6 תשובות
אני מסכימה.. אבל זה גם תלוי עד כמה.. אם זה השמנת יתר שלא באמת ברמה גבוהה אפשר להסתדר. כך גם תת משקל אם זה לא ברמה מזיקה אז אפשר להסתדר. זה תלוי עד כמה הפרעות אכילה האלו מזיקות.
אבל כן אני ממש מסכימה.
לדעתי כל משקל שמהווה סכנה בריאותית מחייב טיפול מידי- בין אם זה תת משקל ובין אם זה משקל יתר.
אני חושבת שלאנשים יש נטייה להתערב בחיים אלו של אלו, ושזה לא תורם לאף אחד.

לצורך העניין, אני אתן את עצמי כדוגמה.
אני בחורה רזה. מעולם לא התמודדתי עם איזשהו סוג של בעיית אכילה, וה-bmi שלי תקין לחלוטין. על הצד הרזה של הספקטרום, אבל בהחלט באזור הבריא.
ובכל זאת, קרה לי לפחות ארבע פעמים שאני מסוגלת לזכור בבהירות, כשהסתובבתי עם בגד צמוד, ואדם שאני לא מכירה ניגש אליי, הניח יד על הכתף שלי ואמר לי "את אנורקסית. זה מצב לא טוב. זה לא בריא, וזה גם לא יפה ככה. את צריכה טיפול. זה בסדר גמור. לכי לראות רופא."
זה נשמע אבסורדי, אבל זה מילולית מה שאחד מהאנשים שעשו לי את זה אמרו, מילה במילה.

אדם שלא מכיר אותי, לא יודע מהי ההיסטוריה הרפואית שלי, ובאופן כללי אין לו שום סיבה הגיונית לגשת אליי באמצע הרחוב ולהעיר לי לגבי משהו כזה, פשוט ניגש והורה לי ללכת לטיפול נגד אנורקסיה.
האם זה היה מכוונה טובה? כן. אבל זה לא הופך את זה ללגיטימי.

מהצד השני, יש לי חברה קרובה מלאה.
היא אחד מהאנשים הכי בריאים שאני מכירה. אוכלת בריא, עושה ספורט.
ובכל זאת, גם לה יש סיפורים דומים, על אנשים שהיא בקושי הכירה וזרקו לה הערות בסגנון "אולי אכלת מספיק", לדוגמה.

אני חושבת שזה דפוק. בשני הכיוונים. אנשים צריכים להפסיק לדחוף את האף שלהם לעניינים בריאותיים של אנשים אחרים, ולעניינים של אנשים אחרים בכלל.
אתם לא רופאים, אתם לא מכירים את הבן אדם, ואין לכם שום זכות לדבר אליו בכלל.

מבחינת התפיסה החברתית, אני חושבת שצריך לפעול למען בודי פוסיטיביטי, עבור כולם. כולם וכולן יפהפיים.
החברה הטיפה ומטיפה לרזון, ולכן אני יכולה לראות למה ייצוג של מראה חיצוני אחר ותמיכה וגאווה בו הם הכרחיים.
מצד שני, אין שום סיבה שזה יבוא על חשבון אנשים אחרים. לצורך העניין, רזים.
לכל אחד יש את חוסר הבטחון שלו לגבי הגוף שלו, וכולם ראויים לתמיכה והכלה.
כולם וכולן יפהפיים.

מבחינה רפואית, כל מי שנמצא במשקל לא תקין צריך ללכת לקבל טיפול. על מנת לשמור על עצמו, ולשפר את איכות חייו והבריאות שלו.
אבל העניין הזה הוא בין אדם ורופאו.
אף אחד לא שמנו להחליט מה או מי בריא ומה לא.
יש אנשים רזים בריאים. יש אנשים מלאים בריאים. יש אנשים רזים חולים. יש אנשים מלאים חולים.

זה לא עניינו, ואנחנו צריכים להשריש כחברה את הזכות לפרטיות של אדם בנוגע לדברים האלו, ולהפסיק לתת לשיפוטיות וחטטנות לגיטימציה.
שואל השאלה:
אני לא בעד חטטנות ומה שהוא עשה לך זה לגמרי לא מקובל עליי.
אני מדבר על אנורקסיה והשמנת יתר, לא על נשים שהן קצת מלאות או שנראות רזות, אני מדבר על הפרעות אכילה בתודעה הציבורית, לא על אנשים ספציפיים
אנונימי
אני לא חושבת שלעודד השמנת יתר זה טוב,אבל מצד שני יש שם כל כך הרבה מקרים של אנורקסיה והפרעות אכילה אז אני מניחה שאני יכולה להבין למה מי שהתחיל לפרסם את זה חשב ככה
אבל לפעמים אנשים שוכחים שגם השמנת יתר היא הפרעת אכילה,שמזיקה לגוף לא פחות מאנורקסיה או אחרות.אני כן חושבת שצריך לעודד נשים שמבנה הגוף שלהן שמנמן בטבען,אבל זה ממש מסוכן לומר לכולם ש'אין שם בעיה שתאכלו בכמות אסטרונומית,מקסימום תמותו יום אחד,אבל זה בסדר כי בכל מקרה תמותו יום אחד'
אני חושבת שזו בדיוק הבעיה.
התרגלנו לחשוב על הגוף האנושי בצורה אחת, בתבנית אחת.
אבל האמת היא שאנחנו מגיעים בכל מיני צורות וגדלים, וזה בסדר.

לא כל מבנה גוף לא שגרתי הוא הפרעת אכילה, וזו הפרדה שאנחנו כחברה חייבים לעשות.
אנחנו חייבים לתת למילים האלו את הכבוד והמשמעות שמגיעים להן.

כל אדם ראוי לאהבה עצמית ולבודי פוסיטיביטי. כולם, ללא יוצא מין הכלל.
כל אדם לא בריא ראוי לטיפול. כולם, ללא יוצא מין הכלל.

זו התפיסה שצריכה להיות בחברה.