היי, תוכלו להכנס לשאלה? זה ממש חשוב.

כשדברתן על זה, מה היה תוכן השיחה? האם אמא שלך קיבלה את טענתך? האם רבתן, או שהצלחתן לשוחח בנחת ובבגרות?

תנסי לדבר עם בן משפחה אחר, אולי יש ביניכן אי הבנות ואפשר לתקן את זה.
אם זה לא עובר, פשוט תנסי לתפוס קצת מרחק, תצאי יותר מהבית ותשתדלי לא לדבר איתה על נושאים שעלולים להרגיז אותה.
אני יודעת שבטח נמאס לך מזה, אבל תנסי לדבר איתה, תבואי בגישה אחרת, תנסי לפתוח את הלב שלך ולהגיד לה איך את מרגישה.
אם תעשי את זה כמו שצריך, אני בטוחה שזה ניתן לתיקון והבנה.

תקשיבי כדאי שתדברי איתה יום אחד על זה שיש לך המון לחץ על המבחנים והכל ואת נותנת את כל מה שאת יכולה ושאם הדרישות שלה בציונים יותר גבוהות אז פשוט תסבירי לה שאת לא יכולה יותר ממה שאת מסוגלת בגלל כל הלחץ

שואל השאלה:
סופרותם, זאת לא שיחה אחת, כל שיחה היא צועקת עליי, כל שיחה היא חושבת שיש לי כוונה רעה ושאני בכוונה מנסה להעליב או משהו כזה..? אני אפילו לא יודעת למה היא מתייחסת אליי ככה... היא תמיד מתחילה לצעוק עליי ואז כמובן השיחה לא מתנהלת בנחת ובבגרות.
potterhead^ אבא שלי מנסה לגרום לה להבין את זה מתיי שהיא צועקת עליי ללא סיבה אמיתית לפחות לא מהכוונה שלי שאף פעם לא רעה. אני יוצאת המון מהבית, לבלות עם חברים ודברים כאלה, לתפוס עוד יותר מרחק זה כבר לא יעזור אני חושבת, אני גם לא יכולה לעשות את זה. היו לנו הרבה שיחות שהסברתי לה איך אני מרגישה מכל הלב אבל זה לא עזר, אף אחת מהשיחות האלו לא עזרה.
arikisking^ זה לא רק הציונים אבל זה באמת חלק גדול מזה, בכל מקרה אצלי ספציפית זה שונה בנוגע ללימודים בגלל שאני לוקחת ריטלין והלימודים אצלי כרוכים בהרבה יותר לחץ וזה באמת קשה לי אבל אני מתמודדת עם זה לעומת הצעקות של אמא שלי שפשוט גורמות לי להיות עצובה.
תודה על התשובות.

אני חושבת שכדאי לדבר איתה בשיחה רגועה ושזה נורא לחוץ לך ככה כי את משקיעה המון ורוצה להצליח והדרישות שלה גבוהות מאוד וקשה לך לעמוד בהן...
תסבירי לה שהלחץ והדרישות מקשים עלייך להגיע להישגים גבוהים יותר, ושלדיתך את תצליחי הרבה יותר אם תקבלי יותר רוגע ולא יציבו לך דרישות.

שואל השאלה:
karma is a bitch^
זאת הבעיה, כבר דיברתי איתה על זה כל כך הרבה פעמים שאני אפילו לא יכולה לספור, אף אחת מכל עשרות השיחות שעשינו לא עזרה, המצב השתנה לאומיים ואז כאילו לא קרה כלום- היא ממשיכה.

יש לי הצעה, תגידי לי אם את חושבת שזה יכול לעבוד:
יום אחד, למשל היום, נקי קצת את הבית. טטאי, שטפי כלים, דברים כאלה. כשאמא שלך תגיע הביתה מהעבודה, תכיני לה כוס קפה ותציעי לה לשבת ולדבר קצת.
תפתחי את השיחה בכך שתגידי שאת אוהבת ומעריכה אותה מאוד. את המאמץ הרבה שהיא השקיעה בגידול שלך ואת כל מה שהיא העניקה לך כאמא.
לאחר הריפוד הזה, תגידי לה שאת מרגישה שיש תקלת תקשורת ביניכן ושהיית מאוד רוצה לתקן את זה. שאלי אותה: "אמא, מה אני יכולה לעשות, לדעתך, כדי לתקן את הקשר בינינו? אני זקוקה להכוונה".
האם את חושבת שמשהו כזה יכול לעבוד?

