אני מרגישה פשוט זוועה ושהקורונה הרסה לי את החיים

זה לא קשור לקורונה
עדיין אפשר להישאר בכושר בבית ולאכול בריא
קחי את עצמך בידיים ותתחילי לאכול בריא ולעשות ספורט
תעשי לעצמך תוכנית כי מאוד חשוב כשאת עושה ספורט בבית שזה יהיה שגרה ומשהו שאת לא מוזיזה

קודם כל הגוף שלך לא נהרס, תמיד אפשר להרזות וברוך השם יש לייזר לסימני מתיחה (אגב גם שמן נבט חיטה זה טוב נגד סימנים, וגם חמאת שיאה. דם ויטמין סי או ברזל תבדקי אם לא חסר לך).

בן אדם שנהרס לו הגוף זה לא עלינו מחלה או שבר או עיוורון. אני מבינה את הכאב שלך מותר לך להיות עצובה אבל פרופורציות.

את כרגע מתאמנת בבית? זה ממש כיפי ואפשרי, אפילו אם אין מזרן יש מגבת/שטיח, ואם אין משקולות יש אורז או בקבוקי מים

הסביבה שלך בבית מותאמת למטרות שלך? או שיש מלא חטיפים וזה משמש בתור תעסוקה וממלא אותך נפשית?
ניסית לשים פירות בקערה על השולחן?
ניסית לשטוף ירקות מראש איך שאת קונה אותם שיהיה לך נגיש יותר?

רציתי להוסיף, את סופרת חלבונים ומקפידה על גרעון קלורי?
מן הסתם אם שמנת כנראה שאת אוכלת יותר מדי ולא שמה לב לקלוריות או לגודל של האוכל
יש מלא פוסטים קלים להבנה שעוזרים מאוד באינסטגרם של יועצי תזונה באנגלית כמו marci nevin, kurt rawlins fitness, kim schlag fitness, vatche shakarian

אל תתייאשי
עכשיו בגלל הקורונה שאין כל כך מה לעשות כנסי בזה חזק

היי אנונימית, מה שלומך?
אני מיה ואני מתנדבת בתוכנית של עמותת עלם שמלווה בני נוער אונליין. בת כמה את אנונימית? המצב היום באמת לא פשוט והקושי שלך הוא מובן וגם מלווה עוד רבים בתקופה הזו. את מציינת את הלחץ הנפשי שהקורונה הביאה איתה, שגרמה לך לעלייה במשקל. חשוב שתשתפי מישהו קרוב אלייך בתחושות הללו ושתקבלי תמיכה. אני קוראת שאת מחפשת דרכים וכלים להתמודד, אני מזמינה אותך לדבר איתי וביחד נוכל לחשוב מה יכול לעזור לך ולמה את זקוקה. את יכולה לפנות אלי כאן בהודעות פרטיות/ במייל שלנו [email protected]/ באינסטגרם שלנו nayedet.digital.
מיה מעלם דיגיטל, ייעוץ והכוונה לבני נוער.

אנונימית יקרה,
מבינה מדבריך עד כמה את אולי מתוסכלת, ומאוכזבת לראות את ההישג שלך, החלום שלך, הולך ומתדרדר....
מניחה שלא פשוט לדעת שעבדת כל כך קשה להשיג משהו, וזה מרגיש כאילו ברח לך מהידיים...
מתארת לעצמי שלא קל לך, לפעמים אנחנו הכי קשים כלפי עצמינו, ונשמע שאת מכירה בסבל שזה גורם לך...
שומעת את הפחד ואולי הדאגה העולים ממילותיך, גם בגלל המשקל וגם בגלל הקורונה, ואת הרצון להרגיש יותר חזקה ואולי קצת יותר בשליטה...
יחד עם הסבל שתיארת, בכל זאת כתבת ושיתפת... מתארת לעצמי כמה כוחות וודאי נדרשו ממך להיחשף ולבקש עצה...
אני מתנדבת בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) ומזמינה אותך, לצ'אט אנונימי עם המתנדבים שלנו, כדי שאם תרצי לחשוב ביחד איך ניתן לעזור לך להתמודד, אל תישארי לבד, אנחנו כאן איתך...
שלך,
מתנדבת סה"ר