אני מרגישה ככך שבורה המשפחה שלי שונאת אותי . אני לא מפסיקה לבכות ולצרוח זאת פעם ראשונה שאני בוכה בנוכחות המשפחה שלי.

אחותי דיברה אליי עכשיו כל כך מגעיל ולא יפה ואיחלה לי למות ואחים שלי ראו הכול ולא עשו כלום פשוט רק הסתכלו והמשיכו להיות בטלפון שלהם.
אני מרגישה כיאילו הם שונאים אותי כיאילו אני לא חלק מהם , אמא שלי ישנה ובטח התעוררה מהצרחות שלי ואפילו לא באה לשאול מה איתי.
זה ככך פוגע אני בחיים לא הרגשתי ככה
אני מנסה לעשות רק טוב .
אחותי התחילה לצעוק עליי מכלום
רק כי שאלתי אותה למה היא לא הכניסה את הקניות למקרר (ישנתי בזמן שהם עשו קניות)
אני רק מנסה לעשות טוב לבית כל מחשבה שנייה שלי זה עליהם ולטובתם וכמה אני מנסה להגן עליהם וזה פשוט לא הדדי .
אני בוכה כל לילה בשלושת החודשים האחרונים בגללם למה זה מגיע לי
בבקשה תעודו אותי למה אין מי שיעודד אותי.