59 תשובות
זה טיפשי ממש
שואל השאלה:
מאיזה בחינה? מתמטית?
מאיזה בחינה? מתמטית?
אני בקלות יכולה להמציא גם משהו כזה
שואל השאלה:
זה לא המצאה זה מתמטיקה. ראית את הסרטון? כי לראות את הדקה הראשונה זה לא מספיק כדי להבין את המשמעות המתמטית.
זה לא המצאה זה מתמטיקה. ראית את הסרטון? כי לראות את הדקה הראשונה זה לא מספיק כדי להבין את המשמעות המתמטית.
לא רק את הדקה הראשונה. הרושם שקיבלתי זה שמנסים למצוא "הוכחות" בכוח
ראיתי את הסרטון (או לפחות את החצי הראשון שלו), ובלי קשר לזה שהוא משעמם מאוד, הוא פשוט לא מגיע לנקודה, הוא רק ממשיך לספר עוד ועוד על פאי, שזה אמנם מספר מגניב, אבל יש מספר אחר (פיי) שמגניב יותר ממנו, ונמצא ביותר מקומות בטבע.
שואל השאלה:
אז תראה את הסרטון המקוצר הוא ישר ולעניין
אז תראה את הסרטון המקוצר הוא ישר ולעניין
צפיתי בסרטון הקצר, ויש להם מספר טעויות, הייתי מעט משועמם אז בדקתי את המספרים שלהם ויש להם טעויות חישוביות שם, לדוגמא ראשי התיבות בממוצע זה לא פאי כמו שהם טוענים אלא 3.66666.
שואל השאלה:
אנוכי=אני
מה פתאום. תבדוק שוב.
אנוכי=אני
מה פתאום. תבדוק שוב.
שואל השאלה:
הזה במסכת הזהב
אתה מוזמן ללכת צדיק. ולפני שאתה הולך אשמח אם תגיד לי למה לדעתך זה מפוברק והאם אתה חולק על ההסתברות המתמטית.
הזה במסכת הזהב
אתה מוזמן ללכת צדיק. ולפני שאתה הולך אשמח אם תגיד לי למה לדעתך זה מפוברק והאם אתה חולק על ההסתברות המתמטית.
שואל השאלה:
סרטון כל אחד יכול לעשות, אבל את הממצאים אתה לא יכול להמציא. כי זה מתמטיקה.
אתה טוען שההסתברות לא נכונה?
סרטון כל אחד יכול לעשות, אבל את הממצאים אתה לא יכול להמציא. כי זה מתמטיקה.
אתה טוען שההסתברות לא נכונה?
לשואל השאלה, בדקתי שוב, ואני עדיין צודק.
שואל השאלה:
בדקתי גם ואתה טועה.
7/(2+2+1+1+5+6+5)
=
22/7
=
...3.142
בדקתי גם ואתה טועה.
7/(2+2+1+1+5+6+5)
=
22/7
=
...3.142
והתוצאה היא לא פאי, היא רק מספר הדומה מעט לפאי וחסר כל משמעות מתמטית.
פאי זה 3.14159 וכ"ו.
פאי זה 3.14159 וכ"ו.
שואל השאלה:
מסכת הזהב
אז אתה מניח את המבוקש.
כי אם ההסתברות המתמטית שהם הראו נכונה אז המסקנה המתבקשת רציונלית היא שהתורה ניתנה מאלוהים.
ואם אתה מתעלם מהעובדות רק כי אתה חושב שהמסקנה שהם מנסות להעביר לא נכונה אז זה פשוט הנחת המבוקש ודחייה בקש של מי שחושב שונה ממך.
מסכת הזהב
אז אתה מניח את המבוקש.
כי אם ההסתברות המתמטית שהם הראו נכונה אז המסקנה המתבקשת רציונלית היא שהתורה ניתנה מאלוהים.
ואם אתה מתעלם מהעובדות רק כי אתה חושב שהמסקנה שהם מנסות להעביר לא נכונה אז זה פשוט הנחת המבוקש ודחייה בקש של מי שחושב שונה ממך.
שואל השאלה:
אנוכי=אני
אוי נו באמת...
פאי הוא מספר רציונאלי. אתה יודע מה ההגדרה של זה?
אנוכי=אני
אוי נו באמת...
פאי הוא מספר רציונאלי. אתה יודע מה ההגדרה של זה?
שואל השאלה:
מסכת הזהב
מה? למה?
מסכת הזהב
מה? למה?
מספר עם אין סוף ספרות בגדול, וכשאני רוצה משהו שמזכיר את פאי אני רוצה משהו שיהיה כל כך דומה לפאי שהוא לא יהיה דומה לשום דבר אחר במאה הספרות הראשונות שלו, הבעיה היא שהמספר הזה 22/7 הוא *לא* רציונלי ולכן אני יכול למצוא מספר שדומה יותר לפאי ממנו.
@סרטוני תוצאה.
סרטון יפה, לדעתי ראיתי שהיתה פעם איזו ועדה באוניברסיטה העברית בהשתתפות פרופ' אומן שבדקה את זה והמסקנה שלה היתה שזה לא מוכיח כלום.
עריכה: ''קבוצה של מתמטיקאים אחרים פרסמה מאמר שבו נעשה ניסוי מקביל שהראה תוצאות דומות עבור טקסטים אחרים ("מלחמה ושלום"), וטענה כי הטכניקה מופרכת. ועדה של מתמטיקאים שהוקמה במסגרת המרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית, בהשתתפותם של ישראל אומן והלל פורסטנברג, בחנה את הטענה שניתן להוכיח חד-משמעית את קיומו של מידע סמוי במקרא. הוועדה ערכה ניסויים שנועדו לבחון טענה זו וקבעה כי לא מצאה אישוש לכך שיש חריגה סטטיסטית במקרא ביחס לטקסטים אחרים ובכך שללה את ההיפותזה עליה בוססה הטכניקה[1], אך גם על וועדה זו נכתבה ביקורת ומסקנותיה אינם מוסכמים על הכל [2]."
סרטון יפה, לדעתי ראיתי שהיתה פעם איזו ועדה באוניברסיטה העברית בהשתתפות פרופ' אומן שבדקה את זה והמסקנה שלה היתה שזה לא מוכיח כלום.
עריכה: ''קבוצה של מתמטיקאים אחרים פרסמה מאמר שבו נעשה ניסוי מקביל שהראה תוצאות דומות עבור טקסטים אחרים ("מלחמה ושלום"), וטענה כי הטכניקה מופרכת. ועדה של מתמטיקאים שהוקמה במסגרת המרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית, בהשתתפותם של ישראל אומן והלל פורסטנברג, בחנה את הטענה שניתן להוכיח חד-משמעית את קיומו של מידע סמוי במקרא. הוועדה ערכה ניסויים שנועדו לבחון טענה זו וקבעה כי לא מצאה אישוש לכך שיש חריגה סטטיסטית במקרא ביחס לטקסטים אחרים ובכך שללה את ההיפותזה עליה בוססה הטכניקה[1], אך גם על וועדה זו נכתבה ביקורת ומסקנותיה אינם מוסכמים על הכל [2]."
שואל השאלה:
אנוכי=אני
לא בדיוק. ההגדרה היא שזה מספר שהוא לא חלוקה של 2 מספרים שלמים.
כלומר זה מספר c שאתה לא יכול לעשות a/b = c כאשר a,b שייכים לקבוצת השלמים.
אז שום מספר שלא תיקח לא עומד לתת לך את פאי.
ואתה לא יכול לצפות לקירוב של עד 100 ספרות אחרי הנקודה מתוך ממוצע של אותיות ראשונות בפסוק או משהו כזה, כי לפאי אין כזה קירוב ממספרים נמוכים.
הקירוב *הכי* טוב שיש לפאי במספרים קטנים הוא 22/7, והוא נותן לך 2 ספרות אחרי הנק'.
אחרי זה יש לך כבר את 355/113 שגם הוא נותן לך רק 6 ספרות אחרי הנק'.. וכדי לקבל אותו בפסוק אתה צריך פסוק של מאה מילים ואין דבר כזה...
לכן לקבל 22/7 זה בהחלט בעל משמעות כי זה הקירוב הכי טוב שתמצא במשפט באורך סביר.
ושלא תחשוב שזה סביר לקבל דבר כזה בגימטריה כי הערך הגימטרי הממוצע של אות הוא - 67.95.
ו 67.95*7 = 457.68.
