רק אני מרגיש כאילו אנשים המציאו בכוח את המונח "חרדה חברתית"?

אטוב

זה פשוט לא נכון. יש הבדל גדול בין להיות ביישן לבין לחטוף התקפי חרדה.
אם זאת הייתה המצאה בשביל לתאר אנשים ביישנים, לא היו עושים את ההבחנה הזו בין ביישן לחרד בכלל, ואולי אפילו לא היה צריך ללכת לאיש מקצוע שיאבחן אותך.

שואל השאלה:
ברור שיש הבדל, אבל, אנשים עם "חרדה חברתית" פשוט ביישנים, אין משהו מיוחד בזה. הם מפחדים מלהיות בחברה, כמו כל בן אדם ביישן. פשוט במידה שונה.

זה ממש לא נכון! חרדה חברתית היא בדיוק כמו שהיא נשמעת *חרדה*. יש הבדל ענק!

שואל השאלה:
שוב, מה ההבדל?

זה משהו מאובחן...
יש הבדל בין ביישנות לבין חרדות

שואל השאלה:
עובדה, אין לזה שום הסבר ביולוגי. זו המצאה של החברה.

אתה קראת על זה משהו בכלל לפני שהסקת שאין לזה הסבר וזאת המצאה?
מכיר את העניין של fight, flight, freeze?
אלו 3 תגובות שיש לאנשים כשהם בסכנה. הילחם, ברח או תקפא (תעמיד פני מת). לאנשים עם חרדה חברתית המוח שלהם מזהה בסיטואציות חברתיות סכנה ומדליק את המערכת הזאת וגורם להם לחוות התקפי חרדה, למרות שאין סכנה ממשית.
אתה רוצה להגיד לי שבן אדם שבורח לשירותים מרוב שהוא לא יכול לנשום בגלל שהוא בחדר מלא אנשים הוא סתם ביישן?

אני בכלל לא ביישן ויש לי חרדה חברתית מאובחנת
אני פוחד שירצחו אותי או שלא יאהבו אותי כמו שאני, אבל זה לא אומר שאני מתבייש חס וחלילה

יש הבדל בין התקפי חרדה לבין ביישנות... ביישנות זו תכונה, חרדה חברתית זה קושי נפשי וכבר מסכן את הבריאות הנפשית של הבנאדם. זה ממש לא אותו דבר

זה כמו שתגיד שאנשים המציאו את המונח דיכאון וזה בתכלס פשוט אנשים שאוהבים להיות במיטה כל היום

זה יותר מלהיות ביישן

לחרדה חברתית לוקחים תרופות וטיפול פסיכולוגי.
ביישנות זה לא משהו שצריך להתאבחן אצל פסיכיאטר שלמד כמה שנים טובות בנושא של פסיכיאטריה!!

שואל השאלה:
היום לוקחים טיפול פסיכולוגי על אוגר שמת
ושוב, זה ברמה אחרת, אבל בסופו של דבר זה רק אנשיל ביישנים בלי ביטחון עצמי שמנסים להצדיק את זה

לא המציאו את חרדה חברתית, זה פשוט שונה לגמרי מביישנות, חרדה חברתית , זה לפחד מה יגידו עליך או שאולי מדברים עליך או צוחקים עליך, זה מסובך עבורי להסביר את זה. זה פשוט קשה למי שיש לו את זה לצאת החוצה ולהיות עם אנשים כי כל המחשבות שלו מלחיצות אותו.זה לפחד ממה שאחרים חושבים עליך גם אם זה לא תמיד נכון, מחשבות מציקות אם מישהו מדבר עליך או צוחק עליך ולפחד מה לעשות דברים מביכים בחברה א ו שיצחקו עליך והפחד או החרדה משתקים, כי קשה לאנשים להיות בחברה והם מפחדים מכל מצב שיכול להיות שלילי עבורה. זה מחשבות וגם דברים שהם מרגישים בגוף , למשל התקפי חרדה , הקאות, וכל זה, זה כל מיני תחושות לא נעימות ולא טובות שמפחדים ששופטים אותך או מדברים עליך , זה לפחד שיבקרו אותך או יחשבו שאתה מוזר או חלש אופי, ואז הם ירגשו רע ,יש לזה תסמינים, לפעמים אנשים מזיעים ממש מרוב חרדה חברתית או מסמיקים או יש להם בחילה או דברים כאלה. לפעמים הם מפחדים שלא יאהבו אותם בגלל זה והם מנסים להסתיר את זה, זה לא ממוצא , אנשים מרגישים את זה פיזית ונפשית ומנטלית בגופם ומחשבות שלהם. הם לא יכולים לא לפחד ממה שיגידו עליהם , או מביקורת , גם שיש להם מלא מחשבות לא טובות אם יצחקו עליהם או ידברו עליהם או יעשו משהו מביך, לפעמים זה גם שיש להם תסמינים לזה פיזית, כמו הזעה או דברים כאלה

