איך זה לחיות במשפחה עם אחים/אחיות?

מעצבן

מעצבן, אח שלי בן 3 ועושה טרור.

המון המון אקשן, בעיקר בעידן הקורונה.

הרבה ריבים וצעקות על כל דבר

מעצבן מאוד. חוסר שקט ופרטיות

אח שלי כל הזמן בחדר שלי!!! גם עכשיו

זה די מעצבן אבל אני מעדיפה את זה מאשר לבד כי אז זה באמת משעמם

מצד אחד ממש כיף, תמיד יש עם מי להיות.
מצד שיני זה נורא, האחים הקטנים שלי יכולים להיות הילדים הכי מעצבנים עלי אדמות והרבה פעמים ההורים לא פנויים אליך...

חוסר פרטיות, ריבים, לפעמים כאילו חברים ממש טובים ולפעמים רוצים לרצוח אחד את השני.

זה סבבה אבל תלוי מתי
נגיד מתי שאחים שלי מביאים חברים אז זה נורא ואיום כי הם צועקים ומקללים כל שניה והם לפעמים שיכורים וזה באמת מציק
אבל מתי שהם בלי חברים אז זה יותר סבבנ

זה די כיף אבל לפעמים זה מציק

זה מורכב...
יש לזה יתרונות וחסרונות. לפעמים נורא בא לך להיות ילד יחיד ולפעמים אתה מודה על האחים שיש לך. לפחות אצלי זה ככה. בגדול אני אוהבת ושונאת אתזה בו זמנית.

כיף

אני עד היום לא מבין איך זה הגיוני ללדת רק ילד אחד.
אחים הם הבסיס של המשפחה, רק ככה יש לך מישהו שתמיד יגבה אותך.

שאתם צעירים תמיד יש "שנאה" בין אחים.
אבל אחרי שמתבגרים, מבינים שבלעדיהם לא היית אותו בן אדם.
בלי האחים ואחיות שלי אני מניח שהייתי יוצא מחורפן ברמות, השקט האינסופי שאין מישהו שיציק לך או יוציא אותך מהבית.

אני עדיין מרגיש את הדברים האלה, ואני אומר את זה בתור האח הקטן, ועוד בן 23.

אם זה אח גדול....אוי לא...

בוא נגיד ככה
המון מכות וצעקות וריבים אבל אני מתה עליהם ואני כל כך שמחה שיש לי אותם, באמת שזכיתי :)

אוקי תדמייני אותך כשהיית בת 4
אבל יותר מעצבנת
ורואה כוח פיג'יי ומפרץ ההרפתקאות כל היום

יש לי 2 אחיות אחת גדולה ואחת קטנה, כל חצי שניה אני מקבלת מכות ממישהי אחרת

ח*א

אני מבינה שכל מי שהגיב פה הוא ילד בכור

זה כיף רצח אחים, במיוחד כשאתה הקטן