3 תשובות
כשאריאנה גרנדה מוציאה שיר חדש
ברית בכללי
זה כאילו עוד יהודי הצטרף לעם הנפלא שלנו
זה כאילו עוד יהודי הצטרף לעם הנפלא שלנו
הפשוטים (כשאני מצליחה לעצור ולשים לב אליהם).
לפעמים קרני שמש בין כמה עצים ירוקים, להבין כמה כיף שיש אותן שידגדגו לי את האף.
או לחבק את אמא שלי ואז לחבק אותה קצת חזק יותר כי תוך כדי אני קולטת כמה זכיתי.
שסבא שלי דואג לי ושואל מה שלומי (גם אם זה ברמת ה"אכלת? שתית?") בימים שאני מרגישה שלאף אחד לא אכפת.
רגעים שאני מרגישה שאני חיה את המציאות במאה אחוז.
כשיש רוח של ים בפנים שלי ואני ומה שסביבי כאילו אחד. הרמוניה כזאת.
של לדלג עם חברה טובה שלי סתם ככה ולצחוק על השוקולד שנמרח לה על הפרצוף מהקרואסון.
הרגעים האלה שמרגיש שהלב נמתח ומרחיב את עצמו לגבולות חדשים, זה מרגש אותי מאוד.
רגעים של חיוך של הסבאלה שמעביר את הכביש לילדים שחוזרים מבית ספר או לילדה מגודלת שכמותי.
לראות נתינה ואהבה אמיתית, משהו כזה כנה ויפה ופשוט וטבעי. זה נוגע עמוק בבפנוכו.
רגעים שאני מסתכלת על כל מה שמסביב ואני אומרת "פאדג'. איך אני אוהבת".
לפעמים קרני שמש בין כמה עצים ירוקים, להבין כמה כיף שיש אותן שידגדגו לי את האף.
או לחבק את אמא שלי ואז לחבק אותה קצת חזק יותר כי תוך כדי אני קולטת כמה זכיתי.
שסבא שלי דואג לי ושואל מה שלומי (גם אם זה ברמת ה"אכלת? שתית?") בימים שאני מרגישה שלאף אחד לא אכפת.
רגעים שאני מרגישה שאני חיה את המציאות במאה אחוז.
כשיש רוח של ים בפנים שלי ואני ומה שסביבי כאילו אחד. הרמוניה כזאת.
של לדלג עם חברה טובה שלי סתם ככה ולצחוק על השוקולד שנמרח לה על הפרצוף מהקרואסון.
הרגעים האלה שמרגיש שהלב נמתח ומרחיב את עצמו לגבולות חדשים, זה מרגש אותי מאוד.
רגעים של חיוך של הסבאלה שמעביר את הכביש לילדים שחוזרים מבית ספר או לילדה מגודלת שכמותי.
לראות נתינה ואהבה אמיתית, משהו כזה כנה ויפה ופשוט וטבעי. זה נוגע עמוק בבפנוכו.
רגעים שאני מסתכלת על כל מה שמסביב ואני אומרת "פאדג'. איך אני אוהבת".
באותו הנושא: