אני צריכה לקחת כדורים לדיכאון וחרדה

אני חושב שאפשרי להגיע לרמה שאת יכולה לשלוט על הרגשות שלך ולכוון אותם למקום חיובי. זה פשוט קשה - גם אני התרגלתי לראות הרבה אפור. היית אצל פסיכולוג?

אני מבינה אותך.
אין לך מה להשוות את עצמך לאחרים, כל אחד חי את החיים שלו ומתמודד איתם בצורה כזו או אחרת. אם לא עם כדורים, אז יהיו את אלו שכן אלכוהול, ויהיו את אלו שעם מוזיקה, או אנשים. תאמיני לי שלכל אחד קשה בחיים, לכל אחד יש את הנקודה הזו בחיים שהוא לא מאושר, לא משנה מה.
את לא מבססת את השמחה שלך על כדורים, את רק נעזרת בהם. הם יאפשרו לך את ההזדמנות לחוות וליצור חוויות, הם יתנו לך מוטיבציה לצאת ולהשיג את הדברים שאת אוהבת. הם רק דלת לדרך שיש רק לך.
אל תחשבי שאת לא בסדר לעולם, את בסדר גמור והעובדה שאת מסכימה להתמודד עם זה מדהימה בפני עצמה

ברור שאפשר לעבוד על זה ברמה הפסיכולוגית, ולהגיע למצב טבעי בלי דכאונות.

זה באמת תלוי אם את בדיכאון מאובחן או לא אבל. אם זה דיכאון שהוא לא קבוע - את יכולה לשפר ועוד איך

שואל השאלה:
אני מאובחנת. ואני מתחילה טיפולים פסיכולוגיים.

אני במצב שלך...
אני לוקח די הרבה כדורים (ללא עבר דיכאוני אלא כתוצאה ממשבר)
והמטרה היא להגיע לאיזון ואז להוריד לאט לאט את הכדורים וטיפולים פסיכולוגים קבועים
בהצלחה

כדור נגד דיכאון לא הופך אותך לשמחה, הוא מעלה את רמת ההורמון שתורם למצב הרוח במוח, ומטפל בתסמינים של דיכאון וגורם לכך שיהיה יותר קל לך להתמודד עם זה, לא חייב לקחת כדורים נגד דיכאון כל החיים, במיוחד אם את גם בטיפול עם פסיכולוג טוב ומתמידה, וככה לומדת לבד איך להתמודד עם מה זאת מרגישה.

וגם אם כדור גורם לך לשמחה, זה עדיף מלהיות עצובה, אין דבר פסול בזה יש אנשים כל יום שיוצאים לשתות אלכוהול או לעשן סמים בשביל לשמוח, למרות שאין מה להשוות פה זה כמו שהסברתי לא קסם כדור פוף אין דיכאון זו עבודה עצמית ביחד איתו והכדור רק מקל עלייך בתהליך

זאת החלטה שלך.
גם אני התמודדתי עם אותה דילמה בזמנו ולקח זמן רב עד שהחלטתי להתחיל לקחת. עם הזמן השלמתי עם זה, אין מה לעשות.

"השמש שלי זורחת דרך פנסי הרחוב
זה קצת מלאכותי
עדיף מאשר לכאוב כשהחושך מכסה אותי."