סתם שאלה שמסקרנת אותי תקופה, האם יש פה נערים שהיו מוכים בילדות עי ההורים? אני כשהייתי קטנה כן הייתי מקבלת צביטות

כן יש.

אני זוכר שכשהייתי קטן אבא שלי היה מכה אותי הרבה, תמיד למטרות חינוך כסירבתי לעשות משהו או עיצבנתי אותו, לילה אחד אני לא זוכר מתי אבל התפללתי לאלוקים שיקח את אבא, כאילו לא שימות אבל דרך אחר שאלוקים ימצא דרך לקחת את אבא שיפסיק להרביץ לי, בגיל 8 אמא שלי התגרשה מאבא ומאז אני חש אשמה. עכשיו אני איתו בקשר טוב אבל.
גם סיפרו לי שסבא שלי היה מכה את אבא שלי הרבה במיוחד כי הוא היה הבכור, ובכלל שהסבא רבא היה אכזר בהרבה

אבא שלי חווה אלימות והעביר את זה אליי בדרך של חינוך עם חגורות אחרי כמה שנים הוא הפסיק.. זה ממש הפחיד אותי ואין לי את הקשר הכי מצויין איתו..

שואל השאלה:
ואה ואה סיפורים קשים, היום אתם בטח האנשים הכי חזקים בעולם! גם אני חוויתי כשהייתי קטנה, צביטות, אם זה להעמיד בצד לעונש או חגורה פה ושם. היום זה לא קורה בכלל! כי אנחנו כבר גדולים, אבל אני מאמינה שזה היה בשביל חינוך(לא מסכימה עם זה בכלל לא צריך להרביץ לילדים בשביל לחנך) אבל מודה שיצאנו די ילדים מחוכנים אם אפשר לקרוא לזה ככה, אולי "בזכות" המכות האלה. כל האחים שלי ואני התחלנו לצאת למועדונים ולשתות בגיל מאוד מאד מאוחר, אני לפחות בגיל 22.
אחים שלי לא מעשנים מלבד אחותי ואחי. אפשר להגיד שגדלנו להיות ילדים די סבבה לא בליינים היום כבר כולם גדולים אז כל אחד עושה מה שבאלו

ההורים שלי נותנים לי מכות פה ושם למטרות חינוכיות. כשאני מתחצפת וכו'...
אני לא מאשימה אותם אני דיי מתחצפת הרבה אז

כן, הייתי מקבלת, הרבה יותר גרוע מסטירה, אצלנו זה נהוג ודרך חינוך, חגורה, מכות וכל זה.

כן ועדיין.