זה יותר פריקה אבל כנסו.. (בבקשה אם יש לכם 3 דקות פנויות כנסו אני כבר מיואשת)

אז אמא שלי תמיד לא משנה מה בצד של אח שלי.
אני האחות הגדולה והוא קטן ממני בשנה ולא משנה מה אם אני יבקש משהו היא תגיד לי לא אבל אם אח שלי יבקש היא תסכים ישר גם אם ביקשנו אותו דבר..
והנה כמה דוגמאות
1. כבר מתחילת החופש שבקושי יצאתי עם חברים ובגלל שיש אצלי בריכה בבית אז ביקשתי ממנה אם אני יכולה להביא חברות (לאו דווקא לבריכה אבל גם) והיא אמרה לי לא, אחרי חודש שאני מבקשת ממנה בלי סוף אתמול אח שלי ביקש ופתאום באים חברים שלו וגם היום באו. ובאמת אני חודש מנסה לשכנע אותה.
2. אני עובדת כמו חמור בבית עושה שטיפה, מקלחות, כיורים, אבק, מדרגות, מחליפה מצעים, עושה מרפסות וכל זה אפילו לא בקומה שלי כאילו אני גם מנקה את החדר שלי לבד ויש לי גם מקלחת ושירותים אז בכלל. ואחרי כל הדברים האלה שאני עושנ לבד הוא עושה לי טובה שהוא מעביר עם הדייסון (שואב אבק) ומוציא את כל השמפו והדברים האלה לפני שאני עושה את המקלחות והכיורים. ולפעמים הוא עוזר עם המרפסות. וזהו!!!! זה מה שהוא עושה. ונכון אני יותר גדולה אבל הוא גם יכול לעשות דברים והיא כל הזמן מוותרת לו. כאילו גם נגיד אני הייתי באמצע במשהו והוא לא עשה כלום והיה צריך להוציא משהו מהמכונת כביסה אז אמרתי לה אני לא יכולה שהוא יעשה את זה הוא חא עושה כלום והוא ליטרלי ישב וראה טלוויזיה. והיא התעקשה שאני אקח את זה.


ודיי אין לי כח כבר. היא עושה לי טובה שהיא משלמת לי 60 לשבוע רק בשביל "להשתיק" אותי אבל דיי חלאס נמאס לי. גם עכשיו על החברים אמרתי לה מה הקטע פתאום ןאז היא עשתה לי טובה ואמרה לי אז תזמיני גם טוב?
גם לקח לי איזה שבוע לשכנע אותה ללכת ליומולדת של חברנ שהייתה אתמול אבל הנה היא הסכימה לו להביא חברים הביתה.
הטענה שלה להכל זה שהיא מפנקת אותי יותר והיא תפצה אותי על זה אחרי הקורונה. אבל אפילו ביומולדת שלי היא לא התייחסה אליי כמו שהיא התייחסה אליו.
אין חי כח כבר באמת
מה חעשות?