למה רק אחרי שחסמתי אותם אני פתאום קיימת?

כי רק כשקורה הנורא מכל הם מגיעים להבנה שאת היית משהו

שואל השאלה:
למה?

יש אנשים שלא מעריכים מה יש להם בידיים עד שקורה משהו משמעותי והם מבינים מה הפסידו

לא רוצה לצאת רעה אבל את חופרת על השאחה הזו כל יום, אל תתני לאנשים שלא שווים אותך כל כך הרבה מקום בחיים שלך

כי אנשים חושבים שאנשים מסויימים בחיים שלהם הם מובנים מאליו. ככה שרק ברגע שאת מעלימה את עצמך הם מבינים את זה שאת לא ושאת חסרה. וזה קורה הרבה וזה אוכל מבפנים לדעת את זה אבל יש אנשים שלא מעריכים. עכשיו אבל לפחות תדעי מי לא היה חבר אמיתי

היא לא חופרת, כנראה שאין לה עם מי לדבר והיא צריכה מקום לפרוק בו. זה מקום של שאלות והיא תמיד יכולה לשאול את זה שוב

שואל השאלה:
איך הם הבינו שאני חסרה?

כי אין מי שיכתוב להם. אין מי שידבר איתם כמו שאת שאת דיברת ואין אותך בעצם. ואת היית משהו אז ברגע שחסמת הם הבינו שאת לא רוצה להיות איתם בקשר יותר וזה אוכל אותם

שואל השאלה:
בעיה שלהם. הם לא היו צריכים להתנהג אליי ככה.

אני מסכימה ומחזקת. הם לא. אבל את תמצאי חברים שלא יעשו את זה. גם אם זה חבר אחד או שניים זה מספיק והם קיימים שם.

כי ברגע ש נעלמת להם מהחיים אז הם הבינו שהם הפסידו משהו