אני מרגישה שכולם שונאים אותי...

שואל השאלה:
ולהורים שלי לא אכפת הם כזה
תשמשי דוגמה כי את הגדולה מפגרת

שואל השאלה:
כן.. פעם מישהי אמרה לי שאני יותר מידי טובה ושמנצלים אנשים טובים ושלהיזהר ואני לא הקשבתי לה, עכשיו אני מבינה למה היא התכוונה
זה כל כך לא פייר מה שקורה לי מצד אחד ומצד שני אני לא מסוגלת פשוט לקום וללכת כי הם המשפחה שלי ואני לא מסוגלת לעזוב את חבר שלי וחברות שלי כי אז אני אשאר לבד

שואל השאלה:
מי שאמרה לי את זה כבר לא איתנו אבל זה לא משנה אני לא אמצא אף אחד אחר עובדה שעד עכשיו לא מצאתי

אנונימית יקרה,

נשמע שאת מרגישה מנוצלת ודחויה על ידי האנשים שהכי קרובים אליך.. ייתכן כי את חשה מבוטלת על ידם, אולי אפילו חסרת ערך..
מדברייך עולה ביקורת עצמית רבה, כאילו את לוקחת על עצמך את האחריות להתנהגותם כלפייך.. ככל הנראה תוהה עם עצמך אם את שווה פחות מהם או מאשימה את עצמך ואת ההתנהגות שלך בסלידה שייתכן ואת חשה מהם..

ייתכן כי גם מתוכך, בפנים, וגם מהסביבה בחוץ ישנה ציפייה גדולה ממך להיות הכי טובה, הכי בסדר.. ואני משערת שזה יכול מאוד להלחיץ להרגיש שלא משנה מה תעשי, זה אף פעם לא יספיק.. אולי היית רוצה שפשוט יקבלו אותך, כמו שאת, בלי ביקורת, בלי שירמסו או ינמיכו אותך..

יקירה, תחושת חוסר האונים שעולה מן המילים שלך יכולה להציף, נראה כי הייאוש שאת חשה מהמצב הוא גדול, כל כך גדול שנדמה שהוא משתלט על הנפש בפנים.. ומהשאלה שלך עולה כמיהה גדולה לשינוי ואולי למישהו שיקשיב לך באמת..

אני רוצה להזמין אותך, אם תרצי, אלינו לאתר של עמותת סהר- סיוע והקשבה ברשת, שם יש צ'אט אנונימי, בו תוכלי לשתף את אחד המתנדבים שלנו במה שעובר עלייך, לדבר עם מישהו שאכפת לו ולקבל אוזן קשבת במקום מכיל ומקבל.. ללא שיפוטיות.

מוזמנת כעת או בכל זמן שתרגישי צורך.

מחכים לך שם,
שלך,
מתנדבת סה"ר.

שואל השאלה:
אני מתנהגת הכי טוב שאפשר באמת
אני תמיד מתעניינת אם זה באחים שלי או בהורים שלי או בחבר שלי או בחברות שלי ותמיד אני נדפקת כי הם מתייחסים אלי מגעיל
אני עוזרת נגיד להורים שלי בכל המטלות של הבית ואחים שלי לא זזים וקוראים לי "שיפחה" ודברים כאלה דוחים

שואל השאלה:
טוב לא משנה סליחה שחפרתי גם כאן... לא ציפיתי מימלא שיענו לי