אשמח לשמוע את דעתכם בנוגע להקדמה של הספר שלי(:

שם, בקצה העולם הם נמצאים, פועלים בצורה אינסופית ואף אחד לא יודע מהיכן הגיעו, הזקנים ששרדו העבירו לנו מסרים בכתב ידם שנועדו לעזור לנו להבין כיצד לשרוד את ה''תזוזה האינסופית'' המכונה בפיהם שנגרמת מהכוח הבלתי נגמר של המפלים, הכוכב שבו אנחנו חיים הוא שטוח, לא עגול כמו שאנחנו רואים בספרים, המפלים מנצלים זאת וכך האדמה זזה ומושכת אותנו, בני האנוש, אל קצה העולם בו שוכנים ''המפלים לגיהנום'' ומכונים כך בגלל שכלל הנופלים אליהם נעלמים, בני האנוש לא גילו על כך דבר לכן אנו מאמינים שכל ה'נופלים' מתו, עלינו מוטלת האחריות רוב הזמן להתקדם לאמצע הכוכב על מנת לא להימשך אל המפלים, לכן אף אדם אינו יכול לשבת באותו מקום יותר מדי ואני חושב שאנחנו מסתדרים עם זה די יפה חוץ מהאנשים שאינם חלק מהשאר וחיים בקבוצות נפרדות הם מכונים ''קרזורים'' בשפה הקדומה, מטרתם היא לגדל כמה שיותר ילדים וליצור קהילה עצומה שבסופו של דבר תקפוץ לתוך ''המפלים לגיהנום'', הם מאמינים שלאחר שקופצים ונופלים מגיעים לכוכב עגול כמו שרואים בספרים ושם חייהם יהיו למושלמים.