9 תשובות
את הקראש שלי
את הקשיים
שנתתי סוכריות קופצות לנמלות

אני וחברה שלי הייתה שכנה אז היינו מצמידות לחלון חבל ולו דלי ובתוכו פתקים והיינו מתכתבות

את הגן קצת שאהבתי להיות לבד עם הפרחים ושברחתי פעם מהגן (כן כאן התחילה הקריירה שלי בתור מבריזנית)
שאבא שלי צעק עליי ואחשלי עשה לי מהצד כאילו להוציא לו לשון אז הוצאתיי ואז הוא צעק אליי ולא זוכר :):
שהיא הייתה לי תקופה מגעילה בטרוף
היינו משחקים עם חיפושיות בגן
שיום אחד שהייתי בת 4 כזה אבא שלי החזיר אותי ואת אח שלי לאמא שלי וכל פעם שזה היה קורה אני הייתי בוכה לו שלא יילך אבל הפעם הוא ממש ממש מיהר אז הוא ניסה להרגיע אותי ולהכניס אותי הבייתה וללכת וברגע שקלטתי שהוא הולך אני פשוט רצתי אחריו בבכי איימים כדי שלא יילך ואז הוא פשוט נעלם לי ונכנס לאוטו ונשארתי שם לבכות
שלושה דברים אני זוכרת הכי טוב:
ביום הראשון של כיתה א' לי היה לחם עם גבינה ולילה שישבה לידי היה לחם עם שוקולד. זה כנראה היה מאוד כואב.
כשהייתי בת 10 עשיתי מופע לכל המשפחה שלי ושרתי kiss you ואז יש כזו שורה של "and let me kiss you", ובגלל האנגלית העילגת שהייתה לי אז אמרתי "i love me kiss you", ואז דודה שלי אמרה אוי ואבוי (לא נראה לי שזו הייתה בגלל הטעות, אולי כי הייתי קטנה ושרתי על נשיקות)
אני וחברה שלי שיחקנו מיקמק והיו קבוצות כדורגל כאלו וממש אהבנו את הקבוצה של הסטייליסטיות, והכנו שלטים לחדרים שלנו וכתבו "הסטייליסטיות הן הכי טובות וגם הן הכי שוות" ואשכרה תלינו את זה כל אחת על הדלת שלה
את הבית שהיה אז (עברנו דירה)