פריקה- אני עושה יותר מידי בשביל אחרים ולא מחזירים לי באותה מידה

שואל השאלה:
עוד מקרה עם אחת מהחברות האלה:
אנחנו בכיתת מופת והשקענו המון כדי להיכנס לשם. אבל עכשיו לא אכפת לה מהלימודים והיא לא משקיעה. בתור חברה טובה אני תמיד אומרת לה ללמוד אבל ברור שזה לא קורה. ורגע לפני מבחן או בוחן בהפסקה במקום שאני אבחן את עצמי שאני יודעת את החומר אני עוזרת לה ללמוד אותו ולשנן הכל ולהבין הכל. אבל היא עושה מזה צחוק וצוחקת לי בפרצוף ואז נשפכת מצחוק בגלל שאני נהיית עצבנית בגלל שהיא עושה את זה. גם ביום לפני המבחן או בוחן אני עושה לה סרטונים שלמים כדי להסביר לה את החומר שלא הקשיבה בשיעורים והולכת לישון ממש מאוחר רק בשבילה.
אחרי כמה חודשים היא הבינה לא להתנהג ככה וזה קיצר הגענו לנושא שיחה של הערכה. ואמרתי שיש דברים שאני לוקחת אותך כמובן מאליו ואני צריכה לשנות את זה (לפחות אני מודעת במה אני טועה) ואמרתי שגם היא לוקחת אותי כמובן מאליו והסברתי גם למה. ואז היא אמרה "לא ביקשתי שתעזרי לי בכל זה".
אני מאחרת בשבילה מאחרת בגלל שאני עוזרת לה בדברים. אני עושה לה כלכך הרבה והיא בקושי מחזירה לי באותה מידה ולא מעריכה את זה.

מבינה אותך, תקשיבי לפעמים צריך לחשוב גם על עצמך יותר מאחרים, וזה לא הופך אותך לרעה. מציעה לך לחשוב על זה.

שואל השאלה:
עכשיו זה עבר למשפחה שלי:
זה דברים קטנים יותר אבל הם קורים מלא:
כשהן (אחותי ואמא שלי) ישנות לדוגמא בחיים לא הייתי מדברת/ פותחת אור/ מעירה/ צועקת/ עושה רעש בחדר כשהן ישנות אלא אם זה משהו דחוף. בחיים לא הייתי מעירה אותן. לא מעירים בנאדם שישן זה פשוט גועל נפש.
וכשאני עושה בטעות רעש נגיד הן צועקות עליי ממש.
שלשום אני ישנתי (גם מאוחר אבל זה לא באמת משנה) ואמא שלי ואחותי פשוט התחילו לדבר ובקול רם! בתוך החדר שלי כשאני ישנה! פשוט לא היה להן אכפת!! ואז כשאני אמרתי שיהיו בשקט אחותי אמרה לי "אם את רוצה לכי לחדר של אמא כבר 12 בצהריים" הקטע הוא שלא אכפת לי מה השעה וגם אם ישנתי 15 שעות אני יושנת!

שואל השאלה:
יום אחר אמא שלי אמרה לי לעשות אבק ובשביל זה צריך גם לסדר. וקמתי בשעה שלוש והיא חוזרת בארבע אז אפילו בלי לאכול ארוחת "בוקר" ישר סידרתי את הבית ולקח לי שעה וחצי ואמא שלי חזרה בזמן שסידרתי והדבר הראשון שהיה לה לציור לי מהסלון זה "מה את עושה?! את עושה אבק?!" מה אם לשאול אותי איך אני או משהו אחר?
באותו יום, אכלתי והכל התחלתי לעשות אבק בערב עשיתי בחדר שלה בחדר שלי ואז עברתי לסלון והיא הלכה לישון. ובטעות שכחתי 2 מקומות.
ביום למחרת היא אמרה לי "הלכת לישון וברחת אה?"
שתבינו שביום לפני (היו עוד המון ריבים איתה פחות קשורים) סיפרתי לאחותי והיא שאלה אם אני רוצה ללכת לישון אצל (חברה שלה ואחותה שחברה שלי) ואמרתי לה שלא היום אולי מחר בערב כי צריך לעשות מטאטא ספונג'ה כי אמא שלי בת 50 ולא יכולה לעשות את זה לבד.
שתבינו שלמרות כל הריבים שהיו לי באותו יום אני עדיין חשבתי עליה.
אבל מה היא אומרת לי? שברחתי?

שואל השאלה:
אמא שלי לא בנאדם שמקשיב.
גם אחותי עברה את זה. צריך להראות לה באותה מידה.
הקטע הוא שאני לא מסוגלת להתנהג ככה. במיוחד לא לאמא שלי. זה פשוט רוע. לא מתנהגים ככה לאמא.
ואחותי אומרת שאין מה לעשות ככה צריך להראות כדי שהיא תבין במה טעתה.
כל החברות שלי גם ככה כלפיי האימהות ורק אני לא מסוגלת להתמודד איתה

מבינה אותך זה קורה לי כלכך הרבה ואני מתפרקת לבד בלילות.. את מוזמנת לדבר איתי תמיד אני עוזרת כמה שאני יכולה בלי תנאים אני מכבדת ומקבלת את כולם אני פה בשבילך ואם לא טוב לך במקום מסוים אז תדברי עם האנשים או שתלכי הן לא שוות אותך את כמה רמות מעליהן ואת נשמעת כלכך מדהימה

נסי לעמוד על שלך ולהיות תקיפה. תגני על עצמך