היום רבתי עם חבר מאוד טוב (המשך בפירוט נוסף..)

והוא אמר לי שנמאס לו מהחיים שלנו ושכשהוא מסתכל עלינו כבני אדם ועל החבורה שלנו הוא רואה ערסים ופרחות ושהוא שונא את מי שהוא נהיה מאז התיכון.
הוא אמר לי שאני פרחה וערסית בין אם אני רואה את זה ובין אם לא
ושכל השכבה שלנו קוראת לנו 'הערסים' ושאנחנו צריכים להתבייש בעצמנו על מי שאנחנו.

אני לא עיוורת. אני יודעת מי אני ומי החברים שלי ודוגרי? לא הייתי מחליפה חברים בחיים.
הוא נורא עצבן אותי והגעתי למצב שבכיתי ממנו ואני לא יודעת אם לספר לחברים שלנו על זה..

כאילו לספר להם מה הוא אמר עליהם ועל השיחה או לא?