למה לי תמיד יש סבלנות שחברים מספרים לי סיפורים ארוכים ומגילות על תקופות קשות אבל שאני מתחילה קצת לספר מרגישה חופרת?

כנראה הם לא כמוך, פחות בקטע של להקשיב.
או שזה יצא אחרי יום עמוס ונגמרו להם הכוחות.

ואיי מבינה אותך כל כך. גם אצלי זה ככה. כשלי מספרים משהו ארוך אז אני תמיד קוראת הכל ועונה ועזורת. אבל כשאני כותבת אז ישר אין להם כוח. יש לי כמה חברים שהם לא כאלה אבל זה ממש ממש מיעוט. מצטערת בשבילך שאת גם חווה את זה. מקווה שבכל זאת את תצליחי לעבור את התקופות הקשות האלה גם בלי העזרה שלהם. ואם את רוצה לכתוב מגילה או שאת עוברת תקופה קשה וקוצה לדבר על זה תמיד מוזמנת לכתוב לי❤ אני אקשיב בכיף :)

אני כלכך מבינה אותך
זה הרגשה נוראית שאני מקשיבה לכולם אבל אף אחד לא מקשיב לי
אגב את מוזמנת לכתוב לי חח אני אשמח לדבר מתי שבאלך גם ככה בקושי יש לי עם מי לדבר

מזדהה איתך