47 תשובות
וואו כנראה הייתי בדכאון של ממש, לא פשוט להיות לבד ומקווה לא להיות במצב שכזה ולא אף אחד אחר
לא הייתי מאחל לאף אחד את ההרגשה הזו,הרגשת נוראית אתה מתחיל לחשוב שאתה מה שהם אומרים ומתחיל סתם להוריד מעצמך.
שואל השאלה:
^מאחל לך המון הצלחה ומקווה שיהיה בסדר
אנונימי
אני מרגישה ככה ואני ממש עצובה אני לא רוצה שיתחיל הבית ספר אפילו שזה השנה האחרונה שלי
אנונימית
הרגשה רעה.. בדידות ועצב ודיכאון אולי
אני מרגישה ככה... לא מאחלת לאף אחד בחיים דבר כזה
ואם אני כבר כזאת?
לא מאחלת לאף אחד לעבור את זה, לפעמים האנשים הלא נכונים נמצאים בסביבה וזה נשמע ממש קשה ומבאס
Apf
לצערי יצא לי להרגיש ככה במהלך השנה בצופים וגם במשך כמה חודשים בבית ספר בשנה שעברה....
וזה ממש לא כיף, מרגישים בדידות וכאילו יש בך משהו בעייתי שגורם לאנשים לא לרצות להיות חברים שלך למרות שאת מנסה להיות הכי נחמדה וחמודה שיש. זה ממש חרא של הרגשה. זה לא שאנשים ממש יורדים עלייך או משהו כזה, לא גרוע ברמה הזו. אבל לאנשים לא אכפת ממך והם מתעלמים ממך ואני לא אשקר יש אנשים שאני מאחלת להם לעבור את זה.
אנונימית
הייתי מרגיש ממש רע, לא מאחל את זה לאף אחד
הרגשתי ככה בבית ספר עד כיתה ט' בערך כאילו היו ילדים שהייתי איתם אבל זה לא היה חיבור ממש הייתה לי חברה טובה לא מהבית ספר שעד היום אנחנו חברים אבל בבית ספר הרגשתי לא במקום טוב. לא רוצה לחזור להרגיש ככה יותר:)
הייתי מרגיש נורא, לא מאחל את זה לאף בן אדם
זו הרגשה נוראית ולא מאחלת לאף אחד לעבור את זה
אנונימית
הייתי סוג של

הרגשה טובה
זה כיף לשים פס על כולם (המילה השנייה שאפשר לשים פה הרבה יותר מתאימה, אבל האמינות שלי חשובה).
אני מעדיפה לא לדעת. באמת שאני חושבת שהיה לי מאוד מאוד קשה להסתדר ככה...
אני כזאת, זה נוראי ואני בוכה כל לילה לא מאחלת לאף אחד
אנונימית
פעם הייתי, זה דפק אותי מנטלית ואחת מתוך הרבה סיבות שאני היום על כדור פסיכיאטרי ומטופלת..
יצאצי מזה אבל זה קשה ומצלק
הייתי אומר יא בת זו*ה כו* אמא שלך הלוואי שהיה לך חצי ממה שיש לי גאנג גאנג
רע, לא מאחלת את זה לאף אחד
אם?
אנונימי
בודדה בעיקר זה ממש מבאס ומדכא
אני דיי ככה... לא כיף אתה יודע... בכלל לא כיף...
כבר יצא לי להרגיש מנודה חברתית.
מכיתה ג' עד כיתה ו' (עד שעברתי בית ספר) הייתי בוכה המון , עושה את עצמי חולה כדי שיבואו לקחת אותי הביתה רק בשביל לא להיות בבית ספר, תמיד היו מושיבים אותי הכי אחורה בכיתה ואפילו המורים לא היו שמים עלי ..

הייתי תמיד לבד , לא עשיתי שום דבר רע לאף אחד פשוט בלי סיבה לא היו איתי ... עשו עלי חרם ..
הייתי ילדה מלאה אז היה על מה לרדת .
והאמת , עכשיו אני בת19 , לפני גיוס(סימתי יב), ואני לא מצטערת שזה קרה.
זה שינה אותי , עשה אותי חזקה , בתקופה ההיא הייתי ביישנית ושקטה ואם מישהו היה אומר לי משהו לא נעים או מעליב אותי יש הייתי בוכה ולא החזרתי להם.
היום אם מישהו עושה לי דבר כזה או מדבר אלי לא יפה אני מראה לו מזה... אני לא אתן למישהו להעליב או להשפיל אותי, נהייה לי ביטחון , עשיתי שינוי במראה שלי (התחלתי להתאפר ,השיער שלי ארך ,רזיתי ועוד..)

וואלה אלה היו שנים נוראיות אבל עברתי לבית ספר אחר וזה עבר והיום אני גדלתי והתבגרתי ונהייתי חזקה יותר.
ואם אני רואה מישהו שזה המצב שלו אני ישר יוצאת להגנתו , כי אני לא אתן לילד לעשות דבר כזה לילד אחר..
הייתי נכנסת לדיכאון כנראה.
אם לא החברים שלי אני שוקעת לתוך עצמי ולא מתקשרת עם אף אחד
בערך בדיוק אותו דבר כי זה די המצב
רגיל
זו הרגשה נוראית.. זה מרגיש כאילו כולם נגדך ואין אף אחד שיכול לעזור גם אם הוא הייה רוצה
זאת הרגשה נוראית... הרגשתי אותה המון. זה פשט נורא.
אנונימית
וואלה אני הייתי מנודה חברתית בבית הספר
הרגשתי ממש לבד. בודדה לא יודעת פשוט כמו דחליל
אנונימית
היית פעם ככה והייתי טיפה בדיכאון
הייתי כזאת אבל בערך, זה היה יותר בגישה שלי, זה פשוט שובר ומרסק מבפנים
אנונימית
אני מנודה חברתית ואני מרגישה חרא ומרגישה בודדה ושונה ומעפנה ומשעממת וגם זה פוגע לי מאוד בביטחון ומגביר את החרדה החברתית שלי.
הייתי מנודה חברתית כל היסודי, כואב שלאף אחד לא אכפת ממך
אני כבר במצב הזה וזה לא כיף עם הזמן זה כבר מעיק ומתסכל שלא מוצאים חברים ואף אחד לא מתחבר אלייך ולא רוצה גם
אני כבר
אנונימית
למה אם :/
אנונימית
אני לא יודעת כי לא חוויתי את זה אני באמת לא מאחלת את זה לאף אחד כי בטח זה סבל
אני באמת מנודה חברתית :)
הרגשה נוראית ממש והביטחון יורד ממש ואני לא מאחלת אפילו לשונאים שלי להיות במצב כזה .
אנונימית
tbh לא היה לי כזה אכפת אם פשוט לא היו לי חברים
אם זה חרם או משהו אז היה לי לא נעים
רע ועצוב מאוד
אנונימית
זו באמת הרגשה נוראית, אף אחש לא רוצה להסתובב איתך, אתה לבד הרבה, לא רוצה לבוא לבית ספר, חוסר חשק בכללי..
הייתי מתחבאץ בשירותים או במקום אחר בשביל שלא יראו שאני לבד כי זה פידח אותי.
לא עושים עלי לרם או משהו אבל אין לי כל כך חברים יש לי אולי אחד שתיים וזה לא כיף בכלל בהפסקה נגיד בבית ספר אני לפעמים לבד
ונגיד עכשיו בתקופה הזאת אני לא נפגשת עם אף אחד כי אין לי עם מי זה פשוט לא כיף
הרגשה נוראית
רע מאוד
לא בשיא אבל צריך גם לדעת לאהוב להיות לבד עם עצמנו, בזמן שאתה מרגיש בודד נצל את זה להשקיע בעצמך (ספורט, לימודים, אנגלית, ואפילו לנסות להירשם לתנועות נוער או חוגים שאתה יכול להכיר חברים)
הרגשה נוראית