7 תשובות
לא הבנתי כלום אבל נשמע מעניין
שואל השאלה:
^^אבל אם הזמן הזה הושתל לך במוח והוא לא באמת קרה?
^^אבל אם הזמן הזה הושתל לך במוח והוא לא באמת קרה?
שואל השאלה:
^לא יודע, כאילו היקום נברא ככה
^לא יודע, כאילו היקום נברא ככה
וואי אחי תקשיב אני מבטיח לך שגם אני חשבתי על זה פעם!! אגב גם השם שלי זה אוהד
מה????
ברכותיי, חשבת על תסריט מקוצר למטריקס, הזמן והמרחב הם אשליה שמושתלת לכולנו בראש כהוויה של מציאות שאנו חיים בתוכה ומבצעים בחירות וחושבים שיש לנו שליטה.
ואגב אם התרחיש הזה היה קורה והיינו חיים בלולאה של חמש שניות - אני לא רואה שום פואנטה או הגיון בלהוסיף לכל אינדיבדואל עוד זכרונות ואז לגרום לו לעשות את אותו המעשה שוב ושוב כי הדבר המשותף לכולנו זה שיש לנו רצון לעשות מעשים וכאשר אנו עושים אותם הם מתקיימים כזכרונות במוחנו כך שיצא שנגיד ואחד התרחישים מתקיים והתרחיש הוא שיש אדם שמוזג לעצמו מים וזה הלופ שהוא חיי בו ואז נשאלת השאלה, האם כשהוא מסיים למזוג לעצמו מים וכנראה שהוא אדם שיש לו רצונות ויש לו רצון לבצע מעשה אחרי מזיגת המים זה מתווסף לו לזיכרון כאילו הוא כבר עשה את המעשה ואז הוא חוזר למזוג מים? כי יש פה כמה בעיות - הלופ מתבצע רק על המעשה ועל האדם שמבצע אותו או על כל סביבתו? כי אם זה על כל סביבתו הסביבה שלו אמורה להיות אותה סביבה וכתוצאה מכך האדם נשאר במקומו בעוד שכולנו מתקדמים בזמן - אם היינו חיים בלופים של 5 שניות לא היינו יכולים לדון על הנושא הזה עכשיו ברשת מפני שדיון ברשת זאת פעולה שיכולה להמשך מדקות ספורות לימים שלמים, מה שהיה קורה זה שכולנו היינו עושים את אותו המעשה שוב ושוב וברגע שהיינו מסיימים לעשות אותו כל פעם המעשה היה נמחק מהזיכרון שלנו ומשאיר אותנו עם כל הזכרונות שהושתלו לפני עשיית המעשה ואז באמת היינו חיים בלופ של 5 שניות מבלי לדעת אבל ההבדל כאן זה שזכרונות חדשים נוצרים אצלנו במוח כל הזמן.. ובעקבות זה אני חושב שאם יש לופ הוא כנראה יותר ארוך , וכשאני כותב יותר ארוך אני מתכוון לעשרות - מאות שנים, עשרות - אדם חיי חיים מלאים באשליה ולבסוף מת והכל חוזר על עצמו שוב ושוב ומאות או יותר - תרבות/ יקום / מציאות שמתקיימים בלופ כי אם אני שם סטופר ל 6+ שניות ומחכה עד שהוא יסתיים או מפסיק אותו בעצמי התיאוריה שלך הופרכה ובגלל זה אני כותב שהפקטור המרכזי להצלחת התיאוריה הוא זמן, וכמות זמן גדולה בהרבה ממה שאתה הצעת.
ואגב אם התרחיש הזה היה קורה והיינו חיים בלולאה של חמש שניות - אני לא רואה שום פואנטה או הגיון בלהוסיף לכל אינדיבדואל עוד זכרונות ואז לגרום לו לעשות את אותו המעשה שוב ושוב כי הדבר המשותף לכולנו זה שיש לנו רצון לעשות מעשים וכאשר אנו עושים אותם הם מתקיימים כזכרונות במוחנו כך שיצא שנגיד ואחד התרחישים מתקיים והתרחיש הוא שיש אדם שמוזג לעצמו מים וזה הלופ שהוא חיי בו ואז נשאלת השאלה, האם כשהוא מסיים למזוג לעצמו מים וכנראה שהוא אדם שיש לו רצונות ויש לו רצון לבצע מעשה אחרי מזיגת המים זה מתווסף לו לזיכרון כאילו הוא כבר עשה את המעשה ואז הוא חוזר למזוג מים? כי יש פה כמה בעיות - הלופ מתבצע רק על המעשה ועל האדם שמבצע אותו או על כל סביבתו? כי אם זה על כל סביבתו הסביבה שלו אמורה להיות אותה סביבה וכתוצאה מכך האדם נשאר במקומו בעוד שכולנו מתקדמים בזמן - אם היינו חיים בלופים של 5 שניות לא היינו יכולים לדון על הנושא הזה עכשיו ברשת מפני שדיון ברשת זאת פעולה שיכולה להמשך מדקות ספורות לימים שלמים, מה שהיה קורה זה שכולנו היינו עושים את אותו המעשה שוב ושוב וברגע שהיינו מסיימים לעשות אותו כל פעם המעשה היה נמחק מהזיכרון שלנו ומשאיר אותנו עם כל הזכרונות שהושתלו לפני עשיית המעשה ואז באמת היינו חיים בלופ של 5 שניות מבלי לדעת אבל ההבדל כאן זה שזכרונות חדשים נוצרים אצלנו במוח כל הזמן.. ובעקבות זה אני חושב שאם יש לופ הוא כנראה יותר ארוך , וכשאני כותב יותר ארוך אני מתכוון לעשרות - מאות שנים, עשרות - אדם חיי חיים מלאים באשליה ולבסוף מת והכל חוזר על עצמו שוב ושוב ומאות או יותר - תרבות/ יקום / מציאות שמתקיימים בלופ כי אם אני שם סטופר ל 6+ שניות ומחכה עד שהוא יסתיים או מפסיק אותו בעצמי התיאוריה שלך הופרכה ובגלל זה אני כותב שהפקטור המרכזי להצלחת התיאוריה הוא זמן, וכמות זמן גדולה בהרבה ממה שאתה הצעת.
יכול להיות, אבל זה לא משנה כלום
באותו הנושא: