היום הולדת שלי נהרס.

היום היה לי יום הולדת ונתפס לי הצוואר לפני כמה ימים ואני לא יכולה לזוז אני הצלחתי לטפל בזה קצת ואני קצת יכולה לזוז אבל אין לי חברות בקושי והזמנתי 11 בנות שחשבתי שהן חברות שלי ובאו 4 והלכו מהר, תכננתי מלא דברים וחיכיתי כל השנה ליום הולדת שלי כי תכננתי פשוט הרבה דברים ואפילו הכנתי מצגת ממש מושקעת עם בדיחות והכל מישהי אחת שבאה הייתה כל הזמן בטלפון ואמרה שאין מה לעשות ועזבו שזה מעליב ממש כי השקעתי בטירוף עבדתי שעות על היום הולדת, היא אפילו לא ניסתה לעשות משהו היא רק הייתה בטלפון וחברה אחת זרמה רק לקצת דברים ורוב הזמן ישבה בצד והחברה השלישית הלכה ממש בהתחלה וגם בקושי זרמה והרביעית היא החברה הכי טובה שלי, היחידה שהייתה איתי שם.
היא באה לפני ועזרה לי לארגן ועכשיו היא גם ישנה אצלי..
אני רק רוצה שתהיה איתי קצת אבל אחרי היום החרא הזה והיא רק הייתה עסוקה בטלפון שלה ובחבר שלה שנפרדה ממנו והיא אומרת משפט כמו
"אל תתבאסי הכל בסדר" ושניה אחרי אומרת משפט של :
"טוב אבל בסדר עבר לי ממנו ואני לא צריכה אותו"
אני באמת חברה טובה וכל הזמן מקשיבה וזה אבל זכיתי שתהיה איתי ברגעים הכי קשים שהיו לי כמו שהייתי איתה.....

לפני שנתיים בערך אמא שלי ראתה כתבה והראתה לי אותה גם ובכתבה הראו ילד שחגג יום הולדת והביא מלא ממתקים לאורחים והכל ולא באו ילדים..

כל הזמן חשבתי שזה ממש פשוט ואפשר פשוט להזמין את הכיתה ויבואו אבל היום קרה לי אותו הדבר כמו הילד הזה קניתי במלא כסף ממתקים וחטיפים ופיצות ועוגה שעלתה ממש הרבה ובסוף לא הספקנו לאכול אפילו את העוגה שכל כך חיכיתי לה...

מיום הולדת 10 עד עכשיו חגגתי בחו"ל ועכשיו בגלל הקורונה החו"ל בוטל וממש רציתי לחגוג עם חברות או שיעשו לי איזה מסיבת הפתעה אבל טוב שלא עשו כי גם ככה לא היו באים..

אני באמת לא מבינה למה כואב לאנשים לבוא לכמה שעות ולהביא מתנה קטנה ממש רק שיבואו..

אני לא הולכת לחגוג יותר אף פעם

אולי זה ישמע לכם בדיחה אבל סך הכל היום הזה הרס לי את החיים ובא לי להתאבד