אני לא מצליחה לבכות אצל הפסיכולוגית. מה לעשות?

יכול להיות את לא מרגישה בנוח לבכות לידה(?)

אל תנסי לבכות.. פשוט תשתפי אותה ואם תבכי תבכי ואם לא לא. אין מה בכוח

שואל השאלה:
דווקא אני ממש מחוברת אליה ואני כן מרגישה בנוח^^

מה בזה מטריד אותך? זה נשמע כאילו ממש היית רוצה לבכות אצלה, למה בעצם?

שואל השאלה:
^ בדיוק, אני רוצה
ואסביר למה, כי אני חושבת שהיא יכולה לעזור לי אם אני באמת אתן לרגשות שלי לצאת החוצה, ואני ממש רוצה שהן יצאו כבר פשוט זה מסתכל שהן יוצאות רק שאני לבד שאין אף אחד "שיעזור" לי
עריכה : אני כאילו חושבת שהבכי יעזור לי יותר להרגיש הקלה

אולי תנסי לשמוע מוזיקה עצובה או לכתוב משהו או לעשות מדיטציה שתעזור לך לשחרר את זה

אויש לא קראתי טוב.
לא שמתי לב שכתבת *לא*.
אז הנה הטיפ שלי אלייך-
תנסי לשמור בלב (כן, גם את הדברים הממש קשים.)
, וכשתבואי אליה, תפרקי הכל.
:)

אולי קשה לך להוציא את כל זה

שואל השאלה:
תודה רבה על הטיפים3>

על לא דבר יקרה

כנראה שהתחברתן ממש, וזה מקסים.
אני בטוחה שאת מרגישה לידה בנוח לבכות, וזה מצויין.
זה מעולה שיש לך מישהו לפרוק אצלו.
ואמרת שאת כמו "אבן חסר רגשות", אז שתדעי, שהבכי יכול לרכך אותך ולהפוך אותך לרגישה יותר, תאמיני לי.
לדעתי זה מצויין שאת בוכה אצל מישהו, שיש לך אל מי לשתף, שאת לא שומרת בלב.
זה דבר נורא חשוב, תשמרי עליו :)

תגידי לה התפקיד שלה זה להקשיב לך ולנסות לפתור לך את הבעיות

הבנתי.. לפעמים זה לוקח זמן להצליח לבכות אצל פסיכולוג. אני יודעת שלי הרבה פעמים יוצא שאני במין ניתוק כזה אצל הפסיכולוגית ואני מספרת לה על דברים שאני זוכרת שהרגשתי ופחות על מה שאני מרגישה באותו רגע כי אני לא מספיק מצליחה להתרכז באותו הרגע. מה שעוזר לי זה בכל זאת לנסות לתאר את אותו הרגע. גם להגיד לה שזה מוזר בעינייך שאת לא בוכה אצלה כשבדרך כלל את בוכה הרבה, וגם לנסות לתא את מה שאת מרגישה כשאת אצלה, בין אם זה ניתוק או הסחות דעת כאלה ואחרות. יותר לנסות להתמקד בכאן ועכשיו.