25 תשובות
מהם התכונות של סוציופת?
שואל השאלה:
מאז ומתמיד הרגשתי שאני שונה, גיליתי את זה עוד כשהייתי בת 12 אבל היה אפשר לאבחן את זה מגיל 18 באופן מקצועי, היה לי חשד בהתחלה לסוציופתיה ואופי פסיכותי :)
לא ממש השפיע כי אני רגילה לזה
אנונימית
מה זאת המחלה סוציופתיה?
אף פעם לא שמעתי עליה?
שואל השאלה:
אני לא ממש יכולה להסביר מה זה אומר כי אני מרגישה שאני אדם רגיל
כעיקרון סוציופת הוא אדם ללא אמפתיה ועם קושי רב להרגיש רגשות, יש עוד המון תכונות אבל זה ממש מסובך להסביר.
אנונימית
הו, וואו, זו חתיכת הגשמת חלום.

1. איבחנו אותך עם הפרעת אישיות נרקסיסטית או עם הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית?
2. היה חשד לאישיות נרקיסיסטית לפני?
3. איך עלה החשד? דפוסי התנהגות כלשהם? לי יש את החשד הזה, גם חשד עצמי וגם פסיכיאטר דיבר איתי על זה לפני כשלוש שנים.

וואי סוציופתיה זו לא מחלה, זו הפרעת אישיות חלאס
שואל השאלה:
אני שונה בכך שאני סוציופתית, אני בן אדם שונה לגמרי אבל פשוט אני מרגישה רגיל
יש לי חברים שלא מודעים להיותי סוציופתית.
לסוציופתים ופסיכופתים במשותף יש דימוי עצמי וביטחון עצמי גבוה אז כן, אני "אוהבת, את עצמי מאוד :)
אנונימית
שואל השאלה:
chun-li
1. איבחנו אותי עם שניהם
2. היה לי חשד לנרקיסיסטיות לפני אכן כן, אבל זה הופיע רק בתחילת גיל ההתבגרות, בערך בגיל 13-14.
3. עלה החשד בעצמי.
אני תמיד הרגשתי שונה. ראיתי אנשים צוחקים, מביעים רגשות עמוקים. שונה ממה שהרגשתי. במבט לעבר, בגיל 12 ומטה, גם אני הייתי כמוהם, מביעה רגשות עמוקים, אבל משהו הששתנה. אני בעלת מודעות עצמית גבוה מאז ומתמיד אז היה לי "האומץ" לבחון את טענתי כאדם שונה מהחברה.
אנונימית
במה את שונה
האם יש לך חברים
האם את אוהבת את עצמך
הייתוכלי להסביר מה זה אומר?
שואל השאלה:
זה נורא תלוי.
לי אכן יש התקפי רגש, שקורים אחת לכמה חודשים.
האחרון היה שבוע שעבר ממש, התחלתי לבכות (דבר שלא עשיתי שנה) בלי סיבה, הרגשתי את הבטן מתהפכת וזה הדקות היחידות בהן אני מסוגלת להזדהות עם פגיעות נפשיות, לאחר מכן הכל נעלם.
יכול להיות שההרגשות האלה הן רק חלק מהתופעות לוואי של ההפרעות כאלה ואחרות שאת מאובחנת איתם.
אנונימית
שואל השאלה:
אם אתה אומר את זה כנראה שלמדת על סוציופתים מהגוגל ומסרטים וסדרות, ובחיים לא דיברת עם אחד.
אנונימית
את נשמעת ממש מעניינת, תודה שענית לי על השאלות וחידדת לי כמה דברים.
אני בטח אחפור בשאלות, אז סליחה מראש.
שואל השאלה:
בשמחה תשאלי כמה שבא לך
אני סתם מנומסת אני לא באמת מעניינת
אשמח אם תנעצו ושזה יגיע לחמות שיעלה את המודעות :)
אנונימית
שואל השאלה:
אתה חושב שזה באשמתי?
אתה חושב שאני ביקשתי להיות כזאת?
אני לא אעזור מהסיבה היחידה- שאני מקבלת מזה סיפוק
שזה אומר שאני אפגע בבן אדם עוד יותר
מה אתה מצפה שאני אעשה? אפגע בבן אדם יותר? אם אין לי איך לעזור אז עדיף שאני לא אחמיר את המצב.
יש לי שליטה עצמית בניגוד לסוציופתים קיצוניים.
אנונימית
שואל השאלה:
אין לי אמפתיה לאחר, לא יהיה לי אכפת אם אני אפגע באחר
אבל אני יודעת שלאחר יהיה אכפת. אני עדיין זוכרת מה זה רגשות, עד גיל 13 לא התפרצה בי הסוציופתיה ברמה כזאת.
