אתם יכולים להפסיק להגיד שאתם סובלים מחרדות ודיכאון אם אתם לא מאובחנים??

ואם יש מישהו שהוא כזה פשוט לא הלך לאבחון? זה כמו שתגידי שרק מי שנבדק אצל רופא יכול להגיד שהוא מצונן גם אם יש לו תסמינים

שמעי אני לא מאובחנת אבל כל בן אדם שמכיר אותי יכול להעיד עליי שיש לי דיכאון קליני וחרדה, אני לא מאובחנת נטו כי לא הסכמתי להפגש עם פסיכולוג או פסיכיאטר. אם את מתכוונת לאנשים שסתם אומרים את זה על עצמם כן אני מבינה אותך זה לפעמים מעצבן שאנשים לוקחים את זה בקלות כיאלו זה כיף להיות עם בעיות נפשיות

שואל השאלה:
יש הבדל בין להיות לחוץ לחרדה ובין להיות עצוב לדיכאון. יש אפילו תסמינים פיזיים שמשתנים שנמצאים בדיכאון וחרדות. דברים נפשיים יותר קשה לאבחן ולדעת אבל דברים כמו צינון, זה מן הסתם.

שואל השאלה:
אני יותר התכוונתי לילדים שלא יודעים מה זה מעבר לזה שדיכאון זה עצב וחרדה זה לחץ ואז אומרים שיש להם את זה בשביל צומי. אנשים כמוך שבאמת יודעים מה זה, אני מבינה.

האמת שאני מאובחן ולא בטיפול,כי אני טמבל מכדי ללכת לטיפול(הייתי באבחון גם רק בגלל הצבא),לא יודע, אממ , אני מבין, זה באמת מעצבן...אבל כאילו ...

אני מבינה אותך, יש ילדים שאני מכירה שאומרים שיש להם דיכאון או כל מחלה או הפרעה נפשית כזו או אחרת וזה מציק כי באמת שזה לא נכון וזה סתם צומי וזה מציק
לעומת זאת יש ילדים שאולי לא התאבחנו אבל באמת סובלים מהפרעות ו/או מחלות נפשיות והם זקוקים לעזרה אבל מפחדים לבקש/ לקבל אותה.

בבקשה אם אתם רציניים לגביי חשש שיש לכם מחלה או הפרעה נפשית כלשהי, אל תפחדו, תשתפו אדם שאתם סומכים עליו (הורה, אח, מורה) ותפנו לגורם מוסמך שיתן לכם עזרה, אתם לא לבד (:

כל כך מסכימה עם שואלת השאלה. (אני סובלת מחרדה, דיכאון ועוד, כמובן מאובחנים).

וסתם אנשים שמכירים אתכם יכולים להעיד עד מחר שאתם סובלים מדיכאון וחרדה, זה לא אומר כלום!
יש קו דק שעובר בין להיות עצובה ומדוכאת כיאה לבני נוער, לבין לסבול מדיכאון קליני של ממש, כזה שאפשר ממש לראות eeg.
אבחנות נפשיות הן דבר מסובך מאוד, שמכרים פשוט לא יכולים לבצע, אלא אך ורק פסיכיאטר (פסיכולוג לא רשאי לאבחן בהפרעות נפשיות מהותיות).
אם מישהו חושב שיש לו דיכאון, שילך להיבדק. אם רופא פסיכיאטר מומחה יכתוב לו את זה על דף, הוא יכול לקרוא לעצמו סובל מדיכאון. לא לפני.