איך להשלים עם עצמי כבר...?

היי אנונימית
לי היה חרדה חברתית לשעבר, ואני יודע כמה את סובלת!
ולמעשה, אני כבר עברתי אותה בשלום! אני כל כך סבלתי באותה התקופה
אפילו לחנות אני לא יכולתי לגשת לבד, אבל אם קצת עזרה אני בטוח שאת יכולה לעבור את זה, מה שעשיתי היה מאוד פשוט
התחלתי בדברים שקצת קשה לי לעשות כמו ללכת לחנות לבד, ואז משם התקדמתי כמו ללכת לחנות ולשאול את המוכר דברים
אצל כל בנאדם עם חרדה חברתית זה קצת שונה... יכול להיות שאצלך זה דווקא עם חברים ולא במקומות ציבוריים
אז תתחילי עם לשאול שאלות שאת קצת מתביישת אבל נחשבות לנורמליות
ומשם תקשי את זה בהדרגה
בהצלחה ;)

שואל השאלה:
משעמם לי זרמו-
אם זה היה כלכך פשוט (והלוואי) אני די בטוחה שלא הייתי רוצה להגיע למצב הזה והייתי מפסיקה מזמן.
אז זה לא "פשוט"

^^ לא דיברתי על הדעה שלך דיברתי על דעות שאנשים מגיבים לה שגורמים לה לא להיות שלמה עם עצמה

בעיקרון תהליך של קבלה עצמית הוא מאוד מאוד ארוך וקשה,אבל הוא יכול להיות יותר קל אם מישהו יעבור אותו איתך. אני חושבת שלשתף מישהו יהיה רעיון ממש טוב(פסיכולוג נגיד) ואז תוכלי להתקדם שלב שלב
בהצלחה אהובה מאמינה בך❤

אה סליחה

.

שואל השאלה:
16 -
היי , אתה ממש נחמד ותודה על התשובה אבל זה בדיוק הבעיה שלי.. אני באמת מנסה ואני מנסה לצאת מהאי נוחות שלי הרבה פעמים אבל זה לא באמת משחרר אותי מהחרדה זה ככה כבר הרבה זמן ואני מרגישה פשוט תקועה..

שואל השאלה:
יואב ידי זהב -
העלית לי חיוך על הפנים :), תודה
אגב, חשבתי על פסיכולוג, אבל ההורים לא יודעים, אני לא מעיזה לשתף אותם ולהגיד להם באמצע החיים אמא ואבא אני צריכה פסיכולוג.
זה ממש בעיה אצלי

- it's me again -
קחי את עצמך בידיים, תעשי משהו שאת מסוגלת לעשות והוא עדיין ממש קשה
את לא מבינה איזה סיפוק זה! ואת בחיים לא תודי לעצמך יותר מזה

אפילו עשיתי גרף ב excel של כמה היה לי קשה מיום ליום (כן אני והתחביבים המוזרים שלי)

זה נפחת באופן משמעותי וסוף סוף הייתי כל כך חופשי

שואל השאלה:
אני שמחה לשמוע שעברת את זה, באמת!

אני בטוח שגם את תצליחי, והקטע שאת חושבת שאת מכוערת
זה חלק מהחרדה החברתית, הוא רק גורם לך לחשוב את זה
וזה למה זו חרדה כל כך מעווטת ומעצבנת
אחרי שזה נגמר לי הבנתי את היופי שבי
ואני כמעט בטוח שאף אחד אף פעם לא אמר לך שאת מכוערת

את יכולה להתחיל לטפל בזה לעט בעיה אחת בזמן למשל בקשר לחרדה החברתית את יכולה לנסות לדחוף את עצמך מחוץ לעזור הנוחות שלך קצת בכל פעם

יקירתי,

אני שומעת את הקושי שמלווה את יומך, ההתמודדות האין סופית מול החרדה החברתית וייתכן שהקושי שמלווה אותך עלול להציף ולהביא למצבים שאינם נעימים כלל ובתוך כל זה אני שומעת את הביטול העצמי, אולי התחושה שאינך ראויה מכיוון שאינך מוצאת את הדברים החיוביים שיש בך.

לפעמים אנו נמצאים בתוך גלגל מסוים, חווים תחושות של כישלון בכל מה שאנו מנסים לעשות וייתכן שהחרדה החברתית גורמת לך לתחושה הכל כך קשה הזו ולא נותנת מנוח. ובתוך כל זה אני מבינה מדברייך כי הדמות שעולה בראי איננה גורמת לך לתחושה טובה, אלא למועקה ועצבות... אולי ניתן לחפש את הרגעים שבהם את מרגישה טוב יותר, תכונת אופי או משהו קטנטן שאת יכולה למצוא שיגרמו לך לתחושה פנימית טובה יותר.

יקירתי, העלית לכאן את כאבך וזה כלל לא מובן מאליו, משערת כי היה קשה למצוא את המילים הנכונות אשר יוכלו להביע את הכאב שנמצא בפנים. אולי אפשר לפנות לאחד ההורים או מישהו מבוגר אחר שניתן לסמוך עליו, מישהו שיוכל להיות שם למענך ברגעים הקשים. ואולי יחד ניתן יהיה למצוא איש מקצוע שיוכל לעזור לך להשלים עם עצמך.

אני מתנדבת בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת. אני רוצה להזמין אותך לצ'אט אישי ואנונימי עם אחד ממתנדבנו. נוכל להעניק לך אוזן קשבת במקום שמלא אמפתיה והכלה.
מצרפת לך לינק שניתן דרכו להתחבר ישירות לצ'אט.
אנו כאן בשבילך.

שלך,
מתנדבת סה"ר

תפסיקי להתייחס לדעות של אנשים

פסיכולוג זה יעזור לך

תקשיבי אני מבינה את הקושי הזה, זה באמת לא פשוט לעשות את זה ולצאת מזה, לא אשפוט אותך אם יהיה לך קשה , זה באמת תהליך לא פשוט אבל את יכולה להצליח בזה לאט לאט, תמצאי לך משהו שיעזור לך לעבור את זה, מוזיקה או אולי עוגנים כלשהם שמחזקים אותך נפשית, תנסי לכתוב ביומן או לשמוע מוזיקה או מדיטציה, לאט לאט. גם אם קשה לך , נסי לפחות לעשות משהו אחד שאת יכולה לעשות.מותר לך להישבר ולהתפרק ולכעוס, אבל אל תוותרי.