26 תשובות
עולים לאמבולנס ועוזרים במקרים.
אפשר נגיד לעשות החייאה/בדיקת סוכר (למרות שבתכלס לנוער אסור לעשות סןכר אבל אף אחד לא שם על זה)/ בדיקת מדדים/ עזרה לקיבוע מטופלים/ סחיבת מטופלים.... דברים רגילים וחא יותר מדי שווים חות מהחייאה (יש גם לידות שזה מגניב אבל לא קורה הרבה)
אפשר נגיד לעשות החייאה/בדיקת סוכר (למרות שבתכלס לנוער אסור לעשות סןכר אבל אף אחד לא שם על זה)/ בדיקת מדדים/ עזרה לקיבוע מטופלים/ סחיבת מטופלים.... דברים רגילים וחא יותר מדי שווים חות מהחייאה (יש גם לידות שזה מגניב אבל לא קורה הרבה)
דוגרי הרבה מהזמן את רק מחכה ומתפללת שיעלו אותך לאמבולנס
אנונימית
זה נשמע ממש קצת לעומת כל הלימודים שלהם
חשבתי הם יודעים לעשות יותר
חשבתי הם יודעים לעשות יותר
^אנונימית, זה באמת ממש תלוי באיזה מרחב ותחנה את.
יש מקומות שיש המון מתנדבים ולכן הסיכוי לעלות למשמרת נמוכה. אבל יש מקומות שהם "ריקים" ממתנדבים ועולים כל הזמן בלי בעיה.
ולדיכאונית- זה לא בדיוק ככה. החומר שלומדים מאוד שמיש, צריך הרבה לאבחן דברים ולתת דרכי טיפול וכל החומר שלומדים מכסה את זה.
יש מקומות שיש המון מתנדבים ולכן הסיכוי לעלות למשמרת נמוכה. אבל יש מקומות שהם "ריקים" ממתנדבים ועולים כל הזמן בלי בעיה.
ולדיכאונית- זה לא בדיוק ככה. החומר שלומדים מאוד שמיש, צריך הרבה לאבחן דברים ולתת דרכי טיפול וכל החומר שלומדים מכסה את זה.
עולים על האמבולנסים ביחד עם הפראמדיקים והחובשים, מגיעים למקרים (חלקם קלים יותר כמו תאונות דרכים קלות, חולשה כללית..) וחלקם יותר קשים (תאונות דרכים קשות, החייאות, נפילות מגובה..)
באמבולנס הלבן (הרגיל, משתמשים בו למקרים "היותר קלים" בדרך כלל) העבודה היא יותר ריגשית (לדבר עם המטופל כדי להסית את תשומת הלב שלו מהכאב ובכללי לתת לו חוויה והרגשה טובה יותר), ולוקחים מדדים למטופל (לחץ דם, דופק..) עד להגעה לבית החולים. בדרך כלל גם לאמבולנס הזה עולים רק נהג שהוא חובש ומתנדבים, ולא עולה פראמדיק.
לאמבולנס נטן (טיפול נמרץ, יש בו תרופות וציוד מתקדם שלא נמצא באמבולנס הרגיל) עולים רק מתנדבים עם יותר ותק שעברו השתלמות מיוחדת, ושם פוגשים מקרים קשים יותר לעיתים, ועוזרים לפראמדיקים ולחובשים בכל הפעולות שהם עושים.
ולאנונימית למעלה, זה ממש לא משעמם וזה הדבר הכי טוב שאני עושה בחיים שלי.
וכן יש מרחבים ותחנות שיוצא לחכות בהם הרבה במשמרת (כמו התחנה שלי) כי אין הרבה פעילות (שאגב, כשחושבים על זה, זה טוב כי זה אומר שאף אחד לא צריך אמבולנס) אבל גם כשזה קורה יש צוות בתחנה שתמיד אפשר לדבר ולצחוק איתו ולהכיר חברים חדשים.
באמבולנס הלבן (הרגיל, משתמשים בו למקרים "היותר קלים" בדרך כלל) העבודה היא יותר ריגשית (לדבר עם המטופל כדי להסית את תשומת הלב שלו מהכאב ובכללי לתת לו חוויה והרגשה טובה יותר), ולוקחים מדדים למטופל (לחץ דם, דופק..) עד להגעה לבית החולים. בדרך כלל גם לאמבולנס הזה עולים רק נהג שהוא חובש ומתנדבים, ולא עולה פראמדיק.
לאמבולנס נטן (טיפול נמרץ, יש בו תרופות וציוד מתקדם שלא נמצא באמבולנס הרגיל) עולים רק מתנדבים עם יותר ותק שעברו השתלמות מיוחדת, ושם פוגשים מקרים קשים יותר לעיתים, ועוזרים לפראמדיקים ולחובשים בכל הפעולות שהם עושים.