שואל השאלה:
נו אז חוסר ביטחון עצמי כבר כתבתי את זה

יש הבדל בין חוסר ביטחון עצמי לבין חרדה חברתית

שואל השאלה:
קל להאשים הכל "במחלה", אין הבדל

טוב אחי

למישהי מהבית ספר שלי יש חרדה חברתית והיא היתה אובדנית בגלל זה אז אין מה לבלבל את המוח עם זה שזאת המצאה
דבר שני יש הבדל ענקי בין חרדה לביישנות, אלה שתי הרגשות שונות לגמרי. חרדה מרגישה שאתה לא יכול לנשום ופחד מטורף, וביישנות זו תחושה של חוסר נעימות עמוקה בסיטואציות חברתיות (אגב, יש גם הפרעה שמאופיינת בביישנות קיצונית, והיא גם לא מאותה קבוצה של הפרעות חרדה)
חוץ מזה, אני ביישנית ואין לי חרדה חברתית, ואני יודעת איך מרגישה חרדה ועדיין, אין לי חרדה חברתית

שואל השאלה:
אובדנות לא קשורה ל"חרדה חברתית", יכול להיות שהיה לה דיכאון אבל אין קשר בין חוסר ביטחון עצמי וביישנות לאובדנות

חרדה חברתית לא המצאה, זה מונח רפואי, פסיכולוגים ורופאים וגם פסיכיאטריים מכירים בזה

יש מלא, אובדנית לא תמיד מגיעה ממקום של דיכאון, היא יכולה להגיע גם ממקום של חרדה, של פוסט טראומה ועוד הרבה דברים, גם לא בהכרח מהפרעה נפשית
חוץ מזה העולמות הרפואי הפסיכולוגי והפסיכיאטרי חוקרים נושאים כאלה, הם חוקרים תופעות ובעיות שמפריעות לאדם בתפקוד שלו בחיים ואז מחליטים אם לסווג את זה כהפרעה נפשית או לא, ואם כן אז האם היא כלולה כחלק מהפרעה אחרת או שהיא עצמאית, וגם באיזה קבוצה של הפרעות. למשל פעם חשבו שחאדה חברתית היא בכלל פוביה, כלומר כלפי גורמים ספציפיים שהם סיטואציות חברתיות, אבל אחרי שהבינו שיש המון סיטואציות חברתיות מגוונות שבהן החרדה מתעוררת, הבינו שזו לא פוביה אלא הפרעת חרדה בפני עצמה.

עזבו אותו הוא לא מבין כלום בנושא הזה

שואל השאלה:
"לא מבין כלום בנושא" יש לי דיכאון קליני מאובחן, אני מחונן ואם הגיל שכתוב לך באתר נכון אז אני גם גדול ממך בכמה שנים טובות. אין הסבר מדעי ל"מחלה" הזו, בניגוד לדיכאון קליני לדוגמא. זו המצאה של החברה המודרנית שלנו שמנסה לגרום לכל אדם להרגיש טוב עם עצמו, והכי פשוט להצדיק חוסר ביטחון עצמי ב"מחלה נפשית".

מה הקשר להאשים הכל במחלה? זה כמו שתגיד על הפרעת קשב שזה לא באמת הפרעה אלא סתם אנשים שלא מרוכזים בשיעור או משהו כזה.

למה שזה יהיה בdsm5 אם זה "מומצא"

נשמה ההבדל בין חוסר ביטחון עצמי לבין חרדה חברתית היא שחוסר ביטחון עצמי זה שאכפת לאנשים חסרי ביטחון מה אומרים עליהם.
חרדה חברתית זה פחד מבושה/השפלה.

