יגלה, גלה, לגלות, גילוי.
בניין התפעל - תחילית הת'/מת'/ית' - התגלה, מתגלה, יתגלה, להתגלות, התגלות.
וכמובן גם עם כל התופעות - שיכול עיצורים, הידמות חלקית, הידמות מלאה, היבלעות/התלכדות. לדוגמה: השתנה.
גזרת נפי"ו (נחי, פ' הפועל, יו"ד או ו"ו)- מתקיימת בבניינים קל, נפעל, הפעיל והופעל בלבד. בגזרה זו פ' הפועל היא יו"ד או ו"ו.
בניין קל: ירש, יורש, יירש, ינק, יונק, יינק.
מספר פעלים שבהם ה-יו"ד השורשית חסרה בעתיד: תצא, תשב, תדע, תלד, תלד.
פועל מיוחד: הלך, הולך (בעבר ובהווה הפועל שייך לשלמים), ילך, תלך, לך, ללכת (בשאר הזמנים הפועל שייך לגזרת נפי"ו).
בניין נפעל - ה-יו"ד השורשית הופכת ל-ו"ו אם קריאה, תחיליות נו (no) בעבור ובהווה בלבד - נולד, נולד (הכתיבה והניקוד זהים בשני הזמנים), בשאר הזמנים ה-יו"ד מופיעה - יוולד, היוולד (ציווי), להיוולד, היוולדות.
בניין הפעיל - ה-יו"ד השורשית הופכת ל- ו"ו אם קריאה, תחיליות הו, מו ויו (ho mo yo) בזמנים עבר, הווה ועתיד בהתאמה:
הוריד, מוריד, יוריד, להוריד, הורדה, הורד (ציווי).
חמישה שורשים שבהם ה-יו"ד השורשית נחה ולפניה צירה (תחילית בצירה):
הימין, הישיר, היטיב, היניק, י-ל-ל.
בניין הופעל - תחילית בשורוק (ולא בקיבוץ, משום שהו"ו צריכה להיכתב, מאחר והיא חלק מהשורש), תחיליות הו, מו ויו (hoo moo yoo) בזמנים עבר, הווה ועתיד בהתאה:
הורד, מורד, יורד.
בגזרה זו האות לפני הה"א תנוקד בקמץ בעבר, ובסגול או צירה בשאר הזמנים בבניינים קל, פיעל, פועל, התפעל:
בניין קל - בנה, בונה, יבנה, בנה! (ציווי)
בניין נפעל - נבנה, נבנה (בעבר ובהווה - הניקוד זהה), ייבנה, היבנה (ציווי).
בניין הופעל - תחילית בקיבוץ - הוגלה, מוגלה, יוגלה.
בניין הפעיל - תחילית בחיריק בעבר ותחילית בפתח בשאר הזמנים הגלה, מגלה, יגלה, הגלה (ציווי), להגלות, הגליה.
בניין פועל - פ' הפועל בקיבוץ - גולה, מגולה, מגולה
בניין פיעל - פ' הפועל בחיריק בעבר, ובפתח בכל שאר הזמנים - גילה, מגלה, יגלה, גלה, לגלות, גילוי.
בניין התפעל - תחילית הת'/מת'/ית' - התגלה, מתגלה, יתגלה, להתגלות, התגלות.
וכמובן גם עם כל התופעות - שיכול עיצורים, הידמות חלקית, הידמות מלאה, היבלעות/התלכדות. לדוגמה: השתנה.
גזרת נפי"ו (נחי, פ' הפועל, יו"ד או ו"ו)- מתקיימת בבניינים קל, נפעל, הפעיל והופעל בלבד. בגזרה זו פ' הפועל היא יו"ד או ו"ו.
בניין קל: ירש, יורש, יירש, ינק, יונק, יינק.
מספר פעלים שבהם ה-יו"ד השורשית חסרה בעתיד: תצא, תשב, תדע, תלד, תלד.
פועל מיוחד: הלך, הולך (בעבר ובהווה הפועל שייך לשלמים), ילך, תלך, לך, ללכת (בשאר הזמנים הפועל שייך לגזרת נפי"ו).
בניין נפעל - ה-יו"ד השורשית הופכת ל-ו"ו אם קריאה, תחיליות נו (no) בעבור ובהווה בלבד - נולד, נולד (הכתיבה והניקוד זהים בשני הזמנים), בשאר הזמנים ה-יו"ד מופיעה - יוולד, היוולד (ציווי), להיוולד, היוולדות.
בניין הפעיל - ה-יו"ד השורשית הופכת ל- ו"ו אם קריאה, תחיליות הו, מו ויו (ho mo yo) בזמנים עבר, הווה ועתיד בהתאמה:
הוריד, מוריד, יוריד, להוריד, הורדה, הורד (ציווי).
חמישה שורשים שבהם ה-יו"ד השורשית נחה ולפניה צירה (תחילית בצירה):
הימין, הישיר, היטיב, היניק, י-ל-ל.
בניין הופעל - תחילית בשורוק (ולא בקיבוץ, משום שהו"ו צריכה להיכתב, מאחר והיא חלק מהשורש), תחיליות הו, מו ויו (hoo moo yoo) בזמנים עבר, הווה ועתיד בהתאה:
הורד, מורד, יורד.