ולאנונימית למעלה, זה ממש לא משעמם וזה הדבר הכי טוב שאני עושה בחיים שלי.
וכן יש מרחבים ותחנות שיוצא לחכות בהם הרבה במשמרת (כמו התחנה שלי) כי אין הרבה פעילות (שאגב, כשחושבים על זה, זה טוב כי זה אומר שאף אחד לא צריך אמבולנס) אבל גם כשזה קורה יש צוות בתחנה שתמיד אפשר לדבר ולצחוק איתו ולהכיר חברים חדשים.
כאחת שפינו אותה אבל לא על מקרה כזה קשה שאלו בדקו מדדים וכל זה ובכללי הם ממש נחמדים
קודם כל בודקים את האמבולנס
אחר כך יושבים עם החברה ונהנים עד שיש קריאה
אחר כך יושבים עם החברה ונהנים עד שיש קריאה
עולים על אמבולנסים ויוצאים לקריאות. יש לרוב מקרים של חולשות כלליות ודברים יחסית "משעממים". לפעמים יש אקשן, תאונות דרכים ומקרים חמורים שדורשים טיפול מידי. היו לי המון מקרים מעניינים שאני זוכר, בניידת טיפול נמרץ ובאמבולנס רגיל. אין לך הרבה הסמכות לעשות דברים כמו נתינת תרופות או פתיחת ורידים. אבל לקחת מדדים, לשאול אנממזה. אני נגיד לקחתי וריד וכאלה, בדיקת אקג, אינטובציה וכל מיני. זה התנדבות חווייתית בסהכ
בודקים מדדים וזה
עוזרים לצוות שם
אנונימית
כלום זה משעמם רצח
אנונימית
שואל השאלה:
רגע מה אני בחמות
רגע מה אני בחמות
לאלא התחנה זה חרטא רצח לעומת המציאות
^התחנה ממש לא משקפת את מה שקורה באמת במד"א.
סדרה חרא.
סדרה חרא.
יושבים ומחכים למקרים
אנונימית
תלוי איפה תהיי ..
נגיד אני בנגב ומשעמם פיצוצים אין מקרים חוץ משל הפזורות הבדואיות.
בעיקרון את יושבת בתחנה ומחכה למקרה
לחץ דם וכלזה לא משהו רציני
נגיד אני בנגב ומשעמם פיצוצים אין מקרים חוץ משל הפזורות הבדואיות.
בעיקרון את יושבת בתחנה ומחכה למקרה
לחץ דם וכלזה לא משהו רציני
עושים כל כך הרבה
מגיעים למקרה ועוזרים בכל מיני דברים. גם בודקים לחץ דם ודופק וכאלה דברים.בהחייאות אנחנו מבצעים עיסויים, בדרך לבית חולים הרבה פעמים מדברים עם המטופל ומקשיבים לו ולדעתי זה דבר מאוד חשוב.
מה שתיארתי כאן זה קצת ממה שעושים שם באמת, רק שאי אפשר לתאר הכל. מי שמתלבט אם ללכת למדא, מומלץ ביותר
מגיעים למקרה ועוזרים בכל מיני דברים. גם בודקים לחץ דם ודופק וכאלה דברים.בהחייאות אנחנו מבצעים עיסויים, בדרך לבית חולים הרבה פעמים מדברים עם המטופל ומקשיבים לו ולדעתי זה דבר מאוד חשוב.
מה שתיארתי כאן זה קצת ממה שעושים שם באמת, רק שאי אפשר לתאר הכל. מי שמתלבט אם ללכת למדא, מומלץ ביותר
^זה לאו דווקא נכון.
הייתי כמה פעמים במשמרת בנגב (ברהט יותר נכון) ובקושי היינו תחנה, היו מלאא מקרים.
זה כמובן תלוי ממש באיזור ולא נכון לגבי כל המרחב
הייתי כמה פעמים במשמרת בנגב (ברהט יותר נכון) ובקושי היינו תחנה, היו מלאא מקרים.
זה כמובן תלוי ממש באיזור ולא נכון לגבי כל המרחב
מי שרואה את התחנה כמשהו שאפשר ללמוד ממנו ובגלל זה להגיע למדא, אז ממש לא. כמעט שום דבר ממה שמוצג בסדרה התחנה לא משקף את המציאות.
בירושלים יש המון מקרים^^
גם בחולון יש מלא
בתאכלס מודדים לזקנים דופק ולחץ דם
מכירים אנשים חדשים ואוכלים מלא
מכירים אנשים חדשים ואוכלים מלא
תראי התחנה יעזור לך
שואל השאלה:
אני לא שורדת פרק אחד של הדבר הזה שילמדו לשחק ואז
אני לא שורדת פרק אחד של הדבר הזה שילמדו לשחק ואז
אוכלים פתיתים
חוץ מלטפל באנשים?
עושים ילדים
עושים ילדים