כך שחרדה חברתית וחוסר ביטחון עצמי הם לא אותו דבר וביישנות וחרדה חברתית זה גם שני דברים שונים לגמרי.

סגרנו פינה?

1. מה הקשר שיש לך דיכאון? גם לי יש, ו...?
2. מה קשור מחונן?
3. בטח שיש לזה הסבר מדעי, זה פאק*נג חרדות. "המצאה של החברה המודרנית שלנו" תגיד אתה רציני? זו מחלה לכל דבר. למה שרופאים ימציאו דבר כזה??

שואל השאלה:
שוב, זו המצאה כדי לגרום לאנשין להרגיש טוב עם עצמם.
אותו דבר על הפרעת קשב, שאגב, "אבחנו" לי. כשבן אדם מנסה להתרכז הוא מצליח. כשבן אדם מקבל ביטחון עצמי הוא לא מפחד מהחברה.

את צודקת מישהו שהוא חולה נפש הוא *חולה* נפש זו הפרעה לכל דבר

אני?

אבל הבנאדם לא יכול לקבל ביטחון בגלל שיש לו ***חרדות***. ילדותי מאוד מצידך להגיד את זה

שואל השאלה:
אופופופופו, מה ההסבר המדעי? אשמח למקור אמין ולא לאתר חירטוט. (ואני לא מבטיח שאאמין לדבר הזה, מודיע מראש)

שואל השאלה:
הבן אדם יקבל ביטחון עצמי אם הוא קצת יתאמץ. לא כל דבר מקבלים בקלות.

אני לא צריכה להוכיח לך שום דבר, עצם העובדה שפסיכיאטרים מכירים במונח הזה כבר מוכיח את זה שזו מחלה אמיתית. יש הבדל בין ביישנות (תכונה) לבין חרדה חברתית (מחלה נפשית). אתה ממש מדבר מחוסר ידע...

אבל אותו בנאדם לא יכול להתאמץ בגלל שזו מחלה נפשית! זה כמו שתגיד לעיוור "פשוט תראה" או לחירש "פשוט תשמע".

שואל השאלה:
תיקון, את לא יכולה להוכיח לי שום דבר. שוב, פסיכיאטרים מכירים במונח הזה כי זה מה שמלמדים אותם, כי פסיכיאטר אחד המציא את זה. זה לא שכל פסיכיאטר המציא את זה, כוחם מסתמכים על אותה ההמצאה.

שואל השאלה:
ואת מסוג האנשים שאני מדווח עליהם למירכת האתר.

ואתה אומר את זה בתור מי...? יש לך תואר בפסיכיאטריה? אתה מבין בזה משהו בכלל? יש לך חרדה חברתית שיש לך את הזכות להגיד את הדברים החסרי טאקט האלה בכלל?

למעשה רופאים ופסיכולוגים ופסיכאטריים כבר הכירו בזה בתור הפרעה נפשית, הם מטפלים בדברים כאלה ויש מלא חרדות , כמו חרדה לאומית וחרדת טיסה ועוד. זה מצב נפשי ומצב פיזי, לרוב האנשים יש התקפי חרדה ופחדים, זה שונה מביישנות . ביישנות אפשר להתגבר, אבל חרדה חברתית זה משהו מורכב. כי זה בא עם תסימנים של הזעה או בחילה או הקאה או רעד וכל זה . הנה פוסט של מישהי שיש לה חרדה והיא כתבה משהו כזה :" חרדה נתפסת לעתים כקרב מלא בדידות, אבל מורפילד ניפצה את המחסום הזה ונחשפה בפוסט אמיץ שקיבל יותר מ-418,000 שיתופים!
חרדה זה לא רק קושי לנשום ולהכניס אוויר, חרדה זה להתעורר בבעתה ב-03:00 לפנות בוקר, ולהרגיש שאת עומדת למות כי הלב שלך דוהר במהירות.

חרדה זה לברוח במהירות מהחדר בלי כל סיבה.

חרדה זה להילחץ מדברים שלפעמים הם אפילו לא אמיתיים.

חרדה זה לשאול את אלוהים: למה? למה מגיע לי להרגיש כל כך רע?

חרדה זה להתקשר לאחותך 3 שעות לפני שהיא אמורה להתעורר, ולקוות שהיא תענה ותעזור לך למנוע את ההתקף הבא, על ידי כך שתסיח את דעתך.

