בנות מה תעשו אם יתחיל איתכם מישהו עם דיכאון

תלוי עד כמה
ותלוי אם זה לא מפריע בקשר
אם זה משהו שאני אוכל לעזור לו עוד יותר טוב

למה שמישהו יגיד לי את זה כשהוא מתחיל איתי? בדרך כלל זה פרט שמגיע כשהקשר נהיה עמוק יותר.
בכל מקרה, אני אבין אותו אבל זה כן יוריד לי באיזשהו מקום. בתור מישהי שנטלה נוגדי דיכאון וסובלת מזה, אעדיף מישהו שירים אותי ולא יוריד את שנינו.

אממ. תלוי מאוד. כמו שאמרו מעליי, אומרים את זה בשלב עמוק של הקשר. אני לא אפרד ממנו בגלל זה. אני אנסה לתמוך בו כמה שאפשר. אבל אני מעדיפה שסיטואציה כזאת לא תקרה.

אז נוכל להזדהות ויהיה לנו מכנה משותף

אגיד לו ביי ובהצלחה בחיים
יש לי מספיק בעיות משלי לא צריכה לסחוב על הגב מישהו דיכאוני (מה גם שב99% מהמקרים בדיכאון זו סיטוטציה שלא תקרה כי הם לא יזמו להתחיל עם מישהי)

אני אעדיף לא לצאת איתו אם זה לא בשליטה והוא לא יציב. כי אין לי איך לעזור וזה יעשה רע לשנינו.
אבל.אל הוא יודע לשלוט ולהתמודד עם הדיכאון שלו אני אצא איתו כמו עם גבר ואץמןך בו עד כמה שאני יכול

עם את אוהבת אותו אז תהיה איתו ותעזרי לו לצאת מזה ועם את לא אוהבת אותו תתרחקי

זה לא שכתוב לו על המצח "דיכאון"
כנראה שהייתי זורמת אבל כשהייתי מגלה שהוא סובל מדיכאון כנראה הייתי בוחרת לא להכניס ראש בריא למיטה חולה, אבל זה מאוד תלוי בבן אדם ובחיבור שלי איתו

תלוי עד כמה הוא מדוכא אם זה משהו אני יוכל לעזור לו ואני אוהבת אותו אז לא ישנה כלום אבל אם את אוהבת אותו וחושבת שאת יכולה לעזור לו תשאריאיתו

לא אכנס מראש למערכת יחסים כזאת.
אני הייתי בדיכאון כמה שנים ויצאתי מזה אז אני מנסה כמה שיותר להתרחק מאנשים שליליים כדי לא להכנס לדיכאון שוב.
חוץ מזה שזה לא נכון להגיד שאם אוהבים אותו אז עוזרים לו לצאת מזה זה לא כזה קל כמו שזה נשמע ובסופו של דבר רק הבנאדם שנמצא בדיכאון יכול לעזור לעצמו

סביר להניח שלא הייתי נכנסת איתו למערכת יחסים

תאמת שאני אהיה שמחה לעזור

אנשים פה שוללים רק בגלל שלבן אדם יש קושי בחיים? וואו

אני אישית לא בנויה רגשית לזה כרגע אבל אם הייתה לי את היכולת אז כן

אם הוא הטעם שלי אני מאה אחוז אצא איתו ואעזור לו עם הדיכאון

אז שיתאמצו מה קרה? וזה לא מחלה נפשית בהכרח

נוכל לעזור אחד לשני ולשתף.

סבבה לגמרי עם זה

זה כן מחלה נפשית דיכאון זה לא סתם להיות עצוב זה שהמוח שלך פועל אחרת וזה צריך להיות מאובחן ומטופל זה מחלה נפשית בהגדרה
ברור שאתה לא מבין בנושא אחרת לא היית אומר את זה
כאילו אתה באמת חושב שאני בדיכאון כי אני לא משתדלת מספיק להיות שמחה??

טוב תהיו אנשים כאלה, בעיה שלכם, שלכם יהיה קושי בחיים ואף אחד לא יעזור לכם שלא תעזו להתלונן

^תפסיקו להיות צבועים ובורים דיכאון זו מחלה זה לא באסה של גיל ההתבגרות, אדם שאשכרה הלך לפסיכיאטר ואובחן בדיכאון זה לא אדם רגיל, ואנשים לא רוצים להתמודד עם זה ובצדק.
זה כמו להיות בייבסיטר או איזה פסיכולוג פרטי 24/7.
מדובר על מישהו שמתחיל איתך ואומר לך את זה מראש. הוא בא עם זה מהבית זה לא שזו זוגיות עמוקה וארוכה וצריך לתמוך בבן זוג שלך.