זתומרת זה הערך הממוצע שאתה תקבל מפסוק של 7 אותיות... ההסתברות שיהיה לך בפסוק במקרה 7 אותיות בהתחלה שסכומם הוא 22 הוא מאוד נמוך.
אנוכי=אני
לא בדיוק. ההגדרה היא שזה מספר שהוא לא חלוקה של 2 מספרים שלמים.
כלומר זה מספר c שאתה לא יכול לעשות a/b = c כאשר a,b שייכים לקבוצת השלמים.
אז שום מספר שלא תיקח לא עומד לתת לך את פאי.
ואתה לא יכול לצפות לקירוב של עד 100 ספרות אחרי הנקודה מתוך ממוצע של אותיות ראשונות בפסוק או משהו כזה, כי לפאי אין כזה קירוב ממספרים נמוכים.
הקירוב *הכי* טוב שיש לפאי במספרים קטנים הוא 22/7, והוא נותן לך 2 ספרות אחרי הנק'.
אחרי זה יש לך כבר את 355/113 שגם הוא נותן לך רק 6 ספרות אחרי הנק'.. וכדי לקבל אותו בפסוק אתה צריך פסוק של מאה מילים ואין דבר כזה...
לכן לקבל 22/7 זה בהחלט בעל משמעות כי זה הקירוב הכי טוב שתמצא במשפט באורך סביר.
ושלא תחשוב שזה סביר לקבל דבר כזה בגימטריה כי הערך הגימטרי הממוצע של אות הוא - 67.95.
ו 67.95*7 = 457.68.
זתומרת זה הערך הממוצע שאתה תקבל מפסוק של 7 אותיות... ההסתברות שיהיה לך בפסוק במקרה 7 אותיות בהתחלה שסכומם הוא 22 הוא מאוד נמוך.
אנונימי
שואל השאלה:
בן
הצופן התנכ"י זה חרטא. אני מסכים איתך בזה.
אבל פה מדובר על משהו אחר ומעניין הרבה יותר.
פה זה לא דילוגי אותיות, שאני עשיתי דילוגי אותיות בעצמי וראיתי שזה חרטא ואפשר למצוא בקלות מה שאתה רוצה. אבל פה ההסתברות הרבה יותר קטנה והממצאים מאוד מרשימים לדעתי.
בן
הצופן התנכ"י זה חרטא. אני מסכים איתך בזה.
אבל פה מדובר על משהו אחר ומעניין הרבה יותר.
פה זה לא דילוגי אותיות, שאני עשיתי דילוגי אותיות בעצמי וראיתי שזה חרטא ואפשר למצוא בקלות מה שאתה רוצה. אבל פה ההסתברות הרבה יותר קטנה והממצאים מאוד מרשימים לדעתי.
זה לא אומר כלום... אם נגיד היה ספר שהיה יוצא אותו דברים עם מספרים כמו e ואפסילון0 וכו' זה היה אומר משהו? אם היינו הולכים על שיטת ספירה שלא על בסיס עשרוני שום דבר פה לא היה נכון. זה שאין הרבה סיכוי שזה יקרה לא אומר כלום כי הסתברות נמוכה לא אומר הרבה.
שואל השאלה:
הסרטון הארוך מסביר למה דווקא פאי קשור ולא מספרים אי-רציונלים אחרים.
זה בגלל שהעולם התחיל מנק' עגולה או משהו כזה, כלומר הכדור של חומר שהתחיל את המפץ הגדול.
אני מסכים שיש הרבה מספרים אי-רציונלים להשתמש בהם אבל אתה לא יכול לקחת סתם קבוע מתמטי שלא קשור לכלום, צריך שיהיה סיבה אפריורית לקשר בין המספר לפסוק.
איזה קבוע מתמטי או פיזיקלי יותר מתאים מפאי? אני לא יכול לחשוב על עוד אחד שהייתי מקבל את הממצאים עליו, מעטי מעטים וגם זה אולי.
אם אני זורק קובייה רגילה מאה פעם ומקבל 6, ולפני זה אמרתי לך שתסתכל כי אני עומד לעשות נס, זה לא נס מבחינתך? (אם הקוביה רגילה לחלוטין)
אתה לא יכול לדחות בקש כזאת סטטיסטיקה, במיוחד אם היא באמת מינימלית כמו שהם אומרים.
הסרטון הארוך מסביר למה דווקא פאי קשור ולא מספרים אי-רציונלים אחרים.
זה בגלל שהעולם התחיל מנק' עגולה או משהו כזה, כלומר הכדור של חומר שהתחיל את המפץ הגדול.
אני מסכים שיש הרבה מספרים אי-רציונלים להשתמש בהם אבל אתה לא יכול לקחת סתם קבוע מתמטי שלא קשור לכלום, צריך שיהיה סיבה אפריורית לקשר בין המספר לפסוק.
איזה קבוע מתמטי או פיזיקלי יותר מתאים מפאי? אני לא יכול לחשוב על עוד אחד שהייתי מקבל את הממצאים עליו, מעטי מעטים וגם זה אולי.
אם אני זורק קובייה רגילה מאה פעם ומקבל 6, ולפני זה אמרתי לך שתסתכל כי אני עומד לעשות נס, זה לא נס מבחינתך? (אם הקוביה רגילה לחלוטין)
אתה לא יכול לדחות בקש כזאת סטטיסטיקה, במיוחד אם היא באמת מינימלית כמו שהם אומרים.
אתה מתכוון מספרים אי־רציונליים. אז פאי קשור למעגל, עדיין לא אומר כלום. הייתי אומר שg קשור מאוד, נראה לי יותר מפאי אפילו.
יש הרבה סטטיסטיקות שקורות למרות שזה סיכוי קטן. עם קוביה זה שונה אין פה יותר מידי משתנים שיכולים להיות שונה, בפאי וגימטריה יש הרבה דברים שיכולים להשתנות.
יש הרבה סטטיסטיקות שקורות למרות שזה סיכוי קטן. עם קוביה זה שונה אין פה יותר מידי משתנים שיכולים להיות שונה, בפאי וגימטריה יש הרבה דברים שיכולים להשתנות.
שואל השאלה:
צודק טעות שלי.
g? זה בכלל לא קבוע מתמטי.. זה משתנה בכדור הארץ בכל מקום, ומשתנה מכוכב לכוכב.
איזה סטטיסטיקות קורות כשהסיכוי נמוך עד כדי כך?
ואם הם קורות אז זה רק כשיש מלא ניסיונות, אבל פסוק ראשון של התורה יש רק אחד...(ומס' הקבועים שמתאימים הוא קטן מאוד, אבל אתה יכול להחשיב גם אותו בהסתברות וזה לא ישנה כמעט כלום.)
צודק טעות שלי.
g? זה בכלל לא קבוע מתמטי.. זה משתנה בכדור הארץ בכל מקום, ומשתנה מכוכב לכוכב.
איזה סטטיסטיקות קורות כשהסיכוי נמוך עד כדי כך?
ואם הם קורות אז זה רק כשיש מלא ניסיונות, אבל פסוק ראשון של התורה יש רק אחד...(ומס' הקבועים שמתאימים הוא קטן מאוד, אבל אתה יכול להחשיב גם אותו בהסתברות וזה לא ישנה כמעט כלום.)
g קבוע על כדור הארץ, לא דיברתי על כדורים אחרים, הוא גודל קבוע.
עצם זה שנולדתי בשנה הזאת ונרשמתי לסטיפס ואתה נולדת גם בשנה שיחסית קרובה לשלי וגם נרשמת לסטיפס ושאלת שאלה ואני עניתי עליה זה סיכוי ממש נמוך; ובכלל לא דיברתי על מה הסיכוי שיהיה טכנולוגיה כזאת ודרך תקשור כזאת.
אז זה קרה עם קבוע ופסוק ראשון של התורה וזה היה ככה וככה, זה פשוט סיכוי קטן אבל לא רואה את זה כמשהו מיוחד או משהו, זה תלוי בעוד מלא דברים שבני האדם קבעו ואם משהו היה משתנה זה פשוט לא היה נכון.
עצם זה שנולדתי בשנה הזאת ונרשמתי לסטיפס ואתה נולדת גם בשנה שיחסית קרובה לשלי וגם נרשמת לסטיפס ושאלת שאלה ואני עניתי עליה זה סיכוי ממש נמוך; ובכלל לא דיברתי על מה הסיכוי שיהיה טכנולוגיה כזאת ודרך תקשור כזאת.
אז זה קרה עם קבוע ופסוק ראשון של התורה וזה היה ככה וככה, זה פשוט סיכוי קטן אבל לא רואה את זה כמשהו מיוחד או משהו, זה תלוי בעוד מלא דברים שבני האדם קבעו ואם משהו היה משתנה זה פשוט לא היה נכון.
אני לא מבין
אז איכשהו התורה מתחברת עם הפאי
וזה סיכויים של אחד לקוודריליון, אז? זה לא בלתי אפשרי
וכדיי להשוות: הסיכויים שאתה (אתה ספציפית, דווקא הדנ"א הספציפי שלך) יווצר הוא אחד חלקי עשר בחזקת 2,685,000
וזה פי 179,000 פחות מהסיכויים שתהיה התאמה בין הפאי לתורה.
ואתה חי, נכון?
וגם אם התורה באמת מסונכרנת בצירוף מקרים עם הפאי, אז זה אומר שאלוהים קיים?
נו באמת
ואם אתה אומר שאני סתם המתאתי מספרים, תסתכל בקישור
*הסרטון ברוסית, והכתוביות בעברית עקומות אז תנסה בעברית אם אתה תבין, אתה יכול גם לנסות באנגלית אם בא לך
אז איכשהו התורה מתחברת עם הפאי
וזה סיכויים של אחד לקוודריליון, אז? זה לא בלתי אפשרי
וכדיי להשוות: הסיכויים שאתה (אתה ספציפית, דווקא הדנ"א הספציפי שלך) יווצר הוא אחד חלקי עשר בחזקת 2,685,000
וזה פי 179,000 פחות מהסיכויים שתהיה התאמה בין הפאי לתורה.
ואתה חי, נכון?
וגם אם התורה באמת מסונכרנת בצירוף מקרים עם הפאי, אז זה אומר שאלוהים קיים?
נו באמת
ואם אתה אומר שאני סתם המתאתי מספרים, תסתכל בקישור
*הסרטון ברוסית, והכתוביות בעברית עקומות אז תנסה בעברית אם אתה תבין, אתה יכול גם לנסות באנגלית אם בא לך
שואל השאלה:
המחשמל
"וזה סיכויים של אחד לקוודריליון, אז? זה לא בלתי אפשרי"
מה שזה אומר זה שיש סיכוי של אחד לקוודריליון שזה במקרה, וסיכוי של 99.99999% שזה בגלל שהתורה היא ממקור אלוהי.
כלומר סיכוי של 99.9999999% שאני צודק...
i like those odds
"וכדיי להשוות: הסיכויים שאתה (אתה ספציפית, דווקא הדנ"א הספציפי שלך) יווצר הוא אחד חלקי עשר בחזקת 2,685,000"
זאת דוגמא לא טובה, כי אין שום מיוחדות סטטיסטית בכך שדווקא אני נבחרתי. כי זה יכול היה להיות גם כל אחד משאר הדנ"א-ים, ולכן צריך להכליל גם אותם בסטטיסטיקה ואז תקבל שההסתברות שזה במקרה היא קרובה מאוד לאחד.
חוכמה לאחר מעשה (פוסט מורטם) לא נחשבת למיוחדות סטטיסטית (אם אחרי שיצא משהו אקראי אני אומר שזה בעל סיכויים נמוכים. שזה נכון אבל בגלל שיכל לצאת כל דבר אחר אז אין לזה חשיבות).
כלומר אם אני זורק קובייה עשר פעם ויוצא משהו כמו 425163422 אז זה לא יעניין אף אחד, אבל אם יוצא 6666666666 אז ברור שיש לזה מיוחדות סטטיסטית וזה דורש הסבר (או שרימיתי, או שהקובייה כולה עם המספר 6, או שזה נס וכ"ו..)
לכן אם אני נבחרתי מתוך כל הדנ"א זה לא יעניין אף אחד, אלא אם מישהו לפני שנולדתי היה מנבא שדווקא הדנ"א שלי יבחר, אז יש משמעות סטטיסטית.
קוראים לזה ערך אפריורי לממצא.
אם בפסוק הראשון בתורה יש ממצאים כאלה שהסיכוי לקבל אותם במקרה הוא כל כך קטן אז זה אכן מחזק את הטענה שהתורה מקורה מאלוהים.
ואם תראה את הסרטון השלם אתה תראה שיש עוד הרבה ממצאים שמחזקים את הטענה והסטטיסטיקה.
המחשמל
"וזה סיכויים של אחד לקוודריליון, אז? זה לא בלתי אפשרי"
מה שזה אומר זה שיש סיכוי של אחד לקוודריליון שזה במקרה, וסיכוי של 99.99999% שזה בגלל שהתורה היא ממקור אלוהי.
כלומר סיכוי של 99.9999999% שאני צודק...
i like those odds
"וכדיי להשוות: הסיכויים שאתה (אתה ספציפית, דווקא הדנ"א הספציפי שלך) יווצר הוא אחד חלקי עשר בחזקת 2,685,000"
זאת דוגמא לא טובה, כי אין שום מיוחדות סטטיסטית בכך שדווקא אני נבחרתי. כי זה יכול היה להיות גם כל אחד משאר הדנ"א-ים, ולכן צריך להכליל גם אותם בסטטיסטיקה ואז תקבל שההסתברות שזה במקרה היא קרובה מאוד לאחד.
חוכמה לאחר מעשה (פוסט מורטם) לא נחשבת למיוחדות סטטיסטית (אם אחרי שיצא משהו אקראי אני אומר שזה בעל סיכויים נמוכים. שזה נכון אבל בגלל שיכל לצאת כל דבר אחר אז אין לזה חשיבות).
כלומר אם אני זורק קובייה עשר פעם ויוצא משהו כמו 425163422 אז זה לא יעניין אף אחד, אבל אם יוצא 6666666666 אז ברור שיש לזה מיוחדות סטטיסטית וזה דורש הסבר (או שרימיתי, או שהקובייה כולה עם המספר 6, או שזה נס וכ"ו..)
לכן אם אני נבחרתי מתוך כל הדנ"א זה לא יעניין אף אחד, אלא אם מישהו לפני שנולדתי היה מנבא שדווקא הדנ"א שלי יבחר, אז יש משמעות סטטיסטית.
קוראים לזה ערך אפריורי לממצא.
אם בפסוק הראשון בתורה יש ממצאים כאלה שהסיכוי לקבל אותם במקרה הוא כל כך קטן אז זה אכן מחזק את הטענה שהתורה מקורה מאלוהים.
ואם תראה את הסרטון השלם אתה תראה שיש עוד הרבה ממצאים שמחזקים את הטענה והסטטיסטיקה.
שואל השאלה:
donte panlin
עכשיו ראיתי שהגבת
g הוא שונה בכל מקום בכדור הארץ, ואתה לא תוכל לעשות ממצאים כאלה עליו בגלל שאין לו ערך מדוייק שכולם מסכימים עליו כמו פאי, בגלל שהוא משתנה ממקום למקום.
המינימום שלו זה
ולמה שבכלל תצפה לראות אותו בפסוק הראשון בתורה? שבהנחה שהוא מדבר על התחלת הבריאה של היקום אז כדור הארץ בכלל לא היה קיים אז. ואני לא רואה שום סיבה למצוא ממצאים כאלה עליו לעומת פאי שקשור לכך שהיקום התחיל מכדור.
"עצם זה שנולדתי בשנה הזאת ונרשמתי לסטיפס ואתה נולדת גם בשנה שיחסית קרובה לשלי וגם נרשמת לסטיפס ושאלת שאלה ואני עניתי עליה זה סיכוי ממש נמוך; ובכלל לא דיברתי על מה הסיכוי שיהיה טכנולוגיה כזאת ודרך תקשור כזאת."
תראה את התשובה שעניתי להמחשמל
"זה תלוי בעוד מלא דברים שבני האדם קבעו ואם משהו היה משתנה זה פשוט לא היה נכון."
בני אדם לא קבעו את הערך של פאי (לעומת g) אז אני לא מבין על מה אתה מדבר. זה הכל מתמטיקה.
אם אתה מדבר על הערך הגאומטרי של המילים אז אני יכול להגיד לך שסבבה בני האדם קבעו את הערך הגימטרי בצורה שרירותית על ידי כך שהם קבעו סדר שרירותי מסוים של האותיות, ואלוהים השתמש במילים האלה ספציפית (שיש בהם את האותיות האלה דווקא) כדי שזה יתאים לערך השרירותי שקבע האדם (או שהוא השפיע על האדם בזמן שהוא קבע את הערך הגימטרי...).
donte panlin
עכשיו ראיתי שהגבת
g הוא שונה בכל מקום בכדור הארץ, ואתה לא תוכל לעשות ממצאים כאלה עליו בגלל שאין לו ערך מדוייק שכולם מסכימים עליו כמו פאי, בגלל שהוא משתנה ממקום למקום.
המינימום שלו זה
ולמה שבכלל תצפה לראות אותו בפסוק הראשון בתורה? שבהנחה שהוא מדבר על התחלת הבריאה של היקום אז כדור הארץ בכלל לא היה קיים אז. ואני לא רואה שום סיבה למצוא ממצאים כאלה עליו לעומת פאי שקשור לכך שהיקום התחיל מכדור.
"עצם זה שנולדתי בשנה הזאת ונרשמתי לסטיפס ואתה נולדת גם בשנה שיחסית קרובה לשלי וגם נרשמת לסטיפס ושאלת שאלה ואני עניתי עליה זה סיכוי ממש נמוך; ובכלל לא דיברתי על מה הסיכוי שיהיה טכנולוגיה כזאת ודרך תקשור כזאת."
תראה את התשובה שעניתי להמחשמל
"זה תלוי בעוד מלא דברים שבני האדם קבעו ואם משהו היה משתנה זה פשוט לא היה נכון."
בני אדם לא קבעו את הערך של פאי (לעומת g) אז אני לא מבין על מה אתה מדבר. זה הכל מתמטיקה.
אם אתה מדבר על הערך הגאומטרי של המילים אז אני יכול להגיד לך שסבבה בני האדם קבעו את הערך הגימטרי בצורה שרירותית על ידי כך שהם קבעו סדר שרירותי מסוים של האותיות, ואלוהים השתמש במילים האלה ספציפית (שיש בהם את האותיות האלה דווקא) כדי שזה יתאים לערך השרירותי שקבע האדם (או שהוא השפיע על האדם בזמן שהוא קבע את הערך הגימטרי...).
לבי מפקפק, מפני ששעשוע הגימטריה נלמד מהיוונים והגימטריה הקטנה היא המצאה יותר מאוחרת.
שואל השאלה:
הפקפוק האפריורי הזה לא מספק כשמדובר על אלוהים
אני מחפש תשובה מתמטית יותר אם יש לך
הפקפוק האפריורי הזה לא מספק כשמדובר על אלוהים
אני מחפש תשובה מתמטית יותר אם יש לך
"מה שזה אומר זה שיש סיכוי של אחד לקוודריליון שזה במקרה, וסיכוי של 99.99999% שזה בגלל שהתורה היא ממקור אלוהי."
לא, אחד לקוודריליון שזה יקרה, כלומר ב99.99999% זה לא יקרה.
"זאת דוגמא לא טובה, כי אין שום מיוחדות סטטיסטית בכך שדווקא אני נבחרתי. כי זה יכול היה להיות גם כל אחד משאר הדנ"א-ים"
זה הקטע, שזה היה יכול להיות כל דנ"א אחר אבל דווקא אתה נבחרת.
"אם בפסוק הראשון בתורה יש ממצאים כאלה שהסיכוי לקבל אותם במקרה הוא כל כך קטן אז זה אכן מחזק את הטענה שהתורה מקורה מאלוהים."
זה לא, זה מחזק את הטענה שיכולים לקרות אירועים עם סיכויים מאוד קטנים אך לא את הטענה שישות כמו "אלוהים" קיימת.
ועוד משהו, בני האדם לא קבעו את קבוע g.
הוא היה תמיד קיים והוא תמיד ביטא את הקשר בין גודלה של מסה לבין עוצמת תופעות הכבידה שהיא יוצרת בהתאם למרחק ממנה. פשוט לבני אדם לקח זמן להבין אותו, כמו פאי.
לא, אחד לקוודריליון שזה יקרה, כלומר ב99.99999% זה לא יקרה.
"זאת דוגמא לא טובה, כי אין שום מיוחדות סטטיסטית בכך שדווקא אני נבחרתי. כי זה יכול היה להיות גם כל אחד משאר הדנ"א-ים"
זה הקטע, שזה היה יכול להיות כל דנ"א אחר אבל דווקא אתה נבחרת.
"אם בפסוק הראשון בתורה יש ממצאים כאלה שהסיכוי לקבל אותם במקרה הוא כל כך קטן אז זה אכן מחזק את הטענה שהתורה מקורה מאלוהים."
זה לא, זה מחזק את הטענה שיכולים לקרות אירועים עם סיכויים מאוד קטנים אך לא את הטענה שישות כמו "אלוהים" קיימת.
ועוד משהו, בני האדם לא קבעו את קבוע g.
הוא היה תמיד קיים והוא תמיד ביטא את הקשר בין גודלה של מסה לבין עוצמת תופעות הכבידה שהיא יוצרת בהתאם למרחק ממנה. פשוט לבני אדם לקח זמן להבין אותו, כמו פאי.
אתה דוחה אותי בקנה, תן פרכה יותר רצינית.
המחשמל, אציג את טיעונו בצורה יותר מסודרת:
1. אם הסתברות למאורע מסוים היא נמוכה עד לאין שיעור, הוא דורש טעם מספיק.
2. ההסתברות למאורע a היא נמוכה עד לאין שיעור.
3. המאורע a דורש טעם מספיק. [מ-1 ו-2]
4. אם מאורע מסוים דורש טעם מספיק, קיים עבורו הסבר.
5. קיים הסבר עבור המאורע a. [מ-3 ו-4]
6. אם לא ניתן להסביר את מאורע a בעזרת ידע מתמטי שהיה קיים אצל בני אנוש בזמן בו התרחש, יש לפנות לגורם חיצוני שהיה בידו את הידע המתמטי הזה באותו הזמן.
7. לא סביר שיש פיזי בעלי ידע מתמטי מספיק אחראי למאורע a.
8. לכן, קיים יש לא טבעי שאחראי למאורע a, הבה נכנה אותו אלוהים.
המחשמל, אציג את טיעונו בצורה יותר מסודרת:
1. אם הסתברות למאורע מסוים היא נמוכה עד לאין שיעור, הוא דורש טעם מספיק.
2. ההסתברות למאורע a היא נמוכה עד לאין שיעור.
3. המאורע a דורש טעם מספיק. [מ-1 ו-2]
4. אם מאורע מסוים דורש טעם מספיק, קיים עבורו הסבר.
5. קיים הסבר עבור המאורע a. [מ-3 ו-4]
6. אם לא ניתן להסביר את מאורע a בעזרת ידע מתמטי שהיה קיים אצל בני אנוש בזמן בו התרחש, יש לפנות לגורם חיצוני שהיה בידו את הידע המתמטי הזה באותו הזמן.
7. לא סביר שיש פיזי בעלי ידע מתמטי מספיק אחראי למאורע a.
8. לכן, קיים יש לא טבעי שאחראי למאורע a, הבה נכנה אותו אלוהים.
שואל השאלה:
המחשמל
"זה הקטע, שזה היה יכול להיות כל דנ"א אחר אבל דווקא אתה נבחרת."
ככה לא עובדת סדיסטיקה והסתבכות.
מצטער אבל הדיון הזה לא מועיל לי ואתה צריך ללמוד קצת יותר על הנושא.
על פי ההגיון שלך כשאני זורק מאה פעם קוביה ויוצא 6 כל פעם אני לא צריך להיות מופתע ואין בזה שום משמעות כי יש סיכוי כל שהוא שזה יקרה.
המחשמל
"זה הקטע, שזה היה יכול להיות כל דנ"א אחר אבל דווקא אתה נבחרת."
ככה לא עובדת סדיסטיקה והסתבכות.
מצטער אבל הדיון הזה לא מועיל לי ואתה צריך ללמוד קצת יותר על הנושא.
על פי ההגיון שלך כשאני זורק מאה פעם קוביה ויוצא 6 כל פעם אני לא צריך להיות מופתע ואין בזה שום משמעות כי יש סיכוי כל שהוא שזה יקרה.
שואל השאלה:
אורות מאפל
מוויקיפדיה
"השימוש בערכן המתמטי של אותיות האלפבית העברי (א, ב, ג, ד, ה...) בתור ספרות עבריות על מנת להחליף בכתיבה העברית את תגיות המספרים הלועזיים (1, 2, 3, 4, 5...) כדי לייצג כמויות ומספרים הוא כנראה קדום. לעומת זאת, קשה הרבה יותר להצביע על עדויות ישירות בתוך המקרא עצמו לשימוש בחישובי גימטריה המכמתים את ערכן המתמטי של מילים מן השפה הטבעית, אך מספר חוקרים סוברים כי כבר בזמן המקרא נעשה בגימטריה שימוש. ישראל קנוהל, לדוגמה, איתר תבניות מספריות בשירה המקראית וציין כי "הערכים המספריים [...] שבשירות האלה משקפים, כנראה, ייצוגים מספריים של השם המפורש בדרך של גימטריה". העובדה שאין שימוש גלוי בגימטריה עד התקופה ההלניסטית מלמדת שהאמצעי נשמר, לדבריו, בסוד בקרב המשוררים המקראיים "במשך למעלה מאלף שנה".[1] גימטריה שימשה כבר במסופוטמיה בתקופת המקרא, ולכן, לדברי סטיבן ליברמן: "עלינו להודות כי ייתכן וטכניקות כאלה שימשו בטקסטים מקראיים. האמצעים היו זמינים, ואם הרצון היה קיים, בהחלט היה אפשר להכניס לתנ"ך מסרים נסתרים".[2]"
העניין הוא שגם אם לא היה שום דבר בסגנון אז, אלוהים יכול היה לדעת שבעתיד תתגלה הגימטריה הקטנה, והוא יכול היה גם לכפות על האנושות את הגילוי שלה.
הרי כל הסרטון מתבסס על העובדה שפעם לא ידעו את כל הספרות האלה של פאי, לכן גם לא משנה אם היתה פעם גימטריה קטנה או לא...
אורות מאפל
מוויקיפדיה
"השימוש בערכן המתמטי של אותיות האלפבית העברי (א, ב, ג, ד, ה...) בתור ספרות עבריות על מנת להחליף בכתיבה העברית את תגיות המספרים הלועזיים (1, 2, 3, 4, 5...) כדי לייצג כמויות ומספרים הוא כנראה קדום. לעומת זאת, קשה הרבה יותר להצביע על עדויות ישירות בתוך המקרא עצמו לשימוש בחישובי גימטריה המכמתים את ערכן המתמטי של מילים מן השפה הטבעית, אך מספר חוקרים סוברים כי כבר בזמן המקרא נעשה בגימטריה שימוש. ישראל קנוהל, לדוגמה, איתר תבניות מספריות בשירה המקראית וציין כי "הערכים המספריים [...] שבשירות האלה משקפים, כנראה, ייצוגים מספריים של השם המפורש בדרך של גימטריה". העובדה שאין שימוש גלוי בגימטריה עד התקופה ההלניסטית מלמדת שהאמצעי נשמר, לדבריו, בסוד בקרב המשוררים המקראיים "במשך למעלה מאלף שנה".[1] גימטריה שימשה כבר במסופוטמיה בתקופת המקרא, ולכן, לדברי סטיבן ליברמן: "עלינו להודות כי ייתכן וטכניקות כאלה שימשו בטקסטים מקראיים. האמצעים היו זמינים, ואם הרצון היה קיים, בהחלט היה אפשר להכניס לתנ"ך מסרים נסתרים".[2]"
העניין הוא שגם אם לא היה שום דבר בסגנון אז, אלוהים יכול היה לדעת שבעתיד תתגלה הגימטריה הקטנה, והוא יכול היה גם לכפות על האנושות את הגילוי שלה.
הרי כל הסרטון מתבסס על העובדה שפעם לא ידעו את כל הספרות האלה של פאי, לכן גם לא משנה אם היתה פעם גימטריה קטנה או לא...
אתה צריך להיות מופתע כי זה הרבה פעמים אותו מספר
אבל אתה מבין שזה לא משהו על טבעי אלא פשוט צירוף מקרים, נכון?
אורות מאפל
תודה, הסברת לי הרבה יותר טוב מה הוא מנסה לטעון
אז הטעות שלך נמצאת בזה שאתה מחליט שבגלל שאין מספיק ידע מתמטי להסביר את מאורע a אז ישות על טבעית אחראית עליו.
בגלל שאין מספיק מידע אתה פשוט מפיל את זה על משהו לא טבעי?
איפה ההגיון?
אבל אתה מבין שזה לא משהו על טבעי אלא פשוט צירוף מקרים, נכון?
אורות מאפל
תודה, הסברת לי הרבה יותר טוב מה הוא מנסה לטעון
אז הטעות שלך נמצאת בזה שאתה מחליט שבגלל שאין מספיק ידע מתמטי להסביר את מאורע a אז ישות על טבעית אחראית עליו.
בגלל שאין מספיק מידע אתה פשוט מפיל את זה על משהו לא טבעי?
איפה ההגיון?
שואל השאלה:
המחשמל
גם הטלת הקוביה 10 פעמים על 6 יכול להיות בצירוף מקרים. אמנם הסיכוי הוא אחד ל60 מיליון אבל אתה יודע זה לא כזה מרשים לעומת ההסתברות שהם הביאו אז זה בוודאי במקרה...
איזה מידע חסר? אתה טוען שההסתברות לא נכונה?
אם ההסתברות הממצאים האלה יהיו בפסוק אקראי היא אכן כזאת, אז להגיד שזה במקרה זה כמו להגיד שזרקתי קוביה 15 פעם בחיים ובכולם יצא 6 וזה היה במקרה.
המחשמל
גם הטלת הקוביה 10 פעמים על 6 יכול להיות בצירוף מקרים. אמנם הסיכוי הוא אחד ל60 מיליון אבל אתה יודע זה לא כזה מרשים לעומת ההסתברות שהם הביאו אז זה בוודאי במקרה...
איזה מידע חסר? אתה טוען שההסתברות לא נכונה?
אם ההסתברות הממצאים האלה יהיו בפסוק אקראי היא אכן כזאת, אז להגיד שזה במקרה זה כמו להגיד שזרקתי קוביה 15 פעם בחיים ובכולם יצא 6 וזה היה במקרה.
המחשמל
"תודה, הסברת לי הרבה יותר טוב מה הוא מנסה לטעון
אז הטעות שלך נמצאת בזה שאתה מחליט שבגלל שאין מספיק ידע מתמטי להסביר את מאורע a אז ישות על טבעית אחראית עליו."
- זה איש קש. מה שכתבתי נובע מסעיפים 6-7, לטעמי הם די הגיוניים. ההשערה של מייקל דרונזין שהצפנים הללו נשתלו בידי חוצנים במקרא היא הזויה לטעמי, אלוהים הוא הסבר יותר טוב עבור זה מאשר אורגניזם אינטליגנטי (איך הוא נוצר בכלל? נו, זה לא עניין לכאן) שכתב את התורה.
"תודה, הסברת לי הרבה יותר טוב מה הוא מנסה לטעון
אז הטעות שלך נמצאת בזה שאתה מחליט שבגלל שאין מספיק ידע מתמטי להסביר את מאורע a אז ישות על טבעית אחראית עליו."
- זה איש קש. מה שכתבתי נובע מסעיפים 6-7, לטעמי הם די הגיוניים. ההשערה של מייקל דרונזין שהצפנים הללו נשתלו בידי חוצנים במקרא היא הזויה לטעמי, אלוהים הוא הסבר יותר טוב עבור זה מאשר אורגניזם אינטליגנטי (איך הוא נוצר בכלל? נו, זה לא עניין לכאן) שכתב את התורה.
לא הבנתי, אורות, אתה באמת חושב שהטיעון הזה תקף ובאמת מוכיח אינטילגנציה טרנסצנדנטלית?
אנונימי
שואל השאלה:
אני רק רוצה להעיר שאני מנסה לקבל פה תשובות שיותר קשורות לסטטיסטיקה ולממצאים ופחות לרקע הפילוסופי של הדיון...
אורות -
למה לא?
בוא נניח שהסטטיסטיקה נכונה. ובאמת הסיכוי שמשפט אקראי יציג קשר כזה עם קבוע מתמטי שקשור גם לתוכן שלו זה באמת אחד למיליון נגיד.
ואכן אין שום סיכוי שהיה בידיהם אז את הידע הנחוץ לשם כך.
אם כל ההנחות האלה נכונות, האם זה לא אומר שהם כנראה קיבלו את הפסוק הזה ממקור אינטיליגנטי חיצוני?
אני רק רוצה להעיר שאני מנסה לקבל פה תשובות שיותר קשורות לסטטיסטיקה ולממצאים ופחות לרקע הפילוסופי של הדיון...
אורות -
למה לא?
בוא נניח שהסטטיסטיקה נכונה. ובאמת הסיכוי שמשפט אקראי יציג קשר כזה עם קבוע מתמטי שקשור גם לתוכן שלו זה באמת אחד למיליון נגיד.
ואכן אין שום סיכוי שהיה בידיהם אז את הידע הנחוץ לשם כך.
אם כל ההנחות האלה נכונות, האם זה לא אומר שהם כנראה קיבלו את הפסוק הזה ממקור אינטיליגנטי חיצוני?
יש לי הסבר הרבה יותר טוב! כותב התורה רצה לבטא בלשונו את הטענה שבראשונה אלוהים יצר את השמים והארץ/ שבתחילת בריאת השמים והארץ הארץ הייתה ריקה, סוערת וחשוכה (בהתאם למקובל אצל הפרשנים). אז הוא כתב "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ".
אם תחפש טריקים כאלה מסובכים והזויים בכל ספר שתרצה, בוודאי שההסתברות לתעלול המתמטי המרוקן ממשמעות תהיה נמוכה ברמות הזויות. לכן הטיעון לדעתי הוא בטל.
אם תחפש טריקים כאלה מסובכים והזויים בכל ספר שתרצה, בוודאי שההסתברות לתעלול המתמטי המרוקן ממשמעות תהיה נמוכה ברמות הזויות. לכן הטיעון לדעתי הוא בטל.
"איזה מידע חסר? אתה טוען שההסתברות לא נכונה?"
סליחה אם לא הייתי ברור
התכוונתי לידע מתמטי של האנושות
סליחה אם לא הייתי ברור
התכוונתי לידע מתמטי של האנושות
שואל השאלה:
אורות
אני מסכים עם ההנחה שאם ניתן לעשות טריקים כאלה בכל דבר אז אין משמעות סטטיסטית, אבל צריך לבסס את ההנחה שזה באמת המצב.
לדוג' בעניין דילוגי האותיות קל לראות שאכן כך הוא המצב, והוכיחו את זה גם במחקרים וגם לי יצא להפריך את זה לא מעט.
אבל פה הממצאים בעיני הם יותר משמעותיים, וכפי שאתה יודע אני גם ככה מאוד מעריך את הפרשה הזאת בספר בראשית ואפילו את הנוסח המדויק שלה.
אם תראה את הסרט השלם (שים על פי 2) אתה תראה שזה מאוד אפריורי ועקבי לעומת השטויות של הצופן התנכ"י.
אני ראיתי את זה לשם הבידור בהתחלה, באתי מקלל ויצאתי מברך.
בכל מקרה ברור שגם אני מאוד סקפטי לגבי זה ולכן אני מחפש התייחסות מתמטית אובייקטיבית יותר.
אורות
אני מסכים עם ההנחה שאם ניתן לעשות טריקים כאלה בכל דבר אז אין משמעות סטטיסטית, אבל צריך לבסס את ההנחה שזה באמת המצב.
לדוג' בעניין דילוגי האותיות קל לראות שאכן כך הוא המצב, והוכיחו את זה גם במחקרים וגם לי יצא להפריך את זה לא מעט.
אבל פה הממצאים בעיני הם יותר משמעותיים, וכפי שאתה יודע אני גם ככה מאוד מעריך את הפרשה הזאת בספר בראשית ואפילו את הנוסח המדויק שלה.
אם תראה את הסרט השלם (שים על פי 2) אתה תראה שזה מאוד אפריורי ועקבי לעומת השטויות של הצופן התנכ"י.
אני ראיתי את זה לשם הבידור בהתחלה, באתי מקלל ויצאתי מברך.
בכל מקרה ברור שגם אני מאוד סקפטי לגבי זה ולכן אני מחפש התייחסות מתמטית אובייקטיבית יותר.
שואל השאלה:
המחשמל
עכשיו אתה כבר יוצא על הידע וההגיון האנושי, פה זה מבחינתי ניצחון כי זה כמו שאני אדון עם מישהו על האם הארץ שטוחה והוא ינסה לשכנע אותי שלמדענים אין מושג באמת... אני מציע שתנסה לתקוף את הטיעון בשיטה המתמטית כי כמו שאמרתי זה הדבר היחיד שישכנע אותי.
המחשמל
עכשיו אתה כבר יוצא על הידע וההגיון האנושי, פה זה מבחינתי ניצחון כי זה כמו שאני אדון עם מישהו על האם הארץ שטוחה והוא ינסה לשכנע אותי שלמדענים אין מושג באמת... אני מציע שתנסה לתקוף את הטיעון בשיטה המתמטית כי כמו שאמרתי זה הדבר היחיד שישכנע אותי.
תקשיב לדעה שלי לגבי זה:
החישובים נכונים כנראה (למי יש כוח לבדוק סכום של איזה מאה ספרות)
ויש כנראה סינכרון מסוים בין התורה לפאי.
והסיכויים שזה יקרה קטנים
אבל אני לא מבין איך אתה מסיק את המסקנה שאלוהים קיים מהתוצאה שקרה אירוע שהסיכויים להווצרותו קטנים מאוד, איזה תהליך עשית בדרך שהגעת למסקנה הזאת?
כבר אמרתי לך לגבי הלידה שלך, הסיכויים שדווקא אתה תיוולד כמעט אפסיים
אבל אף אחד לא מסיק את המסקנה שאלוהים קיים מהאירוע הזה
אם תסביר איך הגעת למסקנה הזאת, אולי אני אבין יותר את דרך החשיבה שלך
החישובים נכונים כנראה (למי יש כוח לבדוק סכום של איזה מאה ספרות)
ויש כנראה סינכרון מסוים בין התורה לפאי.
והסיכויים שזה יקרה קטנים
אבל אני לא מבין איך אתה מסיק את המסקנה שאלוהים קיים מהתוצאה שקרה אירוע שהסיכויים להווצרותו קטנים מאוד, איזה תהליך עשית בדרך שהגעת למסקנה הזאת?
כבר אמרתי לך לגבי הלידה שלך, הסיכויים שדווקא אתה תיוולד כמעט אפסיים
אבל אף אחד לא מסיק את המסקנה שאלוהים קיים מהאירוע הזה
אם תסביר איך הגעת למסקנה הזאת, אולי אני אבין יותר את דרך החשיבה שלך
שואל השאלה:
זה לא רק שהסיכוי קטן. זה גם שלא נעשו המון ניסיונות.
ככה זה מקבל משמעות סטטיסטית.
הטענה שלך בנוגע לסיכוי להיוולד היא פשוט מוטעית מיסודה, מכיוון שהסיכוי שמתוך כל הגנים האלה יקלט אחד הוא גבוהה, ולכן אם נקלט אחד אז זה חסר משמעות.
כמו שאם מישהו זוכה בלוטו זה לא נס בגלל שמתוך כל כך הרבה אנשים אז סביר שמישהו יזכה למרות שהסיכוי נמוך. כלומר אתה חייב לכלול גם כמה נסיונות נעשו כדי להבין את המשמעות הסטטיסטית.
הסיכוי שבנאדם אקראי ילבש חולצה צהובה גרביים ירוקות וכובע וורוד הוא מאוד נמוך, אבל הסיכוי שמתוך כל ישראל יהיה אחד כזה הוא גבוה.
יש לך רק פסוק ראשון אחד בתורה. ולכן למצוא בו ממצאים כאלה זה בעל משמעות סטטיסטית כי יש לו ערך אפריורי.
אם זה היה סתם באיזה משפט אקראי בתוך ספר שלא קשור לכלום אז לא הייתי מתעניין כל כך.
העובדה שזה בפסוק הראשון בתורה ושההסתברות למצוא דבר כזה באיזשהו ספר כל כך נמוכה היא מה שמקנה לממצאים את המשמעות הזאת.
כמו שאמרתי, אם יוצא בקוביות 2416553421 אז זה לא מעניין, אם יוצא 6666666666 אז זה כן. הכל תלוי באפריוריות של הממצא.
זה לא רק שהסיכוי קטן. זה גם שלא נעשו המון ניסיונות.
ככה זה מקבל משמעות סטטיסטית.
הטענה שלך בנוגע לסיכוי להיוולד היא פשוט מוטעית מיסודה, מכיוון שהסיכוי שמתוך כל הגנים האלה יקלט אחד הוא גבוהה, ולכן אם נקלט אחד אז זה חסר משמעות.
כמו שאם מישהו זוכה בלוטו זה לא נס בגלל שמתוך כל כך הרבה אנשים אז סביר שמישהו יזכה למרות שהסיכוי נמוך. כלומר אתה חייב לכלול גם כמה נסיונות נעשו כדי להבין את המשמעות הסטטיסטית.
