אני פשוט זועמת

הרגע נמחקה לי שאלה שכתבתי 10 דקות. אז אני אתחיל מחדש
אני בת 12, הורים גרושים לאמא יש חבר.. שני אחים גדולים אחד בן 20 בצבא ובקושי בבית, שני בן 31 גר עם ארוסתו. אין ביניהם קשר דם*
אבא שלי גר בחול ואמא שלי "סיפרה" לי (היינו באמצע לריב כי אמרתי לה שאני לא אוהבת את חבר שלה ונמאס לי שהוא פה כל יום כל היום ושאני מתגעגעת לאבא שלי, מפה לשם היא אמרה לי שהוא גר לא לבד קפאתי לא יודעתי מה לעשות פשוט שתקתי והיתרוקנתי מבפנים לא ראיתי את אבא שלי כבר חצי שנה) אני הכי אוהבת את אבא שלי אבל אני לא יכולה לעבור לגור איתו כי הוא גר בחול וכל החברים והתחביבים שלי פה. אז נדפקתי איתה עוד ל6 שנים. ולפני שאני מספרת מה קרה.. לאחרונה בגלל אמא שלי יש לי התקפי חרדה פעם אחת לא ממש גדול ופעם אחת סבתא שלי שגרה מתחתינו הייתה צריכה לשבת ולחבק אותי חצי שעה כדי שאני אפסיק לבכות. וסוג של התקפים קטנים עכשיו, אני יכולה להתחיל לרעוד או לבכות או להתעצבן על כלום (לא קשור להורמונים וגיל ההתבגרות) ונעבור למה שקרה.. החדר של אמא שלי מעל המטבח ויש לנו מנורה שהיא קצת לא מחוברת לתקרה.. ופתאום אני שומעת שיש רעשים בהתחלה חשבתי שזה מבחוץ ואז קלטתי שזה מהמנורה ומהחדר שלה... אתם יכולים להבין מה קרה. עליתי למעלה הצמדתי את האוזן לדלת שלה ו... אחרי כמה דקות סוף סוף דפקתי (הייתי בהלם) היא פתחה ושאלה מה עניתי לה: אפשר יותר בשקט? היא שתקה לרגע ושאלה עוד פעם מה?! אמרתי לה אותו דבר היא אמרה כן ותרקה את הדלת. אני לא יודעת איך להסביר אבל אני רועדת עכשיו ובוכה כל רגע ופשוט מוכנה להרוג עכשיו מישהו, ואני שאיכשהו מחר היא תתעצבן עלי וזאת תיהיה אשמתי או שהיא פשוט תתעלם כאילו לא קרה כלום. אני פשןט לא יודעת מה לעשות באמת והייתי צריכה לפרוק את זה לקחתי 2 כדורים וטיפות להרגעה וכלום לא עוזר עבר בסיבות השעה וחצי מאז שלקחתי אותם. טוב סליחה שחפרתי תהנו עם המשפחה שלכם ):)