אם היקום הוא אינסופי וקיים אינסוף חומר

היקום ממשיך להתרחב זה למה הוא אינסופי אבל יש מספר מסויים של כוכבים הוא פשוט ענק

לא קיים אינסוף חומר, אבל חוץ מזה את צודקת אין משמעות לקיום שלנו הייקום אדיש כלפינו באופן מדכא

אין אינסוף חומר.
יש כמות קבועה של חומר לפי מה שאנחנו יודעים, חוקי היקום לא מאפשרים שחומר יווצר מכלום.
והיקום לא ממש אינסופי, הוא מאוד גדול ומתרחב אבל לא אינסופי

יש כמות סופית של אנרגיה ביקום, לפחות ככל הידוע לנו, ממנה נגזר החומר.
אין לזה קשר ישיר למשמעות שאנחנו נותנים או לא נותנים לחיים שלנו.

שואל השאלה:
אז כל החיים שלנו מבוססים על האנרגייה שממנה אנחנו עשיים? ואוכל ושיט כזה זה קפסולות אנרגייה מזעריות שאנחנו צורכים? והאנרגיה היא מוגבלת? יש כמות לאנרגיה הזו או שיש לה מינון מסוים?

ואטומים לא נוגעים אחד בשני אז את לא בכלל נגעת בכלום תתגברי

כשאנחנו משתמשים באנרגיה של אוכל אנחנו משתמשים רק בחלק מהאנרגיה שבו, זה פשוט מוריד אותו מדרגה בערך.
בעיקרון היקום רוצה שהכל יהיה מפוזר בצורה שווה וללא הרבה אנרגיה וחיים עושים את זה בצורה כזו או אחרת למרות שחיים מאוד טובים בלעכב את ההליך הזה ולצור סדר ומורכבות בכאוס.

עקרונית היקום שלנו כן אינסופי בגלל שהוא לעולם לא מפסיק להתרחב, וגם בגלל שיש מגבלת מהירות (אנחנו לא יכולים לעקוף את מהירות האור) ולכן לעולם לא נוכל להגיע לחלקים מסוימים של היקום, גם אם נמצא דרך לנוע במהירות האור, שכן הוא מתרחב מהר יותר ממהירות האור. כלומר, ברגע נתון יש ליקום גודל מסוים, אך הוא ממשיך להתרחב באופן תמידי, ובקצב גבוה משאי פעם נוכל להדביק. אולם יש לציין שכמות החומר אינה אינסופית.

תודה על האקססטנשל קרייסיס בשמונה בערב

1. אין אינסוף כוכבים.
2. אין אינסוף חומר או אנרגיה.
3. אנחנו באמת כלום ושום דבר.

לאלה שמבולבלים במשמעות של אינסוף , אינסוף זה "מאוד גדול ומתרחב".

לא זה לא. פונקציה יכולה להתקרב לאסימפטוטה עד לאין סוף והיא קטנה מאוד וצרה.

למה אנחנו צריכים חותם בשביל משמעות? ההווה הוא אמיתי ואם היינו משאירים חותם מה הוא יעזור לנו אחרי מותינו? האם השקיעה פחות יפה בגלל שהיא בעצם פיזור של אור מכדור פלזמה מרוחק דרך האטמוספירה? מה היא משמעות לחיים בכל מקרה?

אם אין סוף לחומר, זה לא מצביע על חוסר במשמעות.
ובכלל, מי אמר שהמשמעות קיימת, שהיא במלאי מלא או שהיא בחוסר?
מה אם המשמעות היא ברגע של עכשיו?

