לחיות את החיים כל יום מחדש ולקום בבוקר זה קצת כמו מלחמה לא?

עד שאת מגיעה למצב של אושר צרוף. סוג של ניצחון במלחמה. עדיף להילחם ולהתמודד על חיים טובים, מאשר לוותר, ולא להשיג כלום. תחייכי, מתוקה (:

וואו שאלה עמוקה...
החיים שווים את המאמץ =) תחשבי על כל הרגעים השמחים בחיים שלך, שפשוט חייכת ובאמת היית מאושרת..

כל יום ויום זה מלחמה תאמיני לי.
אבל אז יגיע רגע שתגידי לעצמך "ואו היה שווה לחיות רק בשביל הרגע הזה "
זה יקרה מתישהו. בינתיים ממשיכים לחיות

אם את בריאה בגוף -זה לא מלחמה, תעשי דברים שאת אוהבת כדי שיהיה לך כיף בחיים, אל תחפשי לרצות אחרים. תחיי רק בשבילך,
אנשים חולים הם במלחמה כל יום
לפעמים מרגישים רע נפשית, התפקיד שלך זה לעודד את עצמך
לפנק את עצמך כל הזמן תהיי החברה הכי טובה של עצמך ואז תרגישי בשלום ואף פעם לא במלחמה.

מלחמה? לא.
אם התכוונת לזה שהחיים שלנו קשים ואנחנו בכל זאת לא רוצים למות, אז,
הייתי אומרת שאנחנו פחדנים.
פחדנים מהמוות, מלא להתקיים,
פחדנים מידי כדי להבין שכולם ימשיכו לחיות בלעדינו,
ועסוקים מידי כדי שכשנמות לא ימשיכו לחיות בלעדינו כמה שיותר אנשים.
אז אנחנו קמים בבוקר במשך 119 שנה,
עד שבבוקר שבו כבר חלפו להם 120 שנים של בקרים
אנחנו מבינים שלכולם גורל דומה
ושאנחנו גם כולם, לא רק אנחנו.

תקומי בבוקר תשמחי שאת בבית וקמה מהמיטה שלך תראי את הטוב בחיים אז יהיה רק טוב. כל טוב ילדה מתוקה.

תלוי בשביל מי. בשביל רעבים באפריקה, מיליוני אנשים בעולם השלישי שסובלים רעב, מחלות ומחסור, כן. בשביל מי שיש לו בית, בגדים ללבוש ואוכל וחי בחברה מערבית עם חינוך ורפואה, לא ממש..