חרדה זה לעשות אמבטיה ב-02:00 בלילה.

חרדה זה כשמצב הרוח שלך משתנה מקצה לקצה בתוך דקות

credit: brittany nichole morefield


מורפילד ממשיכה לצמרר בפוסט שלה, וכותבת:
חרדה זה רעידות ועוויתות בלתי נשלטות.

חרדה זה בכי בכי כואב ואמיתי. חרדה זה בחילה.

חרדה משתקת. חרדה זה חושך.

חרדה היא צורך להמציא תירוץ אחרי תירוץ על ההתנהגות שלך.

חרדה היא פחד.

חרדה היא דאגה.

חרדה מרוקנת אותך גם פיזית וגם נפשית.

חרדה זה משהו חי. משהו אמיתי.

חרדה זה כל הזמן לריב עם בן הזוג שלך, אפילו כשאת בכלל לא כועסת עליו.

חרדה זה להתפרץ מכל שטות הכי קטנה.

חרדה זה פלאשבקים.

חרדה זה מה אם?

חרדה זה הרבה מה לא בסדר איתי? והרבה אני לא יודעת!"

כדי להתגבר על חרדה חברתית צריך לעבוד עם פסיכולוג וטיפול תרופתי. וזו עבודה מאוד קשה.

להגיד לבן עם חרדה חברתית " להתגבר על המבוכה " זה לא יעזור ורק יוסיף לו לחץ

שואל השאלה:
יש הבדל בין מגבלה פיזית לנפשית.
גם במקרים אחרים, אנשים יכולים "להחלים" ממחלה נפשית. ממגבלה פיזית כמו זו אי אפשר. אם בן אדם יכול "להחלים" מ"מחלה נפשית" בשלב מסויים, הוא יכול גם לעשות את זה מוקדם יותר.

^אורה ושמחה
אני שמחה שיש אנשים כמוך

שואל השאלה:
למען האמת, לפני כמה ימים סיימתי את המכינה לתואר בפסיכיאטריה. (בהצלחה, אם יורשה לי לומר)

הנה תראה ויש גם התקפי חרדה שהם משהו קשה : איך מרגישים כשחווים חרדה קלינית?


החרדה היא בגוף


כמה פעמים שמעתם את המשפט "הכול בראש שלך"? ובכן זה פשוט לא נכון. החרדה מורגשת בגוף עצמו. כפי שיודע כל אדם שציפה בחרדה מחוץ לחדר המיון לסיום ההליך הרפואי שעבר קרוב משפחה או חבר, החרדה גם מעייפת מאוד. אנשים עם חרדה חברתית חווים מגוון רחב של תסמיני חרדה לא נעימים. עם אלה אפשר למנות כיווצי שרירים, פעימות לב מוגברות, סחרחורת, יובש בפה, קוצר נשימה ואפילו בחילה. יחד עם זאת, תסמיני החרדה המדאיגים ביותר מבחינתם במצבים חברתיים הם אלה הניכרים לעין, כגון הסמקה, הזעה, רעד
בידיים וברגליים וגמגום. אנשים עם חרדה חברתית חוששים שאנשים אחרים יבחינו בתסמיני החרדה הגלויים הללו, ושיעבירו עליהם ביקורת שהם מוזרים, חלשי אופי או סתם מגוחכים.



מחשבות


כשאדם מייסר את עצמו ומתחבט אם ללכת או לא ללכת למסיבה, או משתומם למה מישהו לא הזמין אותו (או את ילדיו) למסיבה בעוד שילדים אחרים דווקא הוזמנו, מתלווים לכך לא רק תחושה של פגיעה, אלא גם ריבוי מחשבות מכאיבות: מחשבות ביקורתיות על עצמנו, מחשבות נוקשות על האופן שבו חיינו צריכים להתנהל, ומחשבות מפוחדות וביקורתיות על אנשים אחרים. להלן מבחר דוגמאות:

