למה יהודים אתיופים אוהבים את דגל אתיופיה/עונדים צמידים בצבעי הדגל ועושים קעקועים של הדגל?

לא הבנתי, מה כואב לך

קצת גאווה מה הבעיה, גם לעדות האחרות יש גאוות משלהם, זה נכון אבל שהאתיופים עלו קצת מאוחר יותר ועדיין קשה להם להשתלב כמו המרוקאים והפולנים, לכן הם מרגישים צורך להדגיש את המקור שלהם אין בזה כל רע זה לא שהם רוצים לחזור לאתיופיה

למה זה ככ מציק לך אמאלה, כבר שאלת על זה לפני שתי דקות.
תנסה אתזה גם אתה במקום להתלונן על אחרים.
הם ממש לא היחידים שעושים אתזה אגב, אתה סתם נתפס עליהם וברור שהכוונות שלך לא טהורות.

שואל השאלה:
לא אמרתי שמפריע לי פשוט העדה הזאת היא כל כך יפה ומיוחדת ועצוב לי שאתם לא מרגישים חלק מהעם היהודי אחרי הכל במשך 2000 שנה שמרתם על היהדות והתפללתם לעלות לארץ ישראל ועכשיו שאתם כאן יש הרבה ילדים צעירים שחטשבים שהבית שלהם הוא אתיופיה.

קודם כל יש כל כך הרבה גזענות כלפיהם אז הם רוצים להראות שהם גאים במי שהם ומאיפה שהם באים ודבר שני, כיאילו מה אכפת לך מה עושים עם הגיף שלהם וזה גם לא כולם אל תכליל.

^^מי אמר שכל מי שעושה קעקוע שקשור לאתיופיה זה ממקום של "אי שייכות" לארץ? אני בטוחה שיש אתיופים שעושים דברים שגם קשורים לישראל ואתה סתם נתפס.
תתפלא אבל שאני ומשפחתי הלכנו לאתיופיה לקחנו איתנו דברים שקשורים לארץ והיינו ממש גאים בזה שאנחנו מישראל, ומי שעונד צמיד של צבעי דגל אתיופיה זה בא נטו ממקום של גאווה ואהבה לאתיופיה וזה לא סותר שום דבר שקשור לארץ.
"דע מאין באת ולאן אתה הולך".

לרוב זה קורה אצל אלה שנולדו וגדלו שם ולאחר שהם עולים לכאן עדיין יש להם חיבור לאתיופיה והרגשה של שייכות,לדעתי אין בזה שום דבר פסול כי הם גם מנופפים ומצדיעים לדגל ישראל.

שואל השאלה:
אני לא מבין על מה הכעס לא כתבתי את זה ממקום גזעני או נגד הכדה האתיופית, אם זה בה מסיבה של רצון לזכור את המורשת שלכם מאתיופיה ולא ממקום של חטסר שייכות לישראל ולעם היהודי אז זה מעולה פשוט העדה שלכם כל כך מיוחד ויפה שחבל לי עם תרגישו לא חלק מהעם היהודי.

למה כל העדות לא שומרות גם כן על הייחודיות שלהן?
זה שכולם ויתרו על מה שמייחד אותם לא הופך את אלה שממשיכים להחזיק בייחוד שלהם ללא בסדר..

שואל השאלה:
לא אמרתי לוותר על הייחוד אבל אנחנו צריכים לזכור שאנחנו בני אותו עם ולא עמים שונים ודגל של מדינה זרה לא הופך אתכם למיוחדים מה שהופך אתכם לעדה מיוחדת זה החגים העדתיים שלכם כמו הסיגד, המנהגים שלכם והתרבות שלכם.

למה שאלת את זה עוד םעם?

פעם היה כור היתוך, רצו שהיהודים שהגיעו ארצה ישכחו את ארץ מוצאם. כשהאתיופים והרוסים הגיעו (יותר מאוחר מעדות אחרות) העניין של הכור היתוך כבר היה פחות פופולרי, אז הם יותר גאים במוצא שלהם.

כי בא לנו.
מתגעגעים למקום הזה, לאנשים שם.
רוצים להרגיש מחוברים לאתיופיה, זה לא קשור לתחושת שייכות פה.

שתדע לך שמרוקאים הם האנשים הכי גאוותנים כשזה מגיע למרוקו. זאת לא רק העדה שלי.
חחח כתוב לך בפרופיל שאתה מרוקאי.

