אני אוהבת להיות עם האחים שלי אבל אני מרגישה חסרת חברים כזאת , חסרת חיים , שאני כל הזמן איתם

לא. זה הזדמנות להיות ולהתקרב לאחין שלך וזה דיי נחמד.

שואל השאלה:
נכון אבל אני כל הזמן רק איתם ונמאס תמיד היינו ככה וזה גורם לי להרגיש חרא

אין מה לעשות ממש עוד מעט יש סגר ואין לך לאן ללכת. תשמחי שאת קרובה לאחים שלך כי יש כאלה שלא ממש וזה קשה להם.
זאת המציאות שאת נמצאת בה כרגע ואני בטוחה שזאת סתן הרגשה שאת מרגישה שאת בלי חיים... כולנו כרגע מרגישים ככה אבל אנחנו חיים אז יש לנו חיים.

אם כיף לך בבית תהיי בבית.
אני אישית טיפוס שלא יוצא מהבית (בטטה)
וממש כיף לי בבית ואינלי אחים קטנים ככה שאני יוצאת סופר מוזרה

אין משהו רע בזה לדעתי

אין בזה בעיה ככה גם אני ככה

היי אנונימית,
אני שומעת את התסכול הרב שעולה מדברייך... נדמה שהקורונה והחופש הציפו בך תחושות שהיו חבויות בפנים, תחושות שאת מתקשה להתמודד איתן. נראה שמצד אחד את מאושרת בבית, את נהנת מחברת האחים שלך ואת מלאה מהם. אך מצד שני, מסתמן שהיית רוצה משהו אחר, היית רוצה מעגל חברים נרחב יותר, חברים בגילך, לרכוש חוויות נוספות מחוץ לבית ולמשפחה, ולצאת מהבדידות שכנראה מקיפה אותך כשאת יוצאת מהבית. הפער הזה בין הבית לחוץ בטח מבאס אותך וגורם לך לתחושה של חוסר אונים... זה בטח מאוד מבלבל להרגיש נאהבת במקום אחד ומנותקת וריקנית במקום אחר. נשמע שהחוץ מדכדך אותך ומוריד לך את הביטחון העצמי. אולי את גם מרגישה דחויה על ידי הסביבה בבית הספר וסביא שזה מאמלל אותך...
נדמה שהגעת לקצה, שנמאס לך להסתפק במה שיש ושאת כנראה שואפת למשהו אחר. למשהו שמבחינתך את לא יודעת איך להשיג וזה מייאש אותך. יקירה, אני רוצה להזמין אותך לבוא אלינו לאתר סה"ר- סיוע והקשבה ברשת. באתר יש צ'אט פרטי ואנונימי בו תוכלי לפרוק את שעל ליבך, לקבל סביבה חמה ונעימה, אוזן קשבת ומכילה ולהתייעץ בנוגע לדרכים לשינוי המצב בחוץ.
מחכים לך...
שלך,
מתנדבת בסה"ר.

שואל השאלה:
תודה ❤