הסיכוי שבנאדם אקראי ילבש חולצה צהובה גרביים ירוקות וכובע וורוד הוא מאוד נמוך, אבל הסיכוי שמתוך כל ישראל יהיה אחד כזה הוא גבוה.
יש לך רק פסוק ראשון אחד בתורה. ולכן למצוא בו ממצאים כאלה זה בעל משמעות סטטיסטית כי יש לו ערך אפריורי.
אם זה היה סתם באיזה משפט אקראי בתוך ספר שלא קשור לכלום אז לא הייתי מתעניין כל כך.
העובדה שזה בפסוק הראשון בתורה ושההסתברות למצוא דבר כזה באיזשהו ספר כל כך נמוכה היא מה שמקנה לממצאים את המשמעות הזאת.
כמו שאמרתי, אם יוצא בקוביות 2416553421 אז זה לא מעניין, אם יוצא 6666666666 אז זה כן. הכל תלוי באפריוריות של הממצא.
"הטענה שלך בנוגע לסיכוי להיוולד היא פשוט מוטעית מיסודה, מכיוון שהסיכוי שמתוך כל הגנים האלה יקלט אחד הוא גבוהה, ולכן אם נקלט אחד אז זה חסר משמעות.
כמו שאם מישהו זוכה בלוטו זה לא נס בגלל שמתוך כל כך הרבה אנשים אז סביר שמישהו יזכה למרות שהסיכוי נמוך. כלומר אתה חייב לכלול גם כמה נסיונות נעשו כדי להבין את המשמעות הסטטיסטית."
אני מבין שאתה כנראה לא ראית את הסרטון שצירפתי...
כמו שאם מישהו זוכה בלוטו זה לא נס בגלל שמתוך כל כך הרבה אנשים אז סביר שמישהו יזכה למרות שהסיכוי נמוך. כלומר אתה חייב לכלול גם כמה נסיונות נעשו כדי להבין את המשמעות הסטטיסטית."
אני מבין שאתה כנראה לא ראית את הסרטון שצירפתי...
לגבי g תסתכל על תשובה של המחשמל.
אתה מסתכל על 10 זריקות אקראיות שיוצא בהם מספרים שונים כל הזמן כאל סיכוי גדול, ועל 10 זריקות שיצא בהם רק 6 כאל סיכוי נמוך, למרות שזה אותו סיכוי. אתה רואה את 6 כמספר עם משמעות כי הוא יצא 10 פעמים רצוף, אז אם יצא 5533426120 וזה יהיה מספר ממש משמעותי לבני האדם אז גם תגיד את שכנראה יש משהו מאחורי זה? ובכן זה צירוף מקרים. אותו דבר עם מה שקורה בסרטון. אתה מסכים איתי שאם זה היה קורה עם עוד קבועים זה גם היה נראה לך מוזר? אתה מסכים איתי שאם לא היינו סופרים על בסיס עשרוני פאי היה נראה שונה הגימטריה הייתה נראית שונה והכול היה נראה שונה? אם היו מגדירים את א כ0 ולא כאחד זה היה שונה. יש פה הרבה משתנים שאם אחד היה שונה זה לא היה נכון; אז קרה איזה משהו עם סיכוי נמוך.
אתה מסתכל על 10 זריקות אקראיות שיוצא בהם מספרים שונים כל הזמן כאל סיכוי גדול, ועל 10 זריקות שיצא בהם רק 6 כאל סיכוי נמוך, למרות שזה אותו סיכוי. אתה רואה את 6 כמספר עם משמעות כי הוא יצא 10 פעמים רצוף, אז אם יצא 5533426120 וזה יהיה מספר ממש משמעותי לבני האדם אז גם תגיד את שכנראה יש משהו מאחורי זה? ובכן זה צירוף מקרים. אותו דבר עם מה שקורה בסרטון. אתה מסכים איתי שאם זה היה קורה עם עוד קבועים זה גם היה נראה לך מוזר? אתה מסכים איתי שאם לא היינו סופרים על בסיס עשרוני פאי היה נראה שונה הגימטריה הייתה נראית שונה והכול היה נראה שונה? אם היו מגדירים את א כ0 ולא כאחד זה היה שונה. יש פה הרבה משתנים שאם אחד היה שונה זה לא היה נכון; אז קרה איזה משהו עם סיכוי נמוך.
שואל השאלה:
המחשמל
זה ברוסית ואין כתוביות
המחשמל
זה ברוסית ואין כתוביות
שואל השאלה:
דונטה
g ו- g זה שני דברים שונים לגמרי. חשבתי שהתכוונת לg.
בכל מקרה אני לא רואה שום סיבה למצוא את דברים שקשורים לg כי זה סתם עוד קבוע פיזיקלי אחד מני רבים שנוצרו בזמן המפץ ואין בו שום דבר מיוחד או אפריורי לעומת האחרים.
"אתה מסתכל על 10 זריקות אקראיות שיוצא בהם מספרים שונים כל הזמן כאל סיכוי גדול, ועל 10 זריקות שיצא בהם רק 6 כאל סיכוי נמוך, למרות שזה אותו סיכוי."
אני מודע לכך. לכן אמרתי - "לכן אם אני נבחרתי מתוך כל הדנ"א זה לא יעניין אף אחד, אלא אם מישהו לפני שנולדתי היה מנבא שדווקא הדנ"א שלי יבחר, אז יש משמעות סטטיסטית."
כל עוד אין משמעות אפריורית אז אין חשיבות לממצא. אבל בסרטון הכל דיי אפריורי.
אם היית מגלה שהממוצע הוא 4.37, אני מסכים שזה אותו סיכוי אבל אין לזה משמעות אפריורית לעומת 3.14.
"אז אם יצא 5533426120 וזה יהיה מספר ממש משמעותי לבני האדם אז גם תגיד את שכנראה יש משהו מאחורי זה?"
תלוי כמה מספרים אפריורים יש וכמה נסיונות נעשו.
אם זה המספר היחיד בעל חשיבות וזרקת רק 10 פעמים ולא יותר אז זה בהחלט בעל הרבה חשיבות.
"אתה מסכים איתי שאם זה היה קורה עם עוד קבועים זה גם היה נראה לך מוזר?"
עקרונית הסיכוי של הממצאים האלה הוא כל כך נמוך כך שזה בהחלט יהיה מרשים גם בקבועים אחרים.
אבל תלוי איזה. לכן אם אתה רוצה להחשיב את הקבועים השונים שהם אפריורים בסטטיסטיקה אז אתה יכול אבל זה לא ישנה כמעט כלום כי הם מעטים.
"אם היו מגדירים את א כ0 ולא כאחד זה היה שונה. יש פה הרבה משתנים שאם אחד היה שונה זה לא היה נכון; אז קרה איזה משהו עם סיכוי נמוך."
יש כמה בעיות עם הטיעון הזה.
דבר ראשון השאלה היא מתי נקבע הערך של האותיות, כי אם כבר בתקופה שנכתבה התורה הגימטריה היתה ידועה אז הטיעון נופל.
וגם אם בתקופה שנכתב עדיין לא קבעו את הגימטריה אז זה לא משנה כלום כי אלוהים יכול לראות את העתיד והוא יכול היה גם לגרום לאנשים לקבוע את הגימטריה כרצונו.
דונטה
g ו- g זה שני דברים שונים לגמרי. חשבתי שהתכוונת לg.
בכל מקרה אני לא רואה שום סיבה למצוא את דברים שקשורים לg כי זה סתם עוד קבוע פיזיקלי אחד מני רבים שנוצרו בזמן המפץ ואין בו שום דבר מיוחד או אפריורי לעומת האחרים.
"אתה מסתכל על 10 זריקות אקראיות שיוצא בהם מספרים שונים כל הזמן כאל סיכוי גדול, ועל 10 זריקות שיצא בהם רק 6 כאל סיכוי נמוך, למרות שזה אותו סיכוי."
אני מודע לכך. לכן אמרתי - "לכן אם אני נבחרתי מתוך כל הדנ"א זה לא יעניין אף אחד, אלא אם מישהו לפני שנולדתי היה מנבא שדווקא הדנ"א שלי יבחר, אז יש משמעות סטטיסטית."
כל עוד אין משמעות אפריורית אז אין חשיבות לממצא. אבל בסרטון הכל דיי אפריורי.
אם היית מגלה שהממוצע הוא 4.37, אני מסכים שזה אותו סיכוי אבל אין לזה משמעות אפריורית לעומת 3.14.
"אז אם יצא 5533426120 וזה יהיה מספר ממש משמעותי לבני האדם אז גם תגיד את שכנראה יש משהו מאחורי זה?"