חשבתי אגב על משהו נוסף כשקראתי את התגובה שלך. את אומרת שאת לוקחת ריטלין. יש סיכוי לא רע שגם לאמא שלך יש הפרעת קשב וריכוז לא מאובחנת. הפרעה כזו יכולה לגרום לבטחון עצמי נמוך מאוד ולתחושה מתמדת שכל העולם נגדך. אני אומרת את זה מנסיון, שלי ושל אמא שלי. כך שאני חוששת ששורשי הבעיה עמוקים יותר ממה שנראה.
כך או כך, עדיין כדאי לנסות לפתור את הבעיה הזו.

שכחתי לשאול האם יש בבית אחים נוספים ואיך אמא שלך מתנהלת איתם.

שואל השאלה:
תודה רבה, אני אנסה.

שואל השאלה:
יש לי אחות תאומה אחת, נראה שהיא יותר מעריכה אותה מאשר אותי, עליה היא לא צועקת.

אני מנחשת שאין לך מושג למה עם אחותך המצב שונה?

בכל אופן, נסי ועדכני אותנו. שיהיה בהצלחה!

זה לא רק אצלך זה גם קורה לי וגם לי יש אחות תאומה

#מזדהה

אנונימית יקירה,
נשמע כי את מאוד פגועה, בודדה, מאוכזבת, שקופה, מותשת, חסרת מקום מוגן ובטוח ואולי גם כועסת... אם אני מבינה נכון, את מסתובבת עם התחושה שאימך, מי שצריכה לתת לך את התמיכה, ההכלה, המקום המוגן, לא נמצאת שם, ואולי אפילו להיפך פוגעת במילים שחובטות בך ומכאיבות לך...

אני מניחה שזה מאוד מתסכל שלמרות ההשקעה והמאמצים שלך להצליח בלימודים, חברתית, ובאופן כללי להתרכז במה שטוב, יש מה שמוריד אותך, ואני מתארת לעצמי שזה אולי אפילו עוד יותר מרוקן כשזה מגיע מאמא...
לפעמים, אנחנו מוקפים באנשים שמתנהגים אלינו בצורה שאיננו מבינים למה ואיך, מה עשינו שגורם להם להתנהג ו/או לדבר אלינו בצורה כל כך לא נעימה וקשה... אנו מנסים להיות הכי בסדר, ושום דבר לא גורם להם לקבל אותנו כפי שאנחנו, ואולי את נמצאת בתחושה עמוקה שאת לא מספיק טובה, איך אימך לא מצליחה לקבל אותך, ואולי כל הזמן במחשבות מה תוכלי עוד לעשות על מנת להצליח להיות איתה בקשר שתרגישי יותר אהבה ממנה. לפעמים התחושה הזאת היא איננה שלנו, ולפעמים לצד השני יש קושי לקבל אותנו, בדיוק כפי שאנחנו, גם אם זה האדם שאמור להיות הכי קרוב לליבך

כתבו לך לפניי תשובות מאוד מרגשות ונוגעות ללב, עצות יפות וטובות, ואני רציתי להוסיף על כל הנכתב לפניי, שאם את עדיין מרגישה שאת לא מצליחה לתקשר איתה, עדיין בתחושת חוסר אונים ואבודה, אני רוצה להזמין אותך לצ'אט אנונימי ואישי שלנו, עמותת סה"ר. תוכלי לפרוק עוד ממש שעובר עליך, אולי אנו נוכל לעזור לך למצוא יחד את המילים לשיחה עם אימך, אנחנו נהיה שם איתך ובשבילך, ללא שיפוט והרבה הכלה, ויחד אולי נחשוב על דרכי התמודדות נוספות.
אני מצרפת את הלינק לאתר למטה, אפשר להתחבר גם מהנייד.
שלך,
מתנדבת סה"ר

שואלת יקרה,
יש עדכון?