שואל השאלה:
julio macias
אני מרוקאי וגאה בעדה שלי אבל לא במדינה מרוקו, אני גאה בקהיילה היהודית שהייצה במרוקו וממנה השורשים שלי ואין לי שום קשר רגשי למדינה הזאת.

אבל גם באתיופיה נמצאת העדה שלי וגם במרוקו נמצאת העדה שלך..
אין שום קשר למדינה או לדת אני מדברת על מסורת ומנהגים, דברים שמאפיינים את כל האתיופים.

שואל השאלה:
אבל אתה לא מבין שהיהודים באתיופיה/מרוקו/פולין לא רצו לחיות באותן המדינות וחלמו לעלות לארץ ולהתנתק מאותן מדינות? היהודים בגולה (מחוץ לארץ ישראל) התפללו וחלמו לעלות לארץ במשך 2000 שנה ועכשיו שאנחנו סוף סוף כאן אתם חושבים שהשורשים שלכם הם שם וזה לא נכון השורשים שלכם פה כי פה אבותינו היו לפני 2000 שנה.

שואל השאלה:
הינה הוכחה לרצון של יהודי מרוקו וספרד לעלות לארץ: רבי יהודה הלוי (ספרדי/מרוקאי) כתב "ליבי במזרח (ארץ ישראל) אך גופי במערב (ספרד)

וגם ביתא ישראל (יהדות אתיופיה) חלמו על ירושלים ולעלות לארץ.

שואל השאלה:
לאיפה את יותר מחוברת לארץ ישראל או לאתיופיה?

לשניהם באותה המידה.

שואל השאלה:
לזה התכוונתי

למה אתה מתכוון ?
אסור לי להיות מחוברת לפה כי אני יהודיה ונולדתי פה וגם לאהוב את ארץ מולדת אימי וסבתי?
אסור לי להרגיש מחוברת ל2 מקומות ??

שואל השאלה:
זה בסדר אבל באותה מידה?
זו ארץ אבותינו, ארץ התנ"ך המולדת של העם שלנו שאליה אבותינו התפללו לעלות במשך 2000 אז איך להשוות?

(אני בת, לא בן !!)
אבל השורשים שלנו באמת שם.
ההורים שלי גדלו שם, הסבים, ההורים של הסבים...
ברור שהם רצו לעלות אבל אף אחד לא רוצה לשכוח את ראש השנה האתיופי, את הלבוש, את המאכלים...

לדעתי זה הכי יפה , ואתיופיה זה חלק ענקי מהזהות שלהם תחשוב שרוב ההורים נולדו שם והרבה מהם עדיים מדברים לילדים שלהם אמהרית בבית ועדיין עושים את המנהגים ולבוש המסורתי ובכללי זאת ארץ מהממת עם תרבות עשירה ומטורפת. אפשר גם וגם לא חייב לאמץ רק חלק אחד ואין שום טעם להדחיק חלק עצום מהזהות שלך. אגב חייבת לציין שאומנם האתיופים לפי איך שזה נראה לפחות זאת העדה הכי גאה אבל אני רואה הרבה דעות "מנופפות" בזהות שלהם בגאווה אני רואה הרבה מרוקאים מתגאים בזהות שלהם באוכל שלהם(כל הקוסקוס דג מרוקאי מופלטה ספרינג' וכו) חוגגים מימונות רוסים שחוגגים נובי גוד דוברים רוסים חלק(באמת שכל הכבוד להם אני מצטערת שאני לא יודעת את השפה של העדה שלי)
ובכלליות אני חושבת שיש לזה גם קשר לזה שהאתיופים עלו הרבה יותר מאוחר מאשר העדות האחרות ,אם תשים לב גם הרוסים עלו בערך באותה תקופה מאוד שומרים על הזהות הרוסית וגם עצם זה שאומנם האתיופים כן היו נבדלים באתיופיה וכן לפעמים סבלו מאנטישמיות אבל ממש לא ברמה של השאכנזים ועדות המזרח שעברו פוגרומים ושואה יכול להיות שאני טועה אבל אני חושבת פשוט שהם פיתחו קשר יותר חזק למדינה ולעומת האחרים הרגישו קצת פחות נבדלים ופחות שנואים זה לפחות איך שאני רואה את זה .

אבל אף אחד לא אמר שהם אוהבים יותר את אתיופיה מישראל רק כי כי הם מעריכים את התרבות שלהם..

שוב אני חוזרת למה אי אפשר גם וגם? למה חייב לבחור אחד מהם בזמן ששתיהן מרכיבים גדולים מהאישיות שלהם ולוקחים חלק ענק מהחיים שלהם, הם גדלים לתרבות הזו תחשוב שהיית גדל בבית עם ערבית הורים שהרבה פעמים בקושי דוברים עברית מאכלים מהמדינה מוצא כל הזמן שומע בבית טלוויזיה מהמדינה הזו גדל כל החיים על שירים בשפה הזו(אני אומרת שפה וזה קצת בעייתי כי ערבית זאת שפה שמדוברת בהרבה מדינות בניגוד לאמהרית שהיא ספציפית מאוד לאתיופיה וארתריאה אז זה קצת שונה כן) ובקיצור בבית אתה סופג את התרבות הזאת והמנטליות הזאת . ואני רוצה להגיד עוד משהו שיכול להיות שלא תסכים איתי עליו או לא תבין אותו אבל בצורה מסויימת חלק מהאתיופים מקבלים לפעמים יחס שונה בגלל הזהות או החזות שלהם ( שחורים/אפריקאים) אתה מודע לתדמית שיש לזה אז לדעתי גם זה גורם להם דווקא ליותר גאווה בזהות ולאמץ אותה יותר. ושוב אתה צריך להבין שזה שהם מאמצים מאוד את הזהות האתיופית שלהם לא אומר שהם לא מאמצים באותה צורה את הזהות היהודית והישראלית פשוט כשאתה חי במדינת ישראל וכולם פה יהודים יכול להיות שזה יותר מובן מאליו כזה

אפשר לאהוב שתי תרבויות באותה המידה אני לא רואה כאן בעיה

מה פסול בלהיות גאים בעדתנו?

שואל השאלה:
1, זה בסדר לשמור על התרבות והמנהגים של העדה ולאהוב את הארץ הזאת (שהיא באמת יפה מאוד לדעתי) אבל את אוהבת יותר את ארץ ישראל או את אתיופיה? את דגל ישראל או דגל אתיופיה?

2, מימונה זה חג יהודי שמציין את כניסת בני ישראל לארץ ישראל אחרי יציאת מצרים והנדודים במדבר ולא כמו הנובי גוד שהוא חג רוסי חילוני ולא קשור לעם היהודי, ולהתגאות באוכל של העדה זה בסדר גם אתם יכולים להתגאות באוכל שלכם.

לדעתי העובדה שחלקכם קשורים לדגל אתיופיה יותר מלדגל ישראל וחושבים שהשורשים שלכם הם שם (השורשים שלכם הם בארץ ישראל בה העם היהודי חי לפני 2000 שנה) זו הבעיה

3

שוב, אני עדיין לא מבינה מה הבעיה עם לאהוב שתי תרבויות? חוץ מזה יש מלא שמשלבים בין התכשיטים (גם בדוגמאות עם דגל ישראל וגם אתיופיה) אם זה מה שמפריע לך במיוחד

זה שאתה לא מרגיש כלום לדגל מרוקו לא אומר שכולם צריכים להיות כמוך

שואל השאלה:
העובדה שאת חשה אהבה לתרבות ולמורשת של יהודי אתיופיה זה בסדר אבל העובדה שלדגל ישראל הוא שהוא דגלו של העם היהודי את לא חשה רגש מיוחד כיהודיה ומשווה אותו לדגל של מדינה שדיכאה את אבותייך, גרמה לחלקם להתנצר בכוח וגרמה ל6000 מבני העם היהודי למות במדבר ובמחנות בסודן (כי הם לא הסכימו ליהודים מאתיופיה לעלות לישראל) זו הבעיה הבעיה.

שואל השאלה:
למה שתאהבי דגל של מדינה של מדינה שאבותיך חיו שם בגלות והתפללו לעלות משם לפה???
רוב הסיכוים שאבותיך מעולם לא הכירו את הדגל הזה כי היהודים חיו שם בכפרים מבודדים ובמנותק משאר האתיופים

אני מודעת לעובדה שחלק מיהודי אתיופיה הוכרחו להתנצר אבל זה לא אומר שעל פי כך אני אשפוט את כל המדינה והמסורות. וברור שאני חשה רגש מיוחד לדגל ישראל וליהדות אבל זאת לא אותה הרגשה שאני מרגישה לתרבות האתיופית כי אלו שני דברים נפרדים לחלוטין בשבילי

^^היו יהודים גם בערים זה לא קשור.

שואל השאלה-ואם היית נולד במרוקו?לומד שם?מכיר חברים?מדבר את השפה?חגים?מוזיקה?אוכל?תרבות?מנהגים?
ואז היית עולה לארץ שאתה כבר בוגר, לא תרגיש כלום למרוקו?