אני מוזרה/חלש/משונה.
אנשים יכולים להבחין בקלות בחרדה שלי.
חרדה היא סימן לחולשה.
עליי לעשות כל מאמץ כדי להסתיר את החרדה שלי.
אם אני אפשל, השם הטוב שלי ייהרס לעד.
אם אטעה, אנשים יחשבו שאני פשוט לא מסוגל.
אם אחלוק עם חבר/ה את הרגשות הכמוסים ביותר שלי, יתרחקו ממני.
אנשים תמיד ביקורתיים מאוד.
אם הפעם לא הזמינו אותי, כנראה לעולם לא יזמינו אותי. והתקפי חרדה : מהם התסמינים של התקף חרדה?
תסמיני החירום של התקף חרדה כוללים תגובות גופניות אקוטיות למצב לחימה או בריחה, למשל:

דופק מהיר
רעידות
לחץ בחזה
יובש בפה והרגשה של 'גוש תקוע בגרון'
הזעה - בזמן היום ובשינה בלילה
קוצר נשימה וקושי לנשום עמוק (מופיע לעיתים יותר בשכיבה על הגב)
היפרוונטילציה
פעילות עיכול מהירה, לעיתים גם שלשולים
חולשה בשרירים, בידיים, ברגליים ובכל הגוף
במקרים מסוימים, התעלפות פתאומית


למרות שהתקפי חרדה לא גורמים בדרך כלל לנזק רפואי, הם מאוד מבהילים.

לעתים קרובות ההרגשה של התחלת ההתקף היא כל כך מחרידה שקשה לעמוד על ההבדלים בין התקף חרדה להתקף לב.

מסיבה זו מגיעים המתמודדים עם התקפי חרדה לחדרי מיון, שם הם עוברים בדיקה רפואית יסודית. אם הכל נמצא תקין גופנית, הם מופנים לקבלת טיפול קוגניטיבי התנהגותי, cbt, הכלי הפסיכותרפי היעיל ביותר להפרעה.



מה מרגישים בהתקף חרדה?
התקפי חרדה מעוררים הרגשה חריפה של פחד , הרבה יותר חזק מזה שמתעורר בדרך כלל במצבי מתח קיצוניים. המתמודדים עם התקפי חרדה מרגישים לעתים קרובות כאילו הם במהלכו של התקף לב או אובדן שליטה טוטאלי על המחשבות. כתוצאה מכך מרביתם פונים לשירותי רפואת חירום.

הנה עדות מהימנה של פסיכותרפיסטית בבאר שבע, בת 35 שסובלת מהתקפי חרדה חוזרים וקשים:

"...זה מתחיל בתחושה שמישהו שם לך אבן על החזה, אבל כוח המשיכה לא עובד כלפי מטה, אלא פנימה, ישר לתוך בית החזה... ואז מגיעות הנשימות הכבדות, שגורמות לתחושה שזה ייגמר במוות ודאי. אחרי שאת מבינה שאת לא עומדת למות, את פשוט מייחלת שזה יקרה כדי שתיגאלי מייסוריך... כשזה נמשך יותר מכמה שעות, מתחילה תחושה שמזכירה קלקול קיבה, שבשבילי מעידה שכל המערכות נסגרות, התיאבון נעלם כלא היה והכאב החד של החרדה מתפשט בכל הגוף, מכפות הרגליים ועד הראש..."



היא מוסיפה:

"... תחושת אי-שקט מטורפת... אי אפשר לעמוד, לשבת, לשכב, אי אפשר להיות בחושך וגם לא באור, אי אפשר לראות טלוויזיה, אי אפשר לדבר עם אנשים אבל גם אי אפשר להיות לבד.

זה כמו טריפ רע שאתה רק רוצה שייגמר. בהתקפים ממש חמורים גם נשימות לא עוזרות, כדורים לא תמיד עוזרים, רק תחושת חוסר אונים מוחלטת... "

אבחון התקף חרדה לפי -dsm-v

עלייה פתאומית במצוקה ובפחד שמגיעה לשיא תוך כמה דקות וכן בהופעה של 4 מתוך 13 התסמינים הבאים, מרביתם סימפטומים גופניים של חרדה:

דפיקות לב או קצב לב מואץ
הזעה
רעד
קוצר נשימה או מחנק
תחושת חנק או השתנקות (קושי מיידי לנשום)
כאב או חוסר נוחות בחזה
בחילה או מצוקה בטנית
תחושת סחרחורת, קושי בשיווי משקל וחוסר יציבות
תחושות תנודתיות בטמפרטורת הגוף - בין חום לבין קור
תחושת עקצוץ או קהות חושים
דה-ריאליזציה תחושה שדברים נחווים כלא אמיתיים, העולם נחווה כחלום, למשל שינוי בחלל זמן, או דה-פרסונליזציה חוויה עצמית זרה ונפרדת, למשל קושי של אדם לזהות את עצמו במראה
פחד משיגעון או מאובדן שליטה
פחד למות





