למרות שזה ישמע לכם הכי קטן, אני מרגישה כאילו הכל מתפרק לי. קשה לי, באמת שקשה לי

הקורונה באמת מבאסת. באמת. לכולם התבטלו דברים ואני מסכימה שלחכות חצי שנה למחנה ואז שהוא יתבטל זה מבאס... מותר לך להתבאס.
אבל בנוגע לבדיקת קורונה, רק מכניסים לך מקל לפה ולאף. גם אם זה קצת כואב (ולא נראה לי) זה יכאב לחמש שניות. ממליצה לך לדבר גם עם ההורים לגבי הבוהן שירגיעו אותך... מקווה שהיא תהיה בסדר.

תמצאי תחביב לפיתוח עצמי שזה משהו בינן לבין עצמך שאפשר לעשות בבית כמו ציור או קריאה ותפתחי אותו

תנסי להתרכז במשהו אחר זה רק תקוםה והיא תעבור תחשבי על הרגע שזה יעבור ותדברי על זה עם מישהו אל תשכחי שככה כל העולם עכשיו

שואל השאלה:
אני לא יכולה להתאמן...יש לי דלקת באצבע ברגל ככה שאני אפילו לא יכולה ללכת רגיל חוץ מזה שאין לי מקום בחדר כי הוא יחסית קטן ואני בבידוד...

בדיקת קורונה לא כואבת אלא אם כן מחבל עושה אותה לפחות תתעודדי מזה
וברגל על איזה סוג של זיהום את מדברת?
מוגלה אפשר פשוט לגזור עם מספריים נקיות ונגמר הסיפור רו שזה סתם מגעיללנשוך את זה

גם לי יש תקופה קשה וזה בסדר,יש לכולם תקופות קשות וזה יעבור אני מבטיחה,את חזקה ותאמת שהייתי עד אתמול חזק בתוך דיכאון,אבל הבנתי שאין לי למה,הכל בסדר ותצאי מזה וקחי את זה למקום חיובי,את יכולה לנוח בשקט ואפשר להתאמן בבית והכל טוב

היי אהובה 3>
אני ממש מצטערת שאת עוברת את זה. אולי את חושבת על הכאב ובגלל זה זה כואב? בכל מקרה, תנסי לישון, אולי לקרוא/לראות סדרות... גם אני פספסתי מחנה שחיכיתי לו כבר 4 שנים, אבל הבנתי משהו- כן, זה אמור היה להיות מדהים וכיף ממש, אבל זה לא יקרה. אז אני לא יודעת. ואני בחיים לא אדע. תנסי אולי לדבר עם החברות לקבוצה, להתאמן בבית... אולי תנסי לקחת קצת משככי כאבים או משחה מאלחשת בשביל הרגל. תשארי חזקה (:

שואל השאלה:
בקשר לזיהום...
הייתי כמה פעמים אצל רופא ונתנו לי אנטיביוטיקה וכדורים שאני לוקחת 3 פעמים ביום למרות שזה לא עוזר בכלום ורק מחמיר
וזה סתם מלחיץ אותי עכשיו ללכת לבית חולים ומוציאים את הדבר הזה שאני פשוט סובלת ממנו כרגע

תדברי עם חברות שלך הם בטח גם מבואסות

אני מבינה אותך
גם אני הייתי אמורה לטוס לחול וחיכיתי לזה שנה שלמה ובסוף זה יתבטל בגלל הקורונה ובכיתי מלא

אין לי ממש דרך לעודד אותך אבל תחשבי על זה שאת לא במצב שלי
אומנם אני לא חולה או משהו כזה אבל... רוצים להכניס אותי לפנימייה אמא שלי צריכה איכשהו להביא לעורכת דין 30 אלף (אין כל כך מאיפה בגלל שזה הרבה)
ההורים שלי גרושים,אבא שלי שונא אותי, הטלפון לא אצלי כבר עשרה ימים (זה פשוט מבאס) אני בוכה מלא (על כל מה שקורה) לא נותנים לי להיכנס לבית משפט שבעיקרון מבוסס עליי ועכשו שקראתי את זה אני עצובה אפילו יותר

אבל למרות הכל צריך להישאר חזקים גם ברגעים של "חולשה" (ניקרא לזה ככה)
לפעמים אין מה לעשות, וצריך להתמודד עם דברים קשים בחיים אבל אם תחכי קצת זמן את תראי שהכל הסתדר צריך רק לחכות לדברים הטובים
יש רגעים רעים יותר ויש טובים יותר רק צריך לחכות

מצטערת שחפרתי:/

אתמול גיליתי שדוד שלי חולה קורונה והסתירו את זה ממני ובגלל שהוא גר וישן באותו בית עם בני דודים שלי ודודה שלי ההיתי בטוחה שיצא להם חיובי, איכשהו יצא להם שלילי, לא שדאגתי להם אבל הם נפגשו עם סבא וסבתא שלי שהם בסיכון גבוה ולא הצלחתי להפסיק לבכות במשך 4 שעות וכאב לי הראש כל היום, היום בבוקר אמא שלי סיפרה לי שלכלבה שלי יש גידול ממאיר והניתוח ביום רביעי... בריאות יותר חשובה מהכל

אני מבין אותך ממש אין לך מושג

אני ככ מזדהה איתך...באמת.
נעצתי

היי זה לא סוף העולם...
המחנה יידחה אבל הוא יתקיים בסופו של דבר
נכון שזה מבאס אבל הכי חשוב הבריאות של כולכם
בקשר לזיהום- יטפלו לך בזה טוב אין לך מה לדאוג ותיקחי משכך כאבים וזה יעבור בימים הקרובים
בקשר לבדיקה- היום עשיתי, זה לא כואב זה סתם מציק אבל ההרגשה הזאת עוברת באותו רגע שהם מוציאים את המטוש אז את ממש לא צריכה לדאוג בקשר לזה

וואי נשמע קשה בטירוף ולגיטימי מאוד להתפרק ולבכות ולפרוק לכל החברים שלך המוןן!!
אבל בואי נזכור שבמה מדובר פה? כל הדברים האלה שציינת הם כמובן בכלל לא סתם אבל הם כולם זמניים לגמרי! זו תקופה לא פשוטה אבל היא תעבור וכל הדברים האלה שציינת לא יהיו רלוונטים. ויהיו לך דברים אחרים בחיים שיעסיקו אותך ויהיו טובים יותר ונעימים יותר. יש תקופות כאלה בחיים שממש רע ולא מצליחים למצוא משהו טוב אחד מסביב וזה בסדר, אבל אני בטוחה שאת חזקה ויכולה להצליח לעבור את זה.

בבדיקת קורונה לא כואבת בכלל זה הרגשה לא נעימה לקצת זמן וזה עובר תוך 2 דקות