@חצי משוגעת וזה כל הקסם


לי יש דיכאון אז אל תגידי לי שטויות

אני חושבת שאני אתנהג כאילו בן אדם אחר מתחיל איתי
הם צריכים מישהו להיאחז בו כמו כל בני אדם ואין לי בעיה להיות כזאת

אני לחלוטין מבינה את הטענה של חצי משוגעת זה לא כמו להיכנס למערכת יחסים רגילה זה הרבה השקעה ומאמץ ואם יש לך דיכאון איך אתה לא מבין שזה לא עניין של מאמץ? אז למה אתה לא פשוט מתאמץ יותר להיות שמח ופוף נרפאת

חבר שלי מאובחן עם דיכאון וזה לא מפריע לי
אני יודעת שזה לא בשליטה שלו ואני עושה את ההכי טוב שלי כדי שהוא יהיה שמח ועוזרת לו 24/7
כל עוד זה לא ברמה שזה יפול על החיים שלי אין לי בעיה עם זה בכלל

זה תלוי עד כמה שמיםצלב לזה , גם אני ההיתי בדיכאון ולא ההיתי רוצה שידחו איתי בגלל זה

אני אזדהה איתו, ונדבר על זה:)

נרתעת כי זה מזכיר לי תקופות שאני לא רוצה להיכנס אליהן שוב

לא הייתי רוצה מערכת יחסים כזו...מלחיץ ומכביד. לא בקטע רע פשוט, זה לא בשבילי

כלום

זה יהיה מוזר אם הוא יתחיל איתי ויהיה כזה "אגב, יש לי דיכאון", כי זה פשוט לא עובד ככה. לא אומרים את זה על הרגע הראשון זה מרגיש כאילו החלקנו בטעות לתוך בור של זוגיות או משהו...
בכל מקרה, זה באמת תלוי. אם זה לא עמוק, זה לא משפיע לו עד כדי כך על החיים, והוא מנסה ורוצה לצאת מזה, וזה משנו שאני יכולה לעזור בו, אז אני חושבת שהייתי מנסה.
אבל אם זה די עמוק וזה משהו שקשה מאוד לעזור לו, ובכללי הוא אדם אובדני ושלילי, מצטערת אבל לא הייתי נכנסת לשיט הזה. שיהיה לו בהצלחה בחיים, אבל כפי שמישהי פה אמרה לא אכניס ראש בריא למיטה חולה. בסופו של דבר זה גם ישפיע עליי בצורה לא בריאה. אין לי את הזמן לשיחות של שעות על גבי שעות על העצב ללא תחתית ועל התאבדות ועל משמעות החיים כי פשוט אין לי את הזמן לזה וכרגע לצערי אני לא במצב בחיים שלי שאני יכולה לתמוך בו.

לא בשבילי, מצטערת

יש דרגות לדיכאון, לפעמים אתה אפילו לא שם לב והוא נראה לך רגיל לגמרי
אישית פחות מעדיפה לצאת עם מישהו כזה כי עברתי בעצמי דיכאון ואני בן אדם חיובי עכשיו ויודעת שזה יוריד אותי אבל אם אני כבר מאוהבת בו ויש בינינו חיבור חזק אני אעשה הכל כדי להוציא אותו מזה ולא אוותר

תאמת שאני אהיה שם בשבילו ואוציא אותו מזה

כן, לחלוטין.
אני לא רוצה להתיימר ולומר שאני יודעת איך זה, שאני בוודאות יכולה לעזור לו, או שיש דרך לגרום לו "לצאת" מזה.

אבל אדם הוא הרבה יותר ממחלת הנפש שלו.

ובשביל האדם הנכון, אני אלחם עלינו בשיניים.
זה פרט מהותי. יכול להיות שלפעמים יהיה לי קשה עם זה.
אבל קושי לא מרתיע אותי כשאני חושבת שזה שווה את זה.

ושואל השאלה, אהוב. אם אתה שואל לגבי עצמך: אני מצטערת לשמוע שאתה מתמודד עם המחלה הנוראים הזו. יש לא מעט אנשים שיאהבו ושאוהבים אותך, ותאמין לי- האדם הנכון יקבל אותך כמו שאתה, על כל החלקים היפים והמחוספסים והכואבים והיפהפיים והמכוערים והמדהימים בך.

אם אתה שואל מכיוון שאתה לא בטוח אם אתה מוכן או לא מוכן נפשית להכנס למערכת יחסים עם אדם בדיכאון, אתה לחלוטין צודק. מדובר בדילמה מורכבת, ואתה צריך להסתכל על עצמך ולהבין האם אתה מסוגל לזה נפשית וטכנית.
בין אם כן ובין אם לא, הדבר הנכון ביותר עבורך הוא גם הדבר הנכון ביותר עבורו.
מגיע לשניכם להיות במערכת יחסים נכונה ובריאה שבה טוב לכם, מקבלים אותכם תומכים בכם.

בהצלחה.

שואל השאלה:
תודה רבה את מהממת ^