לא עניתם לי בפעם הקודמת אז אשמח את תקרו ותביעו את חוות דעתכם עכשיו...

שוקעת למטה עמוק עמוק,
מקווה שיגיע איזה נער מתוק.
שיוציא אותך החוצה ויצילך הוא מטביעה,
שאיתו תיהי לנצח גם ברגע של חולשה.

כל העולם עובר אל מול עינייך,
ואת רואה כעת את סוף חייך.
ומתקרבים ועוצרים שולחים אלייך יד,
ואת עוד מחכה לנסיך המיוחד.

המוות כבר לוחש לך חודר וסבלני,
מתחיל הוא להשפיע באופן הגיוני.
מילותיו נוגעות אלייך ואת עוד רגע משחררת,
קולטת שאין טעם לחיות בתוך מסגרת.

החושך על עיניך יורד לאט לאט,
מוותרת על חייך בלב שלם כמעט.
ואז את שוב חושבת ונזכרת בכל הטוב,
בירח בפרחים בשמים ובדשא הרטוב.

ובדיוק כמו בסיפורי האגדות,
את מוצאת אצלך את הכוח למעלה לעלות.
ושוב המוות מתערב, ותופס לך בקרסול
גוער בך ולוחש שהביתה לא תוכלי לחזור.