החומר משתנה בכל רגע, אנחנו נמצאים בתוך חיה משתוללת שלא ניראת לנו לעין
וכל עוד אנחנו חיים, זה אומר שיש סדר שנותן לנו את הזכות לחיות
אבל זה ישתנה, במוקדם או במאוחר. ואנחנו, מי שמדבר איתך עכשיו וכותב לך את זה, יעלם כמו חול הים שזולג מכף היד ומתפזר עם הרוח
אבל זה יראה לנו כמו משהו שיקח עוד הרבה.. אבל בעצם, לעצמים אחרים שבעבורם הזמן עובד אחרת, אנחנו עניין שיגמר אוטוטו...

תהני מהרגע חמודה
כל עוד יש לך את העיניים לראות ואת הנוף להביט בו.
אני לא בטוחה שיש לך משמעות אם להגיד את האמת
לא הייתי רוצה לשקר ולהגיד דיש

האמת שאלו שאלות רציניות לפורמטים מהסוג הזה, כדאי לך להתעמק בזה, אבל בפחות פחד. אין פחד בנתיים, העולם לא יתפזר לחלקיקים קטנטנים שינשאו אותנו לעבר מקומות רחוקים כשאנחנו בעצמנו אותם חלקיקים
כי זה לא יקרה, לא עכשיו. די עם זה.
תצפי קצת במדע
ו.. אולי תדברי עם מישהו שלא.. את יודעת.. כזה פרנואיד מהפחד שאין משמעות. תדברי עם אנשים בעלי משמעות
זאת אומרת, אלו שהשיגו משהו בחיים וכל זה

לאופולד בלום. זה תלוי בפרספקטיבה :)
מתי שהפונקציה "שואפת" לערך קבוע מסויים (נגיד אסימפטוטה אופקית). זה אומר שמתי שהx שלנו שואף לאינסוף (כלומר הx גדול ומתרחב) אז הוא מתקרב יותר ויותר לערך. עוד דרך להסתכל על זה זה ככה, בין 0-1 קיימים אינסוף מספרים רציונאלים, כאן אני לא מתייחס לערך של המספרים (כמו 0.1, 0.2 וכו') אלה סופר את כמות המספרים הקיימים וזה כמובן לא נגמר , הוא ענקי ומתרחב- הוא אינסוף.

מקבל את הטענה

שואל השאלה:
קול העולם.

אני לא מפחדת מחוסר המשמעות שלי. אני תוהה, מה סיבת הקיום שלי, סתם רצף אקראי של פעולות טבעיות? זה פשוט נשמע לי מאוד מופרח.

ואני אדם רציונלי, אבל לפעמים אני תוהה מה המשמעות של רציונל? מי הגדיר את זה ולאיזו מטרה? איך בכלל הגענו למציאות כזאתי שקיימים מונחים מסודרים לכל מיני תכונות כאלו או אחרות?

אנחנו יצורים קטנים שחיים בתוך פצצת זמן, שבסוף תתפוצץ. אז למה? למה הטרחה?

נורא קל להינות מהרגע ולהתעסק בשכבה העליונה כשמתחתייה קיים אינסוף קומות של תפיסות שונות על משמעות החיים. שאולי, אחת מהסיבות תספק לי רצון לחיות את החיים בצורה שתגרום לי לאושר.

אני לא אובדנית ובטח שלא שוקלת לעשות לעצמי משהו. אכפת לי מהאנשים סביבי, וגם להם אכפת ממני. אבל המחשבה הזו מעסיקה אותי כל כך הרבה.

שואל השאלה:
למה אנחנו כל כך עסוקים בטיפוח מערכות יחסים, חיזוק אמונה וכל המתעסק בביסוס רגשי לחיים? כשבעצם אפשר לגלות עוד מימדים עמוקים ומעניינים, כל כך הרבה אנשים מתו בלי מיצוי עצמי, אלא רק מתוך רצון לסיפוק רגעי שבסופו של דבר יהיה חסר ערך. למה אף אחד לא קם ואומר משהו?
אנחנו מבזבזים את גזע האנושות לחינם

אני מסכים איתך, אבל לחשוב על זה יותר מידיי יעסיק אותך ולא יקדם אותך לשום מקום.