7 תשובות
לא יורידו אותך אל תדאגי, ואם כן את לגמרי יכולה לערער על זה כי זה לא הגיוני שבגלל מצב נפשי גורמים לך לעשות פחות יחידות
אנונימית
אסור להוריד אותך הקבצה בלי אישור שלך. מותר רק להמליץ לך לרדת.
אם הדברים האלה חשובים לך אבל עדיין יש לך הרבה עומס שמקשה עלייך תנסי למצוא משהו אחר להקל בו או דברים שיעשו לך טוב ויקלו עלייך בתקופה הזו.
ואם יאבחנו אותך זה דבר טוב, כי אז תוכלי להתחיל טיפול שמותאם למצב הנפשי שלך והוא ישתפר.
אם הדברים האלה חשובים לך אבל עדיין יש לך הרבה עומס שמקשה עלייך תנסי למצוא משהו אחר להקל בו או דברים שיעשו לך טוב ויקלו עלייך בתקופה הזו.
ואם יאבחנו אותך זה דבר טוב, כי אז תוכלי להתחיל טיפול שמותאם למצב הנפשי שלך והוא ישתפר.
שואל השאלה:
אז כדאי להגיד למחנכת? אני עוד לא מאובחנת אבל יש לי מלא עבודות לחופש שדחיתי ואני חייבת הארכה..
אז כדאי להגיד למחנכת? אני עוד לא מאובחנת אבל יש לי מלא עבודות לחופש שדחיתי ואני חייבת הארכה..
אנונימית
אם המחנכת שלך מבינה ואת מרגישה בנוח לשתף אותה אז תספרי לה, זה יכול מאוד לעזור.
לי יש מחנכת גרועה שאני די מתעבת אז בדברים כאלה אני פונה ליועצת בדר"כ, זו גם אופציה.
לי יש מחנכת גרועה שאני די מתעבת אז בדברים כאלה אני פונה ליועצת בדר"כ, זו גם אופציה.
אני הייתי ממליץ לדבר עם יועצ/ת ביה"ס.
בזמנו אמרתי לה שתנסה לדאוג שהמורים יֵרדו לי קצת מהגב ונראה לי שזה עבד.
בזמנו אמרתי לה שתנסה לדאוג שהמורים יֵרדו לי קצת מהגב ונראה לי שזה עבד.
אנונימית יקרה,
נשמע שהדיכאון שאת מתמודדת עימו כעת שואב אותך חזק, כאילו השתלט עליך מבפנים ולא מאפשר לך לתפקד כמו שאולי היית רוצה.. ונדמה כי יחד עם הכאב הפנימי ישנו גם חשש לגבי הבחוץ.. הסביבה.. כיצד הם יגיבו? מה הם יחשבו עליך? האם תוכלי לעמוד בציפיות?..
אני משערת כמה המעבר לכיתה י"א, העומס, הדרישות הרבות שמגיעות עימה ועם המסגרת ה"נבחרת" לדברייך בה את נמצאת יכולים לעורר פחדים ושאלות רבות שבוודאי לא מוסיפים ומקלים על מצבך..
אך נראה כי בשאלתך את מביעה גם רצון לכך שיקבלו אותך כמו שאת, עם הדיכאון.. שיראו אותך מעבר לשחור שבפנים ויעזרו לך להתמודד למרות הכל.. כמה כוחות זה בוודאי דורש ממך לפנות ולבקש את העזרה הזאת..
יקירה, אני מזמינה אותך, אם תרצי, לאתר שלנו של עמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת, שם יש צ'אט אנונימי, בו תוכלי לפרוק ולשתף את אחד המתנדבים שלנו במה שעובר עלייך, לדבר עם מישהו שאכפת לו ולקבל אוזן קשבת במקום מכיל ומקבל.. ללא שיפוטיות. ושם תוכלו גם יחד אולי למצוא בעצמך את הכוחות והדרך לבקש את העזרה הזו שנדמה שאת כל כך כמהה לה.
מוזמנת כעת או בכל זמן שתרגישי צורך..
מחכים לך שם,
שלך,
מתנדבת סה"ר.
נשמע שהדיכאון שאת מתמודדת עימו כעת שואב אותך חזק, כאילו השתלט עליך מבפנים ולא מאפשר לך לתפקד כמו שאולי היית רוצה.. ונדמה כי יחד עם הכאב הפנימי ישנו גם חשש לגבי הבחוץ.. הסביבה.. כיצד הם יגיבו? מה הם יחשבו עליך? האם תוכלי לעמוד בציפיות?..
אני משערת כמה המעבר לכיתה י"א, העומס, הדרישות הרבות שמגיעות עימה ועם המסגרת ה"נבחרת" לדברייך בה את נמצאת יכולים לעורר פחדים ושאלות רבות שבוודאי לא מוסיפים ומקלים על מצבך..
אך נראה כי בשאלתך את מביעה גם רצון לכך שיקבלו אותך כמו שאת, עם הדיכאון.. שיראו אותך מעבר לשחור שבפנים ויעזרו לך להתמודד למרות הכל.. כמה כוחות זה בוודאי דורש ממך לפנות ולבקש את העזרה הזאת..
יקירה, אני מזמינה אותך, אם תרצי, לאתר שלנו של עמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת, שם יש צ'אט אנונימי, בו תוכלי לפרוק ולשתף את אחד המתנדבים שלנו במה שעובר עלייך, לדבר עם מישהו שאכפת לו ולקבל אוזן קשבת במקום מכיל ומקבל.. ללא שיפוטיות. ושם תוכלו גם יחד אולי למצוא בעצמך את הכוחות והדרך לבקש את העזרה הזו שנדמה שאת כל כך כמהה לה.
מוזמנת כעת או בכל זמן שתרגישי צורך..
מחכים לך שם,
שלך,
מתנדבת סה"ר.
לי העירייה והבית ספר סידרו ששנה הבאה אני אקבל סיוע בארגון זמן ובמקצועות שקשה לי (שזה רק המגמה) וסיוע נפשי, את יכולה לבדוק את זה אבל אני לא יודעת איך זה הולך כי ההורים שלי עשו את זה בלי שאני אדע וידעתי על זה רק כשזה אושר