היי, אשמח אם תכנסו לשאלה ותנסו לעזור לי.

אמא שלי מתייחסת אליי בצורה משפילה ולא מכבדת, היא צועקת עליי כל יום ותמיד חושבת שיש לי כוונות רעות, היא אומרת לי דברים רעים שאמורים להוריד לי את הביטחון העצמי (עברתי בעבר מספיק בשביל שמה שהיא אומרת לי עכשיו יוריד לי את הביטחון). אני מאוד חזקה נפשית, עברתי הרבה והץמודדתי עם הרבה דברים והיום השגתי כל מה שאפילו לא יכולתי לדמיין בעבר, הרבה חברים טובים, ציונים טובים בבית הספר, ואני מאושרת. על כל אחד מהדברים האלה עבדתי כל כך קשה, אבל נמאס לי. נמאס לי שאמא שלי צועקת עליי כל יום, שהיא חושבת שיש לי כוונות רעות, שהיא חושבת שאני מדברת אליה לא יפה. גם אם אני מדברת בצורה מכבדת ובוגרת זה נגמר בזה שהיא חושבת שדיברתי אליה בטון לא מכבד או משהו כזה אני אפילו לא יודעת מה היא חושבת אבל היא מתחילה לצעוק עליי ולכעוס עליי. יש לי אחות תאומה ואליה היא מתייחסת יפה יותר, אני לא אומרת את זה מנקודת המבט שלי, זה מאוד קל לשים לב להבדלי ההתנהגות שלה אל כל אחת מאיתנו. היא מתנהגת אליי ככה כבר ארבע שנים, לפעמים אפילו מצפה ממני להרבה יותר ממה שאני יכולה, אני מצטערת אבל לא יעזור כמה היא תרצה לא יהיה לי מספיק כח רצון רק בשביל שהיא תהיה מרוצה, השנה הייתה לי תעודה טובה כי אני רציתי, לא כי היא לחצה עליי כאילו אני רובוט. אם באמת הייתי מתנהגת אליה לא יפה כנראה שאני הייתי שמה לב לזה באחת מארבע השנים בהן היא מתנהגת אליי בצורה כזאת, כל יום אני בוכה בגלל היחס הזה, היא זרקה לי את הטלפון על הרצפה בכוונה כבר שלוש פעמים, היום הייתה הפעם השלישית בשלוש השנים האחרונות, כל המסך שבור. לא מספיק שאני לא אמרתי להורים שלי שאני בקושי יכולה לעשות דברים בטלפון שלי כי הוא די מקולקל כדי שהם לא יבזבזו עליי כסף עכשיו אמא שלי זרקה לי אותו שוב על הרצפה. באמת שכבר נמאס לי מזה, דיברתי איתה על זה כל כך הרבה פעמים שאני אפילו לא יכולה לספור, ניסיתי לשנות את היחס שלי אבל זאת רק הייתה העובדה שלא משנה כמה "טוב" אני אתנהג היא תמשיך לצעוק עליי ולהשפיל אותי, אני לא ילדה טיפשה, אני לא ילדה רעה ובטח שלא עם כוונות רעות. תוכלו לעזור לי? אני רוצה להפסיק את זה, נמאס לי מההשפלה הזאת, מהיחס הזה, זה מעיק עליי וזה קשה, עם כמה שאני חזקה נפשית זה פשוט קשה. מה אני יכולה לעשות לגבי זה? ניסיתי כל כך הרבה דברים אבל אולי יהיו לכם רעיונות. יום טוב.