כשאני עם הכיתה שלי אני ממש סגורה וביישנית אבל עם החברות יוצא אני האמיתי

להתחבר לאנשים מהכיתה שלך

לאט לאט להתחבר אליהם להרגיש בנוח

שואל השאלה:
אבל איך אני ירגיש בנוח?

וואו זה פשוט סיפור חיי.. האמת שאנע באותו המצב.. מה שאני מנסה לעשות זה פשוט כל פעם שיש לי מה להגיד אני פשוט אומרת בלי לתת חשבון.. ומדמיינת כאילו אני עם חברות שלי

שואל השאלה:
שותפה לפשע, זה רעיון ממש טוב, יש לך עוד עצות?

אני מאוד רוצה לעזור לך טבל גם אני כזאת...

שני:), כמו שכבר אמרתי אני נמצאת במצב כמו שלך.. מה שרשמתי לך זה משהו שאני מנסה ולא תמיד הולך לי.. אני לא ממש מצליחה ותמיד יוצאת בדיכאון.. בכלל כל תקופת הסגר שהיינו בלי בית ספר ובלי כיתה שמחתי כלכך וממש לא רציתי לחזור לאותו מקום.. באופן כללי אני פתוחה רק במקומות מסויימים, עם החברים הקרובים שלי ביותר.. יותר מאשמח לדבר איתך על זה בפרטי כי אנחנו פשוו באותו מצב..