אני מרגישה בזמן האחרון שאני מתפרקת, אני חייבת לצאת מהבית (כנסו)

בזמן האחרון אני מרגישה ממש רע, חברים שלי לא רוצים לטייל בישוב וההורים שלי לא רוצים לנסוע. אני מרגישה חנוקה, כאילו אני חייבת אוויר אבל כל הזמן אני בתוך המיטה. אני גרה בישוב שהוא בערך שעה מהמרכז ואני חייבת אוויר. באמת שאם הייתי יכולה לתפוס אוטובוס ולנסוע למקום עם רוח חיים הייתי עושה את זה. אבל אני רק בת 13. וההורים שלי ממש לא ספונטנים ואני כולה מבקשת מהם שיקחו אותי לבאולינג או משהו והם לא מסכימים. חברים שלי ממש יבשים. מה שקורה שבזמן האחרון הם בכלל לא רוצים להיפגש. בגלל הקורונה לא פותחים את הבריכה של הישוב ותמיד בחופש אני חיה שם ונמצאת שם כל הזמן כי זה כיף לי. רק עוד שבועיים אני נוסעת לאילת ואני לא יודעת מה לעשות. גם חברות שלי פשוט אומרות לי שלא בא להן לטייל איתי כי כיף להן בבית והן אוהבות לשבת בחדר סגור מול הטלפון ולא לעשות כלום. גם אני הייתי ככה בחודשים הראשונים של הקורונה גם אני הייתי ככה אבל אני כבר משתגעת. מה אני עושה? אני רק רוצה לברוח למקום עם אנשים שהוא לא הישוב המסכן שלי. מה אני עושה?! בבקשה אני לא רוצה שהמצב הנפשי שלי יתרדר ואני אהפוך להיות כמו חברות שלי שלא אכפת להן להסריח בחדר...