7 תשובות
תרשמי מה שבאלך ומה שנראה לך נכון בסוף את זאת שקוראת אותו לא צריך ניסוחים ומבנים מסויימים תכתבי בצורה הכי טבעית שלך
אני משנה כל פעם בהתאם למה שאני רוצה לכתוב. סתם דוגמא, נגיד שאני כותבת על משהו משמח שקרה לי, אני מתחילה ב: "שלום לך!" ובלה בלה בלה בלה...
זה משתנה כל פעם
שואל השאלה:
ואם אני מתחילה רק עכשיו לכתוב (16) לספר קצת על העבר שלי?
אנונימית
אני לא כותבת "יומני היקר" בדרך כלל אני מתחילה את זה ב- "היום" / "השבוע" / "החודש"
כי אני לא כותבת כל יום, אלא רק מתי שזה מעניין, משמעותי וכו'
אם אני כותבת יום אחרי יום (במידה ואני כותבת יומיים ברצף) אז אני בדרך כלל מוסיפה "אוקיי" בהתחלה - "אוקיי אז היום"
אם זה אירוע בהמשכים אז אני מוסיפה שעה: "עכשיו, השעה __:__"
אבל אם זה לא קשור למקרה, אלא זו מחשבה או חזון אני עושה את זה באופן ספונטני, לפי התחושה שלי, אין מבנה שמייחד את זה.
ועוד משהו חשוב, השורה הראשונה של היומן שלי היא תמיד סוג של כותרת (לא מודגשת כ-כותרת, אבל בכל זאת כותרת) כך שבדרך כלל אני מוסיפה סמיילי לפי מצב הרוח שלי, אם מה שאני מספרת עצוב, אז הסמיילי עצוב, אם משהו משמח אז שמח, אם זה משהו מצחיק אז סמיילי צוחק וכו'
שואל השאלה:
ואם אני מתחילה רק עכשיו לכתוב (16) לספר קצת על העבר שלי?
אנונימית
אם את כותבת על העבר, את יכולה להתחיל בתאריך המקרה, אם זה בהמשכים אז את שנת ההתחלה או גיל ההתחלה.
את יכולה להוסיף פתיחה רשמית כמו "היום, התשעה באוגוסט ואני הולכת לשתף אירוע/מקרה/סיפור משנת___/שהתחיל בשנת____..."
אני כותבת פשוט, אני כותבת תאריך (לא כל יום אני כותבת אלה מתי שאני עצובה או לחילופין שמחה) ואז אני כותבת פשוט נגיד: " היום היה ככה וככה" או " איזה באסה זאת וזאת הבריזו לי" פשוט כותבת