ההורים שלי לא מבינים אותי אני חייבת עזרה.

נתחיל בזה שיש לי את ההורים הכי טובים בעולם ואני לא שונאת אותם או משהו ממש לא , אני עולה לכיתה י ואני כבר כיאלו ילדה מאוד בוגרת (תמיד הייתי ) אבל הם חושבים שאני עדיין איזה ילדה קטנה שצריכה הוראות הפעלה כי וואלה ממש לא ואני רואה ומבינה את החיים כמו שצריך ובדרך שלי. סבבה הם ההורים שלי והם "מחנכים אותי" אבל אני מרגישה שאני מחנכת את עצמי הם אוסרים עליי הרבה דברים הם עדיין מגבילים לי את השעות לחזור הביתה בערב , לא לצאת מהקרייה שבה אני גרה , יש עליי מעקב , הם לא זורמים איתי בכלום ודיי נשבר לי כמה שדיברתי על זה זה לא עוזר וגם לא יעזור הם בשלהם לא מבינים שוואלה כיאלו יש לי חברים ואני לא יכולה לחזור הכי מוקדם מכולם ולהביך את עצמי הם לא מבינים שאם אני עם חברות שלי אני לא יכולה לא ללכת איתם למקום רק כי זה לא בקרייה ואז אני יושבת בבית מקנאה שהם נהנות ואני לא באמת שנשבר לי ואין לי כבר מה לעשות
אם יש לכם רעיונות או שחוויתם את זה גם אשמח שתעזרו לי כי לי נמאס .