שאלה בישביל דתיים וחרדים

ננסה למנוע זאת. אבל אם לא לא נשנא אותה חלילה.

וואו קודם כל זאת שאלה חכמה מאוד וקשה,

לא יודעת איך הייתי מגיבה,
אבל ברור לי שלא הייתי מפרקת חבילה בכזאת קלות,
זה היה קשה,

אגב, איך את היית מרגישה לגבי זה ?

אני לא אמנע ממנו אבל אני אתאכזב

זאת תהיה החלטה שלו/לה אבל אני כן אתאכזב ואנסה לקרבו כי זה בכול זאת החינוך שרציתי להנחיל לו/ה. אבל בשום אופן לא אנתק קשר

לא יודעת להגיד בוודאות איך אני אגיב
יהיה קשה, אני אשאל אוצו למה ואדבר איתו על זה
אני אשתדל לתת את החינוך של הגת בצורה הכי טובה ככה שלא ירצו לצאת הדת בעתיד.
אני ארבל אותו אהיה איתו בקשר עדיין כמובן

זאת שאלה היפוטיטית כי אי"ה יהיה לי השכל לדעת איך לחנך את הילדים שלי שלא יגיעו לטעויות כאלו.

אם הבן שלי יהיה אתאיסט ח"ו, אני אוהב אותו בדיוק כמו אחים שלו ואדאג לו לא משנה מה הוא יעשה בחיים.
אם הוא יבחר ללכת עם התורה ולקחת את זה כהתמודדות, אעזור לו ואבדוק עם רבנים כדי לדעת מה לעשות. הוא כנראה ילך איתי לשיעורים מסויימים או לרבנים פרופסורים שיענו לו על שאלות.
אם הוא בוחר להתגאות בזה, ולא ידבר על זה עם אחים שלו ויראה להם כמה זה 'כיף' ו'צודק', הוא ישאר בבית.
אם הוא ינסה לשכנע את אחים שלו ולשבור את חוקי הבית (והתורה), אני ארחיק אותו מהם בדיוק כמו מה שאעשה אם הוא מעשן ומשכנע אותם גם לעשן. הוא ישאר הבן שלי ואוהב אותו מכל הלב, אדאג לו להכל. אבל הוא *בחר* ללכת נגד חוקי הבית ולא אתן לא לפגוע באחים שלו.

יפריע? וודאי, למנוע? אין טעם
^בערך כמוך