עדיף שרק אנשים עם כלבים/שהיה להם כלב ויודעים מה טיפול כלב מצריך ובמה אימוץ כלב כרוך-אין לי אחים קטנים, שווה לי לאמץ כלב?

זה שווה את זה ללא ספק, כלבים הם מדהימים, הם החברים הכי טובים שלך והם כל כך שמחים לראות אותך תמיד, יש לי שניים ואני באמת לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיהם

כל כך שווה את זה!
האהבה שיש לי כלפי הכלבים שלי זה באמת משהו לא מובן. נכון שזה קשה לפעמים אבל אתה לא תתחרט על זה.

שואל השאלה:
אתם חושבים שזה היה שווה לכם את זה גם אם לא היו לכם אחים קטנים? זה לא היה קשה מדי?

כן , כלבים הם החברים הכי טובים שרק אפשר לבקש , ואימוץ זה באמת מעשה מדהים ואתה תראה שעם כל הקושי בסוף זה ישתלם לך ובגדולל

יש לי רק אחד קטן אחד
והוא לא כזה עוזר בטיפול בהם (אם לזה התכוונת).
בכל מקרה, זה כן עלול להיות קשה, אבל אתה תאהב את הכלב ותרצה לטפל בו, אז... זה משתלם

שואל השאלה:
אז אתה בעצם אומר שהיית יכול בלעדיו?

אני?
כן, הייתי יכולה בלעדיו
(ואני בת ^-^)

הדבר הכי טוב שיכול לקרות לך, נגיד גם עכשיו הבאנו עוד כלב לסבא שלי וכרגע אנחנו מגדלים אותו ופשוט התאבנו בו ואנחנו לא יודעים מה לעשות ביום שנעזוב אותו

שואל השאלה:
אוקיי תודה!^^

שואל השאלה:
^^אני יודע שזה מדהים, אבל בגלל שאני יהיה זה שיצטרך לטפל בו, שלוש פעמים ביום להוציא, לשים מים אוכל ועוד כל מני דברים שכלב מצריך ולעשות לבד זה קשה, האם זה שווה את זה זאת השאלה

תשמע אי אפשר להגיד שלא יהיה לך קשה, ובהתחלה גם לא תאהב את זה אבל אתם תתחברו ואתה פשוט תהנה לעשות את זה וזה יהיה חלק מהשגרה שלך

שואל השאלה:
אוף ממש הורדתם לי את החשק, כאילו אני רוצה שאני יאהב את זה ושאני לא ארגיש שזה עול ויתחרט...

תלוי בן כמה אתה, כי אתה תצתרך ללכת לצבא ואז מה עם הכלב? ובגיל 15-18 כל מה שעושים זה להיות עם חברים ולצאת. וממתי מוציאים כלב שלוש פעמים ביום לטיול?, אם זה כלב קטן או עם אף פחוס עדיף לך שלא לצאת איתו הרבה פעמים ולהרבה זמן כי הם לא יכולים לנשום טוב או ללכת הרבה או להיות בשמש הרבה. ואף אחד לא מסרק את הבעל חיים שלו, יש לי חתולה פרסית ארוכת שיער ופשוט לוקחים אותה למספרה כל חצי שנה. אוכל ומים לוקח לך שתי דקות לשים לו. אם אתה מסוגל לטפל בכלב אז תאמץ זה אהווה מסוג אחר. בהצלחה.

לפי דעתי זה לא קשה, אבל עדיף לך לא לקחת גור כי זה יכול לקחת אפילו חצי שנה לחנך אותו לצרכים ועד אז כל הבית לך פיפי וקקי. ואם אין לך ניסיון בגידול כלבים אז תתייעץ עם חברים שמבינים.

יש לי כלבה כבר המון זמן, וממש ממש רציתי אותה. כן יכולה להגיד שזה דורש המון השקעה וזמן, אבל שווה את זה.

