יש לי הפרעות אכילה,לומר למישהו בצו ראשון?ולפרט למה

לא

שואל השאלה:
למה לא?

אם בא לך לפגוש קבן תגידי

זה מדווח איפשהו? אפשוז רופאת משפחה או משהו?

שואל השאלה:
לא..כי אני יודעת לאזן את זה אבל אני חוששת שבצבא יהיו לי יותר מידי טריגרים ואז זה יהיה נורא

שמעי עדיף לך כרגע לא כי זה סתם יפגע בך. אם זה יחמיר תמיד אפשר להגיד אבל אם תגידי אי אפשר לחזור אחורה

אנונימית יקרה
נשמע שאת מתלבטת לגבי הפרעת האכילה שיש לך לטענתך וההתלבטות היא אם לדווח או לספר עליה, אבל יקרה, נדמה שהעניין עמוק יותר מלספר או לא לספר בצו ראשון לקראת גיוסך לצבא....אני מניחה שעצם קיומה של הפרעת אכילה כנראה נובעת מקושי מסוים שיש לך, שאותו אמנם לא ציינת ולא שיתפת, אך נדמה שאולי כדאי להתמקד בו יותר, ואולי לאחר שתטפלי בהפרעת האכילה, תדעי איך לפעול הלאה. אני מתארת לעצמי שזה מאוד מטריד אותך ואולי ההתלבטות אם לדווח או לא גורמת לך לחרדות, לחששות וכנראה מעמיסה עליך רגשית. וכך, זה נראה כמו מעגל אינסופי של חששות, דאגות והתלבטויות.
יקרה, יש עמותה בשם "נופית" ויש בה מרפאה להפרעות אכילה, בית שיקומי וקו חירום www.nofit.org. אם תיכנסי לאתר שלהם תוכלי למצוא שם אפשרויות ליצור קשר. ממליצה לך לנסות להיעזר בהם.
אני רוצה גם להזמין אותך לצ'ט באתר של עמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת. אם תבחרי בכך, תוכלי לשוחח בצ'אט אנונימי לחלוטין ואישי עם אחד המתנדבים שלנו, לשתף בהרגשות שמציפים, לפרט יותר כדי שנוכל להבין אותך לעומק. אנחנו כאן כדי להקשיב לך באמפתיה, ללא שיפוט, לתת כתף וירטואלית ואולי נחשוב יחד על דרכי התמודדות.
כניסה ישירות לצ'ט דרך הלינק שלמטה.
בואי אלינו...מחכים לך
שלך,
מתנדבת סה"ר

אם שואלים אותך אז תגידי. אם לא שואלים אז לא

במידה וישאלו - כן, בריאות היא מעל הכל, הם יעזרו לך להתמודד עם זה במובן של האוכל בצבא ועזרה פסיכולוגית ככל הנראה