שואל השאלה:
1, השפות שדיברו יהודי מרוקו היו לאדינו ומרוקאית יהודית כדי להתבדל מהאוכלוסייה המקומית

2, אף יהודי במרוקו לא חגג חגים לא יהודיים (מימונה זה חג יהודי).

3, אני אתן את סבתא שלי זכרה לברכה כדוגמה, סבתא שלי נולדה במרוקו וכל הזמן חלמה לעלות לארץ וכשאני והנכדים האחרים היינו שואלים אותה על מרוקו ואיך היה שם היא הייתה אומרת שהיה שם בסדר אבל מאז ומעולם הבית שלה היה ארץ ישראל והוריה תמיד סיפרו לה כמה ארץ ישראל יפה ושהבית של היהודים הוא ארץ ישראל, מעולם סבתא שלי לא הרגישה רגש למרוקו ולמען האמת היא אפילו לא ידעה איך דגל מרוקו נראה ולעומתו דגל ישראל היה תלוי בכניסה לביתה.

1. היו מקומות שבהם יהודי אתיופיה דיברו עברית (בעיקר בעקבות למידה של התנך)
2. יהודי אתיופיה שמרו וחגגו רק חגים יהודיים כמובן
3. גם באתיופה זה היה ככה (אני מדברת על הכמיהה להגיע לארץ ישראל) וגם שם היו סמלים יהודיים כמו מגן דוד והמנורה

אולי יש באתיופיה רוב לא יהודי אבל זה לא אומר שאין רגש למדינה עצמה

שואל השאלה:
אמרתי אין בעיה בתחושת אהבה לארץ עצמה ולמורשת של יהדות אתיופיה כל עוד את מחשיבה את ארץ ישראל כמולדת שלך ולא את אתיופיה ואת דגל ישראל כדגל שלך.

סבתא שלך פה מאז הקמת המדינה
תחכה עוד 30 שנה לא תראה הרבה אתיופים שירגישו חיבור מיוחד לאתיופיה.

שואל השאלה:
סבתא שלי עלתה בשנות השישים שזה עשרים שנה אחרי קום המדינה וחוותה גזענות גרועה פי עשר מהזענות שאתם חווים (מצטער על ההשוואה) ושמו במעברה רעועה ועלוב, אמן שבעוד שלושים שנה תבינו שזה הבית שלכם ואתם חלק מהעם הזה ודגל ישראל הוא שלכם בדיוק כמו שהוא של כל עדה אחרת כי לדעתי העדה האתיופית היא עדה מדהימה ומיוחדת.

לא צריך להשוות בין רמות הגזענות, זאת לא תחרות.

שואל השאלה:
הבעיה היא שאתם לא יכולים להיות בשני עמים זה או שאתם יהודים ממוצא אתיופי ששומרים על התרבות האוכל והמנהגים מאתיופיה אבל גאים בדגל ישראל ואוהבים את ארץ ישראל או שאתם אתיופים שחיים פה ומנותקים מהעם היהודי.

שואל השאלה:
אני מבין שאתם רוצים לשמור על המורשת של העדה שלכם ואני בעד אבל לומר שאתם מרגישים גאווה לדגל של אתיופיה בדיוק כמו לדגל ישראל זה מוגזם, אני כיהודי ממוצא מרוקאי לו מרגיש שום הערכה שלדגל מרוקו כי הדגל שלי הוא דגל ישראל.

אני אוהבת גם את אתיופיה וגם את ישראל אין שום סיבה שאבחר רק באחת מהן.

דווקא ההרגשה שלי היא שאתה מרוכז בעמדה שלך, והתשובות שלי לא באמת מעניינות אותך.. היה דיון מעניין בכל זאת

אין לי תשובה ספציפית דווקא אהבתי מאוד את הניסוח שלך
זאת פשוט מעין הרגשה כזאת אבל לא משנה

כי אנחנו מתגאים במקום שממנו באנו לא בעיה שלנו שאתם לא..

שואל השאלה:
למה הרגשת ככה? עניתי על כל תשובה שלך בצור ענינית לפי דעתי, את יכולה להצביע על תשובה שלך שלא עניתי לך בצורה ענינית ומכובדת?

שואל השאלה:
כתבתי "מצטער על ההשוואה" והעובדה שבחרת לכתוב על זה למרות ההתנצלות במקום לענות לי תשובה ענינית מראה שאין לך כזו ואת סתם עונה כדי לתקוף.

שואל השאלה:
וגם לדעתי הדיון איתך היה מעניין