תלוי כמה מספרים אפריורים יש וכמה נסיונות נעשו.
אם זה המספר היחיד בעל חשיבות וזרקת רק 10 פעמים ולא יותר אז זה בהחלט בעל הרבה חשיבות.
"אתה מסכים איתי שאם זה היה קורה עם עוד קבועים זה גם היה נראה לך מוזר?"
עקרונית הסיכוי של הממצאים האלה הוא כל כך נמוך כך שזה בהחלט יהיה מרשים גם בקבועים אחרים.
אבל תלוי איזה. לכן אם אתה רוצה להחשיב את הקבועים השונים שהם אפריורים בסטטיסטיקה אז אתה יכול אבל זה לא ישנה כמעט כלום כי הם מעטים.
"אם היו מגדירים את א כ0 ולא כאחד זה היה שונה. יש פה הרבה משתנים שאם אחד היה שונה זה לא היה נכון; אז קרה איזה משהו עם סיכוי נמוך."
יש כמה בעיות עם הטיעון הזה.
דבר ראשון השאלה היא מתי נקבע הערך של האותיות, כי אם כבר בתקופה שנכתבה התורה הגימטריה היתה ידועה אז הטיעון נופל.
וגם אם בתקופה שנכתב עדיין לא קבעו את הגימטריה אז זה לא משנה כלום כי אלוהים יכול לראות את העתיד והוא יכול היה גם לגרום לאנשים לקבוע את הגימטריה כרצונו.
הסרטון ברוסית ויש כתוביות
שואל השאלה:
אני לא עומד לקרוא סרטון שאני יודע שלא ילמד אותי כלום.
אתה התחמקת כמה פעמים מלענות מה ההבדל בין זריקת קוביה שיוצא בה 6 עשר פעם מאשר מספרים אקראיים. כשהסיכוי הוא אותו הדבר.
אמרתי לך כבר שזה תלוי באפריוריות ופה הממצאים הם אפריורים ולכן הטענה שלך מוטעית.
אני לא עומד לקרוא סרטון שאני יודע שלא ילמד אותי כלום.
אתה התחמקת כמה פעמים מלענות מה ההבדל בין זריקת קוביה שיוצא בה 6 עשר פעם מאשר מספרים אקראיים. כשהסיכוי הוא אותו הדבר.
אמרתי לך כבר שזה תלוי באפריוריות ופה הממצאים הם אפריורים ולכן הטענה שלך מוטעית.
כן אתה צודק גם אני התבלבלתי קצת.
למה g זה עוד קבוע פיזיקלי, ופאי לא? יש עוד מלא קבועים פיזיקלים כמו g למה הם נחשבים פחות מפאי?
אתה נותן משמעות לדברים האלה לכן הם נראים לך יותר מיוחד, אני פשוט לא מבין למה זה נראה לך מיוחד. אתה בעצמך אמרת שזה אותו סיכוי שכל מספר אחר יוצא.
בסוף הגעת לטיעון שאלוהים ידע שזה יקרה.
אני לא יודע מה להגיד לך, אם אתה חושב שזה משהו אלוהי תחשוב, אני לא הולך לנסות לשכנע אותך שזה לא, פשוט אותי זה לא שכנע, ושאלת מה אני חושב..
למה g זה עוד קבוע פיזיקלי, ופאי לא? יש עוד מלא קבועים פיזיקלים כמו g למה הם נחשבים פחות מפאי?
אתה נותן משמעות לדברים האלה לכן הם נראים לך יותר מיוחד, אני פשוט לא מבין למה זה נראה לך מיוחד. אתה בעצמך אמרת שזה אותו סיכוי שכל מספר אחר יוצא.
בסוף הגעת לטיעון שאלוהים ידע שזה יקרה.
אני לא יודע מה להגיד לך, אם אתה חושב שזה משהו אלוהי תחשוב, אני לא הולך לנסות לשכנע אותך שזה לא, פשוט אותי זה לא שכנע, ושאלת מה אני חושב..
שואל השאלה:
פאי הוא קבוע מתמטי, זה לא עניין של חשיבות אלא של הקשר, אני לא רואה הרבה קשר אפריורי בין קבוע הכבידה לבין ההתחלה של העולם (שלא מופיע בקבועים האחרים). אבל לפאי יש הגיון למה שהוא יקשר בסוד לפסוק, והקשר מוסבר בסרטון.
כן זה אותו סיכוי אבל כל מספר אחר לא בעל חשיבות א]ריורית, ומכל המספרים האפשריים יצא דווקא אחד בעל חשיבות אפריורית, כמו שאם מכל התוצאות האפריות יצא 666666666 ככה גם פה יצא דבר בעל משמעות.
אבל זה לא רק זה בגלל שהקשר בין המספר מוכח בעוד הרבה קשרים בסרטון שחוזרים על עצמם בעקביות, לכן הטענה שזה במקרה היא אפשרית אך לא סבירה מבחינה סטטיסטית.
פאי הוא קבוע מתמטי, זה לא עניין של חשיבות אלא של הקשר, אני לא רואה הרבה קשר אפריורי בין קבוע הכבידה לבין ההתחלה של העולם (שלא מופיע בקבועים האחרים). אבל לפאי יש הגיון למה שהוא יקשר בסוד לפסוק, והקשר מוסבר בסרטון.
כן זה אותו סיכוי אבל כל מספר אחר לא בעל חשיבות א]ריורית, ומכל המספרים האפשריים יצא דווקא אחד בעל חשיבות אפריורית, כמו שאם מכל התוצאות האפריות יצא 666666666 ככה גם פה יצא דבר בעל משמעות.
אבל זה לא רק זה בגלל שהקשר בין המספר מוכח בעוד הרבה קשרים בסרטון שחוזרים על עצמם בעקביות, לכן הטענה שזה במקרה היא אפשרית אך לא סבירה מבחינה סטטיסטית.
"אתה התחמקת כמה פעמים מלענות מה ההבדל בין זריקת קוביה שיוצא בה 6 עשר פעם מאשר מספרים אקראיים. כשהסיכוי הוא אותו הדבר"
לא זכור לי ששאלת
ואם שאלת, סליחה לא שמתי לב
וההבדל הוא רק במספרים
הסיכויים שייצא 10 פעמים 6
ו4568295174
שווים (0.00000165381 אחוז)
"אני לא רואה הרבה קשר אפריורי בין קבוע הכבידה לבין ההתחלה של העולם (שלא מופיע בקבועים האחרים). אבל לפאי יש הגיון למה שהוא יקשר בסוד לפסוק, והקשר מוסבר בסרטון"
וזה הקשר היחיד
כלומר, אם הגימטריה לא הייתה קיימת/הייתה קיימת בצורה שונה
לא היה שום קשר בין הפאי לתורה, נכון?
לא זכור לי ששאלת
ואם שאלת, סליחה לא שמתי לב
וההבדל הוא רק במספרים
הסיכויים שייצא 10 פעמים 6
ו4568295174
שווים (0.00000165381 אחוז)
"אני לא רואה הרבה קשר אפריורי בין קבוע הכבידה לבין ההתחלה של העולם (שלא מופיע בקבועים האחרים). אבל לפאי יש הגיון למה שהוא יקשר בסוד לפסוק, והקשר מוסבר בסרטון"
וזה הקשר היחיד
כלומר, אם הגימטריה לא הייתה קיימת/הייתה קיימת בצורה שונה
לא היה שום קשר בין הפאי לתורה, נכון?
שואל השאלה:
בדיוק ההבדל הוא במספרים ובא-פריורית שלהם.
ההגיון שלך אומר שלא צריך להתפלא כשיוצא 6 עשר פעמים ברצף.
לא, הקשר הוא שהעולם התחיל מכדור. הצורה הראשונה שהיתה זה כדור.
בדיוק ההבדל הוא במספרים ובא-פריורית שלהם.
ההגיון שלך אומר שלא צריך להתפלא כשיוצא 6 עשר פעמים ברצף.
לא, הקשר הוא שהעולם התחיל מכדור. הצורה הראשונה שהיתה זה כדור.
"ההגיון שלך אומר שלא צריך להתפלא כשיוצא 6 עשר פעמים ברצף"
זה כן מפתיע שיוצא אותו מספר עשר פעמים, אבל כשמבינים את המתמטיקה מאחורי זה, זה כבר פחות מפתיע.
זה כן מפתיע שיוצא אותו מספר עשר פעמים, אבל כשמבינים את המתמטיקה מאחורי זה, זה כבר פחות מפתיע.