חלק מהותי במצוקה שגורמים התקפי חרדה הוא הקושי לחזות ולנבא במדויק מתי יופיע ההתקף ומה תהיה איכותו ועוצמתו. למרות הסתגלות של האדם לחיים עם הפרעת פניקה, החלק שהכי קשה לטפל בו הוא העמימות, החמקמקות וחוסר השליטה.

המחירים של התקפי חרדה מתמשכים תורמים להפרעות נפשיות נוספות. תוצאות מחקר חדש שפרסם פרופ' אלי זומר, פסיכולוג קליני בחיפה, מגלות כי התקפי חרדה עלולים להיות טריגר להתפתחות של הפרעת דחק פוסט-טראומטית (ptsd)!

אבל אותו אדם לא יכול לעשות את זה, מה לא מובן? זה שחרדה חברתית זה לא משהו נראה לעין לא אומר שזו לא מגבלה כמו נכות או חירשות. זה משפיע על המצב הפיזי של האדם, זה משפיע על התפקוד היומיומי שלו, וזה קשה בדיוק כמו כל מחלה נפשית אחרת.

נקודת מבטו של נער החווה חרדה חברתית:
זה מעבר לביישנות, חרדה חברתית הוא פחד עז מכול סיטואציה חברתית קיימת. כיאילו היא מרכז העולם. ולא בקטע טוב. תחושת השפיטה מקיפה את עולמו של המתמודד איתה, לא נותת לו רגע של מנוחה. בכול מקום שהוא הולך אליו הוא מרגיש שהמבטים של אנשים הם עליו, הוא מפחד שישפטו אותו אז הוא לא אומר את הדעות שלו או את המחשבות שלו בקול רם. כשהוא צריך להגיד משהו, הוא מכין אותו מראש בראש שלו, מפחד לעשות טעות ואז שוב, ישפטו אותו. הוא תמיד הכי שקט בשיחות קבוצתיות, הוא גם לא דעתן או מדבר על עצמו הרבה. כשהוא הולך במסדרון בית הספר ולמרות שכולם בפלאפון ומדברים עם חברים הוא מרגיש שמביטים בו, שחושבים עליו, שממתינים שהוא יביך את עצמו. הוא יחשוב על המראה החיצוני שלו למשך כול היום וזה לעד יטריד אותו, על איך שהוא מדבר, על שפת הגוף שלו,על שפת הגוף של אחרים, על מה אחרים חושבים, קשה לעשות דברים שוליים, לשאול אנשים דברים, הוא לא יעיר אם רע לו.
הוא מתחרט על זה שהוא דיבר.
הוא מתחרט על זה שהוא לא דיבר.
הוא מרגיש חסר תועלת.
קל להגיד "מה הבעיה לשים ז*ן?" אז זהו שלא,
עד כמה שבעלי חרדה חברתית רוצים לא לשים על הסביבה, הם אינם מסוגלים.
אלו החיים עם חרדה חברתית.
זה מאבק יום יומי וזה הדבר הכי קשה שיש.

יש הבדל עצום בין ביישנות וחוסר ביטחון עצמי לחרדה חברתית. זה לא אותו דבר, אחי.

שואל השאלה:
"קוויקים", מקור מידע אמין במיוחד.
ובכל מקרה, אני לא מזלזל בתופעות של "חרדה חברתית", אני אומר שהיא לא מחלה נפשית, אלא חוסר ביטחון.

אם אתה לא חולה נפש אל תגיד לנו שזה קל להיפטר מחרדה חברתית זו מלחמה יומיומית כמו כל מגבלה אחרת מין הסתם שיש הבדל בין מגבלה פיזית לנפשית אבל מגבלה זאת מגבלה ויש קשת רחבה של מגבלות

חרדה חברתית זה לא חוסר ביטחון זה פחד מתחושת השפלה מה לא מובן

שואל השאלה:
כתבתי כבר שמאובחן אצלי דיכאון קליני, את מוזמנת לגלול למעל ולקרוא.

שואל השאלה:
פחד מהשפלה שקול לחוסר ביטחון. אנשים עם ביטחון לא מפחדים ממה שהסביבה חושבת או אומרת. לפחד מהשפלה שקול לחוסר ביטחון.

דווקא רוב הדברים שם מובאים על ידי פוסטים של אנשים, רובם זה ציורים של אנשים שיש להם דיכאון וחרדה ובצורה מאוד מצמרר . זה לא קשור לביטחון. זה פשוט תחושות לא טובות וגם פיזיות, זו הפרעה נפשית, זה אובחן על ידי אנשי מקצוע . רופאים ופסיכולוגים ופסיכיאטריים . רוב האנשים פחות יכולים ללכת לסרט בלי לפחד מה יחשבו או יגידו עליהם, יש גם התקפי חרדה שהם קשים מאוד, זה משתק אותך. כל המחשבות והפחדים, והנטייה להישאר בבית. זה שמוח שלך משגע אותך מכל המחשבות שיגידו עליך אנשים או יחשבו עליך, גם כל התקפי חרדה שפתאום באים אליך שאתה בחוץ עם אנשים, התחושות פיזיות האלה, הקאות ובחילות וכל זה. אנשים משתגעים מזה . זה מחשבות מציקות שהם לא יכולים לנסות לא לחשוב עליהם ולא לפחד מזה, כי זה מציק להם, למרות שהם מנסים לחיות רגיל, תמיד תבוא עוד מחשבה שאולי יגידו עליהם דבירם רעים ואם זה לא נכון או כן נכון , הם לא יכולים לדעת את זה כי זו המחשבה שלהם שמציקה והם נוטים להאמין לזה, זה כל התקפים חרדה שבאים פתאום שהם מפחדים. ביישנות זה דבר אחד ועל זה אפשר להתגבר, אבל חרדה חברתית היא הפרעה נפשית, זה מסובך יותר מביישנות . זה כמו שיגידו לך שדיכאון שלך זה סתם משהו, גם אתה היית נעלב אם לא היו חושבים שזה רציני , ולפעמים חרדה ודיכאון קליני זה ביחד. זה משהו נפשי . לא סתם

אני רק אומרת שחרדה חברתית זה מפריע בחיי היומיום בדיוק כמו שלאנשים עם כיסא גלגלים קשה לעשות פעולות מסוימות.
פיזי, נפשי מה זה משנה ברגע שזה מפריע לחיים שלך זאת מגבלה

אבל יש הבדל בין חוסר ביטחון לחרדה... חוסר ביטחון זה משהו קטן בטירוף לעומת חרדה חברתית. לפי הדיבור שלך זה נשמע כאילו אין לך חרדה חברתית בכלל... ואם אני צודקת, אל תשפוט בבקשה, טוב? זה חסר רגישות.

אתה פשוט מזלזל בי ובאנשים עם חרדה חברתית

אנשים עם חוסר ביטחון לא רועדים, אין להם דופק מהיר, הם לא מרגישים לחץ, הם פשוט מובכים, שלא כמו חרדה חברתית.

שואל השאלה:
*אני* מזלזל *בך*?
אני מצטט "אתה מיסוג (אגב, שגיאת כתיב *מסוג) האנשים שבאלי לדקור". אני מזלזל באבחנה של פסיכאטרים וב"מחלה" שלך. בשום אופן לא בבני האדם פה.

שואל השאלה:
כבר אמרתי (או שמה כתבתי), "חרדה חברתית" זה חוסר ביטחון וביישנות בקני מידה שונים לגמרי.

די נו השגיאת כתיב לא הייתה בכוונה אני פשוט עצבנית אז אני כותבת מהר

שואל השאלה:
דופק מהיר, רעד, לחץ, בחילה, ואפילו מחלה פיזית הן בין השאר תופעות של פחד וחשש.

שואל השאלה:
את ממשיכה לזלזל בי ומראה את עצמך כבן אדם אלים כלפי בני אדם שלא מסכימים עם הדעות שלך. את יותר ממוזמנת לעזוב את הדיון.

שתדע לך שפסיכיאטרים יודעים טוב יותר ממך על הדברים האלה, יש בעולם מלא אנשים עם חרדות וחרדה חברתית, לפי הרפואה ופסיכולוגיה זו הפרעה נפשית, אחת מין הפרעות הנפשיות שיש לאנשים, כמו דיכאון או דברים כאלה, זה לא משהו שצוחקים עליו ... לרוב בני הנוער קשה לחיות עם זה... בן אדם, אולי תלך ותשאל כל פסיכולוג ורופא ופסיכאטר פה שעובדים במקצוע הזה ותראה כמה אנשים שבאים אליהם לאבחונים וטיפולים והם יודעים יותר טוב ממך שזה כן הפרעה נפשית ורציני ושזה לא סתם משהו, בהתחשב בזה שכמות המטופלים בטיפולים האלה הם בני נוער ואנשים עם חרדות, שהולכים לאבחונים וטיפולים, גם שרובם לוקחים תרופות נגד חרדה , אנשי מקצוע פאקינג מטפלים בזה . זה כבר מוכר בעולם בתור הפרעה נפשית. אז אתה לא יכול לטעון שזה ממוצא

אחי אני בעצמי מאובחנת עם כמה הפרעות ואני לא אעזוב את הדיון הזה עד שתבין למה אתה טועה נראה לך שאכפת לי איזה דמות אני מייצגת כרגע?

וחרדה חברתית זה לא מחלה זאת הפרעה

מי עשה לי מינוס אני אמרתי כרגע עובדה זאת באמת הפרעה נפשית

שואל השאלה:
אורה ושמחה, כבר כתבתי בנושא הזה. אני לא אומר שזה דבר קל, אני אומר שעל פי דעתי, זו לא מחלה נפשית.

נכון, זה תופעות הלוואי של פחד וחשש, אבל האם פחד וחשש מרגישים כל הזמן? לא. חרדה חברתית זה פחד מ*כל סיטואציה חברתית* ולא רק מסיטואציות מפחידות וכדומה. זו מחלה לכל דבר.

אבל אין כזה דבר "לפי דעתי", זו מחלה *עובדתית*

זו כן נחשבת למחלה נפשית לפחות להפרעת נפשית, כמו סיזוכרניה , ועוד הפרעות נפשיות. זו הפרעה נפשית, היא מאובחנת על ידי המון אנשי מקצוע שמטפלים בזה, רוב אנשים בעולם סובלים מזה.. יש מלא טיפולים לאנשים שסובלים מזה.. זו אחת מהפרעות נפשיות כמו הפרעת אכילה, דיכאון קליני ודיכאון מזורי ומגדרי , פוסט טראומה , סיזוכרניה, פיצול אישיות ועוד .

מחלה- מדבקת ( יש מחלות שמדבקות ויש כאלה שלא ) עם חיידקים ואפשר למות ממנה

הפרעה- משהו נפשי, אי אפשר למות מי זה וזה לא מדבק.

סכיזופרניה ספציפית זה פסיכיאטרי ( גם רפואי וגם נפשי ) אבל כאן אנחנו מדברים על חרדה חברתית שזה פשוט פסיכולוגי

^לא... מחלה יכולה להיות גם נפשית וגם פיזית... הפרעה זה משהו כמו הפרעת קשב וריכוז, חרדות זה מחלה..

שואל השאלה:
אני מרגיש שהדיון חוזר על עצמו יותר מדי.
זה שבן אדם קובע שמשהו קיים לא אומר שהוא קיים.
זה שאנשים בוחרים להאמין לו, לא מראה שהוא קיים. אני, לא מאמין בקיום של הדבר הזה. אני מתבסס על מדע, ואין שום הסבר מדעי לתופעה הזו, ולכן מבחינתי היא לא יותר מחוסר ביטחון וביישנות (שוב, ברמה שונה).

זה כמו שיגידו לך שדיכאון שלך לא אמתי ולא קיים ,ואיך אתה היית מרגיש ?

אני פשוט אמרתי שיש הפרעות שהן פסיכיאטריות ( גם נפשיות וגם רפואיות ) ויש הפרעות שהן רק פסיכולוגיות....

עזוב אתה לא מבין שום דבר בחרדה חברתית

אתה כתבת שאין הסבר מדעי לחרדה חברתית, אבל בגלל שלחרדה יש הבדל מדעי ובגלל שלצורך לא לחוות שיפוטיות מצד קבוצה או אחרים יש הסבר אבולוציוני אז מכאן מאוד קל למצוא את ההסבר המדעי לחרדה חברתית