שואל השאלה:
^^אני אקח גור, מעבר לזה שבוגרים הם בדרך כלל עם טראומות או פשוט יפתחו חרדה אחרי שעזבו אותם, אני רוצה לעבור את התהליך הזה עם גור. אני רוצה ללמד, לחנך מאז שהוא ממש צעיר. להראות לו מה אסור ומה מותר להראות לו את העולם, שהוא יגדל איתי, אני רוצה לעבור את זה. לא אכפת לי מפיפי וקקי (הייתי יומיים אצל חבר שלי שיש לו גורה וזה לא עד כדי כך נורא, היא עושה פעם ב ואז מוציאים אותה פשוט). הקשר ביננו יהיה עמוק הרבה יותר עם נעבור שנינו את התהליך הזה עם החוויות האלה. אני יודע שזה יותר קשה אבל זה לא עד כדי כך הרבה זמן (אמנם זה 6 חודשים יכול להיות אבל זה לאט לאט נהיה יותר קל), ואני מתכוון לעשות את זה בצורה הכי טובה שאני יכול, ולהעניק לו בית חם מהיום הראשון (כאילו מגיל חודשיים אבל הבנתם אותי). ואגב החבר שלי עם הגורה, אז התייעצתי איתו וראיתי מה הוא אומר ואני מעדיף להשתמש בשיטות אילוף דומות אבל גם קצת שונות, חקרתי ראיתי למדתי ובדקתי כל דבר אפשרי כדי להבטיח שאני אינך בצורה הכי טובה לו ולי. למשל אני לא אשתמש ב-"לאא!!" כל פעם שהוא עושה משהו רע, אלא יראה לו משהו אחר שהוא כן צריך או יכול שאני מעדיף שהוא יעשה במקום וככה הוא לומד בצורה הרבה יותר יעילה. יכול להיות שאני אגיד לו "לא" אבל זה יהיה בצורה של תקשורת לו כעס או תקיפה. למשל אני לא אתן לו מכה באף כשהוא נושך כי זה פשוט לא ילמד אותו וזה סתם לא נעים לו ויגרום לפחד ממני וריחוק ולכן פשוט אתן לו משהו אחר ללעוס או שאגיד לו "לא" ואנסה לגרום לו לעזוב בדרכים נעימות וכשהיא עוזב להגיד לו לעשות משהו כמו "תסתכל עליי" ואז לתת לו חטיף על זה ולתת לו משהו שמותר לו. אני אבסס את החינוך על תקשורת ולהראות מה הוא כן יכול ולא רק מה לא. אז כאן בקיצור, אני רוצה גור

תעשה מה שאתה רוצה, אבל אם אין לך ניסיון עדיף לך לקחת כלב מחונך לצרכים, יש גם כלבים בני שמונה חודשים שמחונכים ואתה יכול לקחת.

שואל השאלה:
ואז איך זה יעזור אלי בדיוק אם ניסיון? כאילו כדי שיהיה לך ניסיון במשהו אתה צריך להתנסות בו... ואם אתה אומר שאני אקח גור בן שמונה חודשים אז גם בפעם הבאה לא יהיה לי ניסיון מה ההבדל? וכמו שאמרתי, זה בדרך כלל כלב עם טראומות והוא כנראה יפתח חרדת נטישה. וגם שמונה חודשים זה גיל שאמורים כבר להיות מחונכים לגמרי ואני לא אעבור איתו את כל התהליך אם בכלל חלק ממנו. גם כלב בן 8 חודשים כבר גיבש אופי והרגלים ולשנות אותם זה קשה, ובדרך כלל כשמישהו מוסר זה לא שהכלב מושלם וכאלה. למשל עד גיל 4 חודשים וגם אחרי קצת צריך לחשוף את הכלב לכמה שיותר כלבים אנשים ומקומות ובכללי לעולם, ואם לא עשו את זה יהיה כלב פחדן. אני לא רוצה לקחת כלב עם אופי מגובש וזה לא באמת משנה אם זה גיל 8 חודשים או שנתיים לדעתי. אני עדיין מעדיף בגיל חודשיים גור כי הוא צעיר מאוד והוא עדיין בלי אופי והוא עדיין צריך ללמוד את העולם ומה אסור ומה מותר ואני רוצה להראות לו את זה. אם זה כלב עכשיו ל15 שנה, הכלב הבא שלי אם בכלל יהיה בגיל 28, ואני רוצה לעבור את התהליך הזה עכשיו לא בגיל 28 שאין לי מושג מה יהיה ורוב הסיכויים שיהיה לי דברים לעשות ואני יותר עסוק ויכול להיות שאני כבר אהיה נשוי עם ילדים וזה כבר נורא מסבך. בגלל שלא גדלתי עם כלבים כמו שהייתי רוצה בגלל ההורים שלי אז עכשיו אני לא אוכל לעבור את התהליך הזה? ואגב גם חבר שלי עם הגורה שאמרתי יש לו ניסיון עם כלבים וזה לא אומר שהוא מטפל בה יותר טוב ממה שאני יכול.

א) מאיפה הבאת את השטויות האלה שכל הכלבים הבוגרים מהעמותות הם עם טראומות טבעיות נפשיות?
ב) אתה צריך לפחות להכיר חבר או הורה שמבין בכלבים וחינך כבר כלבים כדי לקחת גור, כי אז יהיה לך מאוד קשה.
ג) בדרך כלל מי שלא מבין בכלבים לוקח קודם כלבים שקל לגדל.
ד) אתה מוזמן להתייעץ איתי בפרטי אם יש לך שאלות.

שואל השאלה:
למה אני צריך להכיר? ואם אני לא מסכים עם הדרל שהוא מחנך את הגורה שלו? (חבר שלי), אני אינך את הגור שלי בצורה שתהיה הכי נוחה לשנינו. וכן הרבה פעמים יש לכלבים בעמותות טראומות, בגלל האנשים שמסרו, וגם אם לא אז הרבה פעמים הם מפתחים חרדת נטישה. ועזבי, אני כבר עשיתי את השיקולים שלי ואני יודע מה הכי נכון לי.