יש לי שליטה עצמית ומודעות לאחר. הiq שלי גבוה נורא כיאה לסוציופתים ואני משתמשת בו בחוכמה.
אנונימית
שואל השאלה:
מהסיבה הפשוטה שאני לא רוצה טיפול.
אני לא רואה בעצמי אדם שונה, לא רואה בעצמי אדם שצריך טיפול
אני בן אדם רע, זה נכון, אבל יש אדם רע מטבעו ויש אדם שבוחר להיות רע
אנונימית
שואל השאלה:
הטיפול זה כדורים בעיקר.
אין לי בעיה עם טיפול תשמע
אבל אני לא צריכה.
יש סוציופתים שצריכים ויש כאלה בעלי "ספקטרום" גבוה.
אני לא צריכה והפסיכיאטר אמר שה רק אם אני רוצה.
אנונימית
סוציופתיה לא תמיד מצריכה טיפול... זה מאוד תלוי ברמה ואיך היא מתבטאת, וגם בשעה של הפסיכיאטר (כי סוציופתים לרוב לא חושבים שהם זקוקים לטיפול, כפי שהשואלת כתבה, זו מי שהיא והיא לא רואה מה הבעיה). אבל אם הסוציופת יחליט שהוא עושה money heist, ירצח את ראש הממשלה ועל הדרך יבצע לפחות עוד שלוש מאות סעיפים שנחשבים לעבירות פליליות, יגידו "וואלה הבנאדם לא שפוי, הוא צריך טיפול", וזה נכון. זה לאו דווקא סוציופת, אבל זה אפשרי.
שואל השאלה:
טוב אז זאת שואלת השאלה ומשום מה זה התנתק לי מהמשתמש אז אני אענה בתור "אנונימית"
אכן, ישנם חולי נפש, לאו דווקא סוציופתים שהם פושעים והם באמת צריכים טיפולים
אני משועממת בסטיפס, לא משוגעת
אנונימית
שואל השאלה:
אני אראה אדם זר סובל ואני לא אעזור לו מהסיבה הפשוטה- יש בי סיפוק מסוים מפגיעה של אנשים.
אם אני אראה "חבר" שלי, אני אנסה להראות אמפתיה ואכן לעזור לו, אך לא ארגיש הזדהות מסוימת ויהיה לי קשה נורא לעזור.
כמובן שזה משתנה הפגיעות- אם אני אראה אדם נדרס, אדם עם פגיעה פיזית, אני אעזור, וזה קרה בעבר המון.
נפשית אני לא מתקרבת.
אנונימית
אני מבינה את זה. אני מאובחנת עם עוד שלל דברים, אבל תמיד הרגשתי מאוד שטחית לעומת כולם ושאני לא מסוגלת להביע רגשות כמו שצריך, רק שיש לי לפעמים התקפי רגש מאוד מוזרים שאני נהיית ממש שונה ואני לא אוהבת את עצמי ככה. הכול היה מגיע וחולף ולא באמת אמיתי, אני מרגישה שאני פועלת על אוטומט לגבי המון דברים ושאני לא באמת מסוגלת להרגיש. רק ריק מוזר כזה. תמיד הייתי יותר לוגית מאשר הרבה מהאנשים שאני מכירה, המון אנשים פנו אליי עם בעיות ותמיד הייתי מחרטטת להם מלא דברים ורגש וזה תמיד היה בשלוף, לא באמת הרגשתי את מה שאמרתי (בעיקר נפשית, הייתי ילדה על מלא אמפתיה אבל זה מד השתנה ואני לא יודעת למה, לא יודעת אם אכפת לי, אני יכולה להיות אמפתית רק לאנשים ספציפיים וזה מרגיש כמו בזבוז כוח, אבל כן אכפת לי מהם). זה קשור איכשהו? או שזה סתם סימן לחזור לטיפול.
אני ממש סקרנית לגבי הנושא, פשוט.
גם חבר טוב שלי הוא סוציופת מאובחן והוא אומר שאני יותר סוציופת ממנו ברמה חריפה אבל כני לא מאובחן אז...
שואל השאלה:
כן עדיין רלוונטי
זוגיות- היה לי פעם חבר שלא באמת הרגשתי אליו משהו
משפחה- יש לי את ההורים שלי שאני מעריכה יותר מכל בן אדם מעולם.
הייתי נורא רוצה ילדים.
אנונימית
עדיין רלוונטי?
עם כן,מה עם זוגיות?משפחה?ילדים?היה לך חבר/את רוצה חבר?