אני כותבת ספר ואתמול כתבתי פרק שלם על הרגשות של הדמות מנקודת המבט האישית שלה ופשוט התחלתי לבכות

זה נורמלי שזה ישפיע עלייך כי בסופו של דבר זה ספר שבא מהדמיון שחך ומהמחשבות שלך,זה לגמרי הגיוני שתיקשרי לזה

עלי משפיעה על מנגה שאני קוראת בוכה מכל משהו טרגדיה וזה מצוייר אז מה הבעיה שזה יקרה ממילים

אני חושבת שזה לגמרי הגיוני.
כל תהליך של יצירה הוא דרך הבעה של נפש האומן, במידה מסוימת.
יכול להיות שהדמות הזו היא בעצם שיקוף שלך בעיניי עצמך.
אולי הסיטואציות שכתבת לה היו מרגשות, או מכאיבות עבורך.
אולי כתיבה היא הדרך שלך לפרוק.

זה נפלא, ואין עם זה שום בעיה.

תזכרי לקחת את זה לאט לאט, ואם מתישהו זה נהיה קשה - קחי הפסקה, זה בסדר.

בהצלחה

כן זה הגיוני לגמרי גם לי זה קורה מלא(-:

זה אומר שאת ממש מצליחה להתחבר לדמות הלוואי עליי אני יכולה רק בדמיונות שלי

זה לא מוזר