אני מרגישה שלאמא שלי אין כוח אליי ולא אכפת לה ממני

כל החברות שלי תמיד מדברות עם אמא שלהן נוסעות איתן נפגשות איתן ורק אמא שלי נגד כל פעם שאני יוזמת איתה שיחה ורוצה להתייעץ איתה היא אומרת שהיא עייפה או אחרי אני יודעת שזה דברים קטנים אבל בחיים לא נסענו רק שנינו לבית קפה לדבר וזה מאוד חשוב ואני כל כך מקנא בילדות שכן אני כבר לא יודעת מה לעשות דיברתי איתה על זה מליון פעם והיא כל הזמן אומרת שלא נכון וממציאה תירוצים