שמתי לב שהרבה אנשים מפחדים להיות לבד, למה אתם מפחדים מזה?

הם לא בדיוק מפחדים שהם לבד. הם מפחדים שהם לא יהיו לבד. ושיש מישהו איתם והם לא יודעים כביכול כמו פורץ או רוצח ושטויות כאלה

אני לא פוחד מזה.
אבל חברים שלי שפוחדים מלהיות לבד חוששים מהאפשרות של השקט, הם לא אוהבים את הזמן שבו הם צריכים לחשוב ולעמוד מול המחשבות שלהם באופן פרטי.

אם קורה משהו, למשל פורץ או לא יודעת, הרבה יותר קל לחוות את זה עם מישהו, להרגיש "בטוחים" כי יש מישהו איתם..
ככה לפחות אני מרגישה לפעמים

אני לא מפחדת להיות לבד,
אני מפחדת מהסיבה שכנראה אני לא ;)

שהם לא יסתדרו לבד
שלא יהיה עם מי לדבר שלא יהיה מי יתמוך בכל דבר

דווקא אני אוהבת להיות לבד
מצטרפת לשאלה

אני לא מפחדת להיות לבד
אני לא אוהבת להיות לבד
זה מכניס לי מחשבות לראש ואני נכנסת לתוך עצמי ושוקעת בתוכי
כשאני עם סביבה אני יותר מודעת יש לי יותר מצב רוח אני נראת יותר טוב ומרגישה טוב
כשאני לבד אין לי חשק לכלום

לא טוב האדם לבדו. זה למה אלוהים ברא את האישה. שיהיה לנו עניין בחיים. ולהיפך. כל מה שצריך זה אהבה. ככה אף פעם לא מרגישים חוסר.

אני ממש מפחדת להשאר לבד וזה הפחד הכי גדול שלי, כי אני מרגישה חסרת ביטחון ברמות וגם קשה לי להכיר אנשים לבד ויש שקט מביך כזה וכלום לא הולך לי ונראלי שאני ממש בדרך להשאר לבד. כאילו אני מכירה המון אנשים אבל בתכלס אין לי הרבה חברים

לחלק מהאנשים לא קל להיות לבד כי הם אוהבים את הרעש הסביבה ותשומת הלב אבל גם לאהוב את הלבד זה בסדר גמור