איך אתם דמיינתם את אלוהים בתור ילדים? רק אני דמיינתי אותו בתור ענן מדבר או בתור סבא שיושב על העננים

כזה כמו מישהו עם זקן כזה ותמיד חשבתי שהוא מתחת לספה במרפסת שלי

עד כיתה ב גם ענן מדבר ומאז עד כיתה ה בערך פשוט דמיינתי אותו כאדם בלתי מנוצח

ביצה ענקית

בתקופה שעוד דמיינתי איך הוא נראה
חשבתי שהוא ריבוע אדום בחלל חחחחח
אל תשאלו למה אין לי מושג

טינקרבל משום מה

אני דמיינתי אותו בתור רמקול גדול כזה של קריוקי וזה ממש מצחיק אותי שככה חשבתי שהוא נראה

שום דבר, מעולם לא האמנתי בו באופן רשמי נקרא לזה ככה. זאת אומרת, לא אמרתי "הוא לא קיים", אבל גם לא באמת האמנתי בו. זה טיפה מסובך, פשוט לא חשבתי על זה ממש, ככה שלא ,באמת דמיינתי את אלוהים כי מבחינתי לא חשבתי על זה שהוא קיים. אמ... זה טיפה לא ברור אבל בקיצור לא חשבתי שהוא קיים, אבל באותה מידה לא שללתי את קיומו. היום אני אתאיסט מלא, ובכלל לא מאמין באלוהים.

היה לי ויכוח בגן עם ילדים אם אלוהים הוא עגול או ריבוע


הייתי בצד של הריבוע

ראש בלי גוף שעשוי מענן כזה, ואי אפשר לראות